נגעי שחין ומכוה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
שני אלו - שחין ומכוה - כל זמן שהן מכות טריות, אין בהם "טומאת נגעים" כלל, ונקראים הם מורדים {{מקור| | שני אלו - שחין ומכוה - כל זמן שהן מכות טריות, אין בהם "טומאת נגעים" כלל, ונקראים הם מורדים {{מקור|לשון מליצי, שעומדים הם במרדם ובתוקפם ואינם מתחילים להתרפא}}. | ||
רק לאחר שהשחין או המכוה נרפאו קצת, כלומר, שנרקמה עליהם קליפה כקליפת השום, אם נראה בהם נגע, הרי הם נטמאים באחד משני סימנים: א. ב"שיער לבן", אם השיער בנגע הפך לבן, כלומר, שנראו בו לכל הפחות שתי שערות לבנות; ב. ב"פסיון", אם התפשט הנגע. ובכגון זה נקראים הם "נגעי שחין ומכוה"; ואין בהם הסגר אלא שבוע אחד, כלומר, כשנראה בהם הנגע, נסגרים הם לשבוע אחד, ואם השיער בהם לא הפך לבן ולא פשה {{מקור| | רק לאחר שהשחין או המכוה נרפאו קצת, כלומר, שנרקמה עליהם קליפה כקליפת השום, אם נראה בהם נגע, הרי הם נטמאים באחד משני סימנים: א. ב"שיער לבן", אם השיער בנגע הפך לבן, כלומר, שנראו בו לכל הפחות שתי שערות לבנות; ב. ב"פסיון", אם התפשט הנגע. ובכגון זה נקראים הם "נגעי שחין ומכוה"; ואין בהם הסגר אלא שבוע אחד, כלומר, כשנראה בהם הנגע, נסגרים הם לשבוע אחד, ואם השיער בהם לא הפך לבן ולא פשה {{מקור|התפשט}} הנגע, הרי הם טהורים, ואין הכהן מסגירם לשבוע שני. | ||
גרסה מ־17:10, 16 בפברואר 2009
|
|
מנגעי אדם. "שחין" הוא, דלקת העור הנגרמת על ידי מחלה או על ידי מכה בעץ או באבן וכיוצא בזה; "מכוה" היא, ליקוי העור הנגרם על ידי כוויה באש או בגחלת או בברזל מלובן או ברותחים וכיוצא בזה.
שני אלו - שחין ומכוה - כל זמן שהן מכות טריות, אין בהם "טומאת נגעים" כלל, ונקראים הם מורדים לשון מליצי, שעומדים הם במרדם ובתוקפם ואינם מתחילים להתרפא.
רק לאחר שהשחין או המכוה נרפאו קצת, כלומר, שנרקמה עליהם קליפה כקליפת השום, אם נראה בהם נגע, הרי הם נטמאים באחד משני סימנים: א. ב"שיער לבן", אם השיער בנגע הפך לבן, כלומר, שנראו בו לכל הפחות שתי שערות לבנות; ב. ב"פסיון", אם התפשט הנגע. ובכגון זה נקראים הם "נגעי שחין ומכוה"; ואין בהם הסגר אלא שבוע אחד, כלומר, כשנראה בהם הנגע, נסגרים הם לשבוע אחד, ואם השיער בהם לא הפך לבן ולא פשה התפשט הנגע, הרי הם טהורים, ואין הכהן מסגירם לשבוע שני.
ברם, אם השחין או המכוה נרפאו לגמרי, ואחר כך נראה במקומם נגע, דינו כנגע עור הבשר.