הסבת צה"ל ל"פצל"ם" לביצוע "משימת ההתנתקות": הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) מ (הסבת צה"ל ל"פצל"ם" לביצוע "משחמת ההתנתקות" הועבר להסבת צה"ל ל"פצל"ם" לביצוע "משימת ההתנתקות": שגיאת כתיב) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הסבת צה"ל ל"פצלם" לביצוע "משימת ההתנתקות"''' הוא הנושא המרכזי של כתב העת ה[[פסיכולוגיה צבאית]] מדצמבר 2006. כתב העת הוא הבטאון '''המרכז לפסיכולוגיה צבאית יישומית''' ב[[חטיבת כוח אדם]] במטה [[זרוע היבשה]] של [[צבא ההגנה לישראל]] <ref>הפירסום העומד לרשותינו הוא רק של ה"שער הראשון".</ref>. | |||
'''הסבת צה"ל ל"פצלם" לביצוע "משימת ההתנתקות"''' הוא | |||
בפתח כתב העת , צור קרן, [[פסיכולוג]] זרוע היבשה, מציין כי הקיץ של שנת 2005 "היה דרמטי עבור מדינת ישראל. אלפי אזרחים נתבקשו לעזוב את בתיהם" ב[[ | בפתח כתב העת, המוגדר בתור "המקצועי של הפסיכולוגים הצבאיים ביחידות השדה", צור קרן, [[פסיכולוג]] זרוע היבשה, מציין כי הקיץ של שנת 2005 "היה דרמטי עבור מדינת ישראל. אלפי אזרחים נתבקשו לעזוב את בתיהם" ב[[גוש קטיף]] ובצפון [[השומרון]] "ולהתחיל חיים חדשים במקומות ובעתיד לא ברור". מי שלא נסכים, פונה בכוח. "זכרונות קיץ זה עדין מלווים את כולנו". | ||
מערך הפסיכולוגיה הצבאית נקרא לסייע. | מערך הפסיכולוגיה הצבאית נקרא לסייע לביצוע הפינוי על-ידי [[צבא הגנה לישראל]]. כך יישם ידע תאורטי מ[[פסיכולוגיה חברתית]] ו[[סוציולוגיה]] לתפיסה מבצית ייחודית. הוא הצליח לפתח את תפיסת תפקיד וההפעלה של מומחי [[מדע|מדעי]] ה[[התנהגות]] והביא את המשימה לידי ביצועה. | ||
שערו הראשון של כתב העת כולל תשעה מאמרים בנושא ב-273 עמודים. | |||
==שער ראשון:משימת התנתקות - מבט מפנים== | ==שער ראשון:משימת התנתקות - מבט מפנים== | ||
ב"דבר המערכת" מדגישים כי "משימת ההנתקות (ש)עמדה בליבת העשייה הצהלית בשנת 2005". והמטרה היא ללמוד ולנתח את ההיבטים החברתיים, התרבותיים והפסיכולוגיים הנוגעים למשימה זו. בפני צ.ה.ל עמדה משימת [[פעולות צבאיות לא-מלחמתיות]] ומאמרי החוברת מציגים פנים שונות של הפעולות . המחקר קשור גם לטבעה: היה לה התנגדות בתוך הציבור הישראלי וגם בתוך חלק בצבא. בתכנון המשימה היו גם היבטים חברתיים ותקשורתיים. | |||
המסקנה אליה הגיעו הייתה כי "סוד כוחו של צ.ה.ל או חולשתו" אינו ב[[אידיאולוגיה]] ואף לא "מן הזיקה שבינו לבין החברה הרחבה שבה הוא ממוקם" . מסקנת המאמרים היא היא '''כי, עצמתו של הארגון הצבאי הוא פועל יוצא של איכות ארגון הפעולה המבוצעת בתוך גבולותיו'''. | |||
המאמר החמישי בשער זה עוסק במרכיבי ה"שיח הפיקודי". נעשה שימוש במונחים מתאימים לצורך "רתימת אנשים להפעלת כוח". כך עוצבו והותאמו מושגים כמו '''בנחישות וברגישות ''' אשר סייעו בהטבעת "שפת הפינוי" ומימוש וביצוע הפעלת הכוח בפינוי. | |||
==שער שני:מיון והשמה בבנין הכוח הצבאי== | ==שער שני:מיון והשמה בבנין הכוח הצבאי== | ||
השער השני עוסק בפרקטיקה, אשר מדעי ההתנהגות עוסקת בהם: מיון כול אדם והשמתו במקצועות הצבאיים המגוונים ובראשם - המיון לקצונה. הוא כולל ארבע מאמרים. | |||
השער מציב כמוטו את פעולת המיון של [[גדעון]] הנביא כיצד בחר את אנשיו לקרב. הימוש שנעשה ב"נבאים" - אותם המשתנים העשווים להצביע על ההצלחה של הקצין בתפקידו - יכולת החיזוי שלו. ממאמר מיוחד עוסק במיון החדש יחסית של נשים לתפקידי לחימה. הוא עובר ל"גיבושון" - המיון המקובל ל[[חטיבת הצנחנים]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.mentalpreparation.org/BRPortal/br/P102.jsp?arc=9935 ההכנה המנטלית של צה"ל ל'התנתקות'] - מוזיאון קטיף | * [http://www.mentalpreparation.org/BRPortal/br/P102.jsp?arc=9935 ההכנה המנטלית של צה"ל ל'התנתקות'] - מוזיאון קטיף - כולל רק את ה"שער הראשון". | ||
[[קטגוריה: | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:תוכנית ההתנתקות]] | |||
גרסה מ־16:39, 9 במרץ 2009
|
|
הסבת צה"ל ל"פצלם" לביצוע "משימת ההתנתקות" הוא הנושא המרכזי של כתב העת הפסיכולוגיה צבאית מדצמבר 2006. כתב העת הוא הבטאון המרכז לפסיכולוגיה צבאית יישומית בחטיבת כוח אדם במטה זרוע היבשה של צבא ההגנה לישראל [1].
בפתח כתב העת, המוגדר בתור "המקצועי של הפסיכולוגים הצבאיים ביחידות השדה", צור קרן, פסיכולוג זרוע היבשה, מציין כי הקיץ של שנת 2005 "היה דרמטי עבור מדינת ישראל. אלפי אזרחים נתבקשו לעזוב את בתיהם" בגוש קטיף ובצפון השומרון "ולהתחיל חיים חדשים במקומות ובעתיד לא ברור". מי שלא נסכים, פונה בכוח. "זכרונות קיץ זה עדין מלווים את כולנו".
מערך הפסיכולוגיה הצבאית נקרא לסייע לביצוע הפינוי על-ידי צבא הגנה לישראל. כך יישם ידע תאורטי מפסיכולוגיה חברתית וסוציולוגיה לתפיסה מבצית ייחודית. הוא הצליח לפתח את תפיסת תפקיד וההפעלה של מומחי מדעי ההתנהגות והביא את המשימה לידי ביצועה.
שערו הראשון של כתב העת כולל תשעה מאמרים בנושא ב-273 עמודים.
שער ראשון:משימת התנתקות - מבט מפנים
ב"דבר המערכת" מדגישים כי "משימת ההנתקות (ש)עמדה בליבת העשייה הצהלית בשנת 2005". והמטרה היא ללמוד ולנתח את ההיבטים החברתיים, התרבותיים והפסיכולוגיים הנוגעים למשימה זו. בפני צ.ה.ל עמדה משימת פעולות צבאיות לא-מלחמתיות ומאמרי החוברת מציגים פנים שונות של הפעולות . המחקר קשור גם לטבעה: היה לה התנגדות בתוך הציבור הישראלי וגם בתוך חלק בצבא. בתכנון המשימה היו גם היבטים חברתיים ותקשורתיים.
המסקנה אליה הגיעו הייתה כי "סוד כוחו של צ.ה.ל או חולשתו" אינו באידיאולוגיה ואף לא "מן הזיקה שבינו לבין החברה הרחבה שבה הוא ממוקם" . מסקנת המאמרים היא היא כי, עצמתו של הארגון הצבאי הוא פועל יוצא של איכות ארגון הפעולה המבוצעת בתוך גבולותיו.
המאמר החמישי בשער זה עוסק במרכיבי ה"שיח הפיקודי". נעשה שימוש במונחים מתאימים לצורך "רתימת אנשים להפעלת כוח". כך עוצבו והותאמו מושגים כמו בנחישות וברגישות אשר סייעו בהטבעת "שפת הפינוי" ומימוש וביצוע הפעלת הכוח בפינוי.
שער שני:מיון והשמה בבנין הכוח הצבאי
השער השני עוסק בפרקטיקה, אשר מדעי ההתנהגות עוסקת בהם: מיון כול אדם והשמתו במקצועות הצבאיים המגוונים ובראשם - המיון לקצונה. הוא כולל ארבע מאמרים.
השער מציב כמוטו את פעולת המיון של גדעון הנביא כיצד בחר את אנשיו לקרב. הימוש שנעשה ב"נבאים" - אותם המשתנים העשווים להצביע על ההצלחה של הקצין בתפקידו - יכולת החיזוי שלו. ממאמר מיוחד עוסק במיון החדש יחסית של נשים לתפקידי לחימה. הוא עובר ל"גיבושון" - המיון המקובל לחטיבת הצנחנים.
קישורים חיצוניים
- ההכנה המנטלית של צה"ל ל'התנתקות' - מוזיאון קטיף - כולל רק את ה"שער הראשון".
הערות שוליים
- ↑ הפירסום העומד לרשותינו הוא רק של ה"שער הראשון".