בית הכנסת הרמב"ן: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[רבי עובדיה מברטנורה]] , כותב באגרתו לאביו בשנת רמ"ח (1488) על בית הכנסת של הרמב"ן: "וירושלים רובה חרבה ושוממה... ובית הכנסת של ירושלים, אין בה ספרי תורה אלא מעט, תחת אשר היו בה... ובית הכנסת של ירושלים הוא בנוי על גבי עמודים וארוך וצר ואפל, ואין נוגה לו, כי אם מן הפתח, ובתוכו בור של מים". | [[רבי עובדיה מברטנורה]] , כותב באגרתו לאביו בשנת רמ"ח (1488) על בית הכנסת של הרמב"ן: "וירושלים רובה חרבה ושוממה... ובית הכנסת של ירושלים, אין בה ספרי תורה אלא מעט, תחת אשר היו בה... ובית הכנסת של ירושלים הוא בנוי על גבי עמודים וארוך וצר ואפל, ואין נוגה לו, כי אם מן הפתח, ובתוכו בור של מים". | ||
רבי משה באסולה, כתב לאחר שלושים שנה, כאשרצ התורכים שלטו כבר בירושלים. בית הכנסת של הרמב"ן. הוא עדיין בית הכנסת היחיד בעירהןא מתרשם מצורתו המאורכת, מחללו האפל ומהעמודים הערוכים בו בטור אחד למלוא ארכו. וכך כתב: "בית כנסת אחד בלבד יש בירושלים ויפה הוא, עם ארבעה עמודים בתוכה (נוסח אחר: בתווך). אורכו ס"ג פידי (כלומר 63 רגל) ורוחבו כ"ח, ולפנים ההיכל חדר עם ספרי תורה סביב הם יותר מששים. הם מתפללים למזרח והוא נגד בית המקדש, ואין לבית הכנסת אורה אלא מן הפתח שהוא במערב, וחלון קטן עליו, וגם ביום משתמשים לאור הנרות שמדליקים סביב". | רבי משה באסולה, כתב לאחר שלושים שנה, כאשרצ התורכים שלטו כבר בירושלים. בית הכנסת של הרמב"ן. הוא עדיין בית הכנסת היחיד בעירהןא מתרשם מצורתו המאורכת, מחללו האפל ומהעמודים הערוכים בו בטור אחד למלוא ארכו. וכך כתב: "בית כנסת אחד בלבד יש בירושלים ויפה הוא, עם ארבעה עמודים בתוכה (נוסח אחר: בתווך). אורכו ס"ג פידי (כלומר 63 רגל) ורוחבו כ"ח, ולפנים ההיכל חדר עם ספרי תורה סביב הם יותר מששים. הם מתפללים למזרח והוא נגד בית המקדש, ואין לבית הכנסת אורה אלא מן הפתח שהוא במערב, וחלון קטן עליו, וגם ביום משתמשים לאור הנרות שמדליקים סביב". | ||
==חדרי השטיבל ועמודי בית הכנסת== | |||
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4"> | |||
תמונה:Ramban synagogue 1.jpg|הצפון-מערבי | |||
תמונה:Stibel rambam 2.jpg|הדרום-מערבי | |||
תמונה:Two_columbs_.jpg| שני עמודים - האחד מול ארון הקודש והשני משמש את שליח הציבור | |||
תמונה:Ezrat_nashim.jpg||"עזרת הנשים" - בו אחד מהעמודים העתיקים - משמש בימי החול שטיבל | |||
</gallery> | |||
ר' [[משה באסולה]] כתב : "בית כנסת אחד בלבד יש בירושלים ויפה הוא, עם ארבעה עמודים בתוכה " | |||
==שיקום בית הכנסת== | ==שיקום בית הכנסת== | ||
גרסה מ־18:38, 2 במרץ 2009
|
|
בית הכנסת הרמב"ן נמצא ברובע היהודי של העיר העתיקה . הוא נחשב לבית הכנסת העתיק בתחום "ירושלים שבין החומות". בבית הכנסת אולם מרכזי, עזרת נשים ושלוש חדרי תפילה קטנים, המשמשים "שטיבל". בית הכנסת שוקם לאחר מלחמת ששת הימים לאחר שחרור העיר העתיקה.
הרמב"ן מזכיר אותו באגרות ששלח. וכך הוא כתב:" ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה". לונץ כתב בסוף המאה ה-19 כך :"בבית הכנסת שיסד הרמב"ן התפללו יושבי ירושלים : ספרדים ואשכנזים יחד עד שנת שמ"ו, עד שגורשו" על-ידי המופתי, ראש המוסלמים לאחר שנבנה בקרבתו מסגד... ועד היום רואים בו את העמודים והכיפה שהרמב"ן מזכיר במכתבו.[1]
יסודו של בית הכנסת
לפי מאמרו של יעקב אדלשטיין "בנין זה שאותו בחר הרמב"ן לבית הכנסת, הוקם מלכתחילה בידי יהודים, בתורת בית כנסת, בתקופת הגאונים. אלא שמחמת המלחמות נחרב ומקומו נטשטש. משבא הרמב"ן לירושלים וחיפש אחר מקום לבית כנסת בתוך החורבות, בחר בחורבה זו, משום השערתו שכאן היה בית כנסת, וקידש מחדש את החורבות והפכם שוב לבית כנסת. נטל עמודים עתיקים שהיו מוטלים על האדמה, והציבם מחדש, ויש סבורים שעמודים אלה נותרו מן התקופה שבה עמד הגשר שהוביל מן העיר העליונה אל המקדש, ומדרגותיו נסתיימו במקום זה בו עמד בית הכנסת. כיוון שכך התחזק הרמב"ן להקים במקום זה את בית הכנסת, מה עוד שממנו משקיפים למקום המקדש." [2] בית הכנסת שיסד, עמד סמוך לביתם של שני האחים הצבעים, שני היהודים היחידים שמצא בירושלים.
תאורי המבקרים
רבי עובדיה מברטנורה , כותב באגרתו לאביו בשנת רמ"ח (1488) על בית הכנסת של הרמב"ן: "וירושלים רובה חרבה ושוממה... ובית הכנסת של ירושלים, אין בה ספרי תורה אלא מעט, תחת אשר היו בה... ובית הכנסת של ירושלים הוא בנוי על גבי עמודים וארוך וצר ואפל, ואין נוגה לו, כי אם מן הפתח, ובתוכו בור של מים".
רבי משה באסולה, כתב לאחר שלושים שנה, כאשרצ התורכים שלטו כבר בירושלים. בית הכנסת של הרמב"ן. הוא עדיין בית הכנסת היחיד בעירהןא מתרשם מצורתו המאורכת, מחללו האפל ומהעמודים הערוכים בו בטור אחד למלוא ארכו. וכך כתב: "בית כנסת אחד בלבד יש בירושלים ויפה הוא, עם ארבעה עמודים בתוכה (נוסח אחר: בתווך). אורכו ס"ג פידי (כלומר 63 רגל) ורוחבו כ"ח, ולפנים ההיכל חדר עם ספרי תורה סביב הם יותר מששים. הם מתפללים למזרח והוא נגד בית המקדש, ואין לבית הכנסת אורה אלא מן הפתח שהוא במערב, וחלון קטן עליו, וגם ביום משתמשים לאור הנרות שמדליקים סביב".
חדרי השטיבל ועמודי בית הכנסת
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
הצפון-מערבי
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
הדרום-מערבי
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
שני עמודים - האחד מול ארון הקודש והשני משמש את שליח הציבור
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
"עזרת הנשים" - בו אחד מהעמודים העתיקים - משמש בימי החול שטיבל
ר' משה באסולה כתב : "בית כנסת אחד בלבד יש בירושלים ויפה הוא, עם ארבעה עמודים בתוכה "
שיקום בית הכנסת
הערות שוליים
- ↑ הרב חיים דוב שעוועל, כתבי רבינו משה בן נחמן , הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ג
- ↑ על תולדות בית הכנסת הרמב"ן