הר כביר: הבדלים בין גרסאות בדף

הר כביר : מימין לשמאל: השיפולים המזרחיים של הר עיבל, בקעת נחל תרצה, פיסגת שיח בילאל, הישוב אלון מורה, ישיבת אלון מורה והמשך הרכס למזרח. קדימה מחנות הפליטים אסקר ובלטה בעמק מכמתת, מזרחית לעיר שכם. בינם לבין העיר קבר יוסף

הר כביר הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח לשכם מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא נחל תרצה. בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל פני הים - נמצאת תצפית נוף רחבה מהר חרמון בצפון, הר הגלבוע במזרח והרי גלעד. מסביב להר כביר נצפים הרי השומרון ובדרום - מקרוב הר גריזים ובמרחק הרי בנימין. בפיסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: ים המלח, ים כנרת והים תיכון. ההר מכונה גם הר אברהם, על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ואלון מורה קיבל את ההבטחה על ארץ ישראל : " ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה. וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת .. " ( בראשית יב', ו'-ז') .

לאורך הרכס, הנמשך 7 ק"מ, עוברת "דרך נופית" לאורך כ 4 ק"מ , בתוך שטח שאמור היה להיות מוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.

בשיפולים הדרומיים של ההר נמצא היישוב אלון מורה מראשוני היישובים היהודיים בשומרון. בשיפולים המזרחיים של ההר מצויה חוות סקלי המכונה גם "גבעה 792", בהתאם לגובה מעל פני הים של הפיסגה מעליו.

על פיסגתו המערבית ההר מצוי קבר קבר "שיח' בילאל" אבן רבאח, 767 מטר מעל פני הים. בפסגה שלושה מצפורים המהווים אתר הנצחה לתא"ל יוסף לונץ, מושל שכם לשעבר.

קיימת סברה, של חוקר ארץ ישראל, אדם זרטל, כי הר כביר הוא הר גריזים המקראי. לדעתו, התאור של מיקום הר עיבל הכולל "ארץ מבוא השמש" מתאים לכנות את

בשיפולים הצפוניים של ההר נמצא והוגדר בשנת 1942 על ידי טוביה קושניר , מנופלי הל"ה הפרח איריס השומרון .

מיקום

תצפית לצפון: שלושת הפסגות - צילם מנחם ברודי photo{}shechem.org

תצפית לצפון: למטה ואדי פרעה ומעליו הרי הגלבוע - צילם מנחם ברודי photo{}shechem.org

בורות מים חצובים בפיסגה המערבית - צילם:מנחם ברודי photo{}shechem.org

רכס הר כביר הוא אחד מארבע ההרים המקיפים את העיר שכם ואת עמק מכמתת - הבקעה הרחבה ממזרח לעיר. ההר נצפה במלואו גובהו, על שמונה פיסגותיו בנקודות הגובה: (ממערב למזרח) 767, 758 ,763,792,771,700,704,673 ממבט מצפון - בפני הצופה העולה מבקעת הירדן אל הר השומרון דרך נחל תרצה.

מן הפסגה צונח הרכס במתלול חריף ביותר, ומאבד בבת אחת, מאות מטרים של גובה, עד שהוא נבלע החגורת הירק הנהדרת של עמק נחל תרצה, הזורם למרגלות הרכס מצפונו. יש כאן ניגוד מה"הר הגדול" (ג'בל כביר) אל העמק הפורה והשופע מים שלמטה, המהוה ללא ספק גורם נכבד ביופיו ויחודו של האתר. ^[1]

מצפה לונץ

במרומי הר כביר, הוקם בסיוע הקק"ל "מצפה לונץ", שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות. ממנה ניתן לצפות על המקומות הבאים:

בצפון: מלבד הרי חרמון והגלבוע על "מעיינות "עין בידאן" - קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב וממנו יורדת בקעה פוריה לבקעת-הירדן. דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, הוא תל תרצה (תל אל-פרעה) - שרידיה של תרצה בירת ממלכת ישראל לפני בניית העיר שומרון. רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של אבימלך (שופטים פרק ט').

במזרח: רס רמלי, רס ג'דור - רכסי-הרים בצפון-מזרח השומרון. במורדות הכפר טמון, מקום הולדתו של השודד האגדי "אבו ג'ילדה". בבקעת הירדן נראים היישובים היהודיים בקעות, רועי וחמרה - מצפון לכביש נחל תרצה. מעבר לבקעת הירדן בגלעד ניתן להבחין בנחל יבוק, אפיק הנחל הגדול החוצה את הרי-הגלעד.

בדרום: ארומה המקראית היום תל עורמה, חרבות עירו של אבימלך בן גדעון (שופטים ט', מא). הישוב כפר תפוח, יישוב קהילתי במרכז השומרון וכביש חוצה שומרון. קרוב יותר להר כביר נראים הבפרים הערבים: "חוארה", מוצאו של סנבלט שהתנכל לעולים מבבל בראשות עזרא ונחמיה. (נחמיה ב'), "רוג'יב" - בו בוצע נסיון ההתיישבות הראשון של מתנחלי אלון מורה בשנת 1980, לידו מחנה צבאי המשמש את החטיבה המרחבית של שכם וכפר קליל, בעבר - ישוב שומרוני. וכמובן נראה את הר גריזים (נ.ג. 880 ). למרגות הר גריזים נצפה בשני מחנות פליטים גדולים "בלטה" ו"עסקר". ביניהם הייתה נראית כיפתו של קבר יוסף, אשר פונה על ידי צהל ונשרף עד היסוד. מעליו התל הקדום של שכם "תל בלטה" ומאחריו העיר שכם בבקעה שבין הר גריזים לבין הר עיבל .

במערב: הר עיבל וביום בהיר אפשר לצפות בהרי השומרון עד לשפלת החוף. במורדות הר כביר הכפרים עזמוט, דיר-אל-חטב, סלם.

מבנה גאולוגי

הרי השומרון הם בעלי "מבנה שבור", המאפיין את השומרון לכל ארכו, לעומת ה"מבנה במתי" של הרי יהודה. לכן, בהרי יהודה ניתן למצוא עיבוד שטחים חקלאיים על במת ההר ואילו בהרי השומרון השטחים החקלאיים הם רק בבקעות שבין ההרים.

למרגלות הר עיבל יצר ואדי אברד ה"חתך" בצלעו של ההר, במקום בו כביש משכם לבקעת הירדן יורד לנחל תרצה. החתך מאפר לנו הצצה ללא מאמץ מיוחד אל בטן האדמה:

• בראש הר עיבל בולטים סלעי גיר קשים, היוצרים נוף טרשי שהצבע השולט בו אפור.
• מתחתם, בערך עד קו הכביש, נבחין בסלע אחר - קירטון - בהיר מאוד ורך, היוצר נוף "מתון" ו"מעוגל" יותר.
• אם ננסה לחפש את אותן שכבות גם מעברו השני של הואדי, בצלעו של הר כביר נגלה כי זה עשוי כולו טרשי גיר אפורים מסוג אחד.

יוצא ששני צידי החתך שונים זה מזה. הסיבה לכך היא שהסלעים בהר עיבל נוצרו בתקופות גאלוגיות אחרות מאשר הסלעים של הר כביר.

אירוס השומרון

אירוס השומרון, הייחודי להרי שומרון, מצוי במורדות הצפוניים של הר כביר. הוא התגלה על ידי בוטנאי אמריקאי ובשנת 1942 נחקר על ידי [טוביה קושניר]. הוא פורח בעונת האביב. האירוס מצטיין בפרחים גדולים ומפוארים בגוני סגלגל וורוד בהירים, הנשאים לגובה 40-30 ס"מ. הפרחים שונים מאוד זה מזה בדגם ובצבע, בעיקר בעלה העטיף החיצוני. המין קרוב לאירוס ההדור הגדל במזרח הגליל העליון. טוביה קושניר שהיה מנופלי הל"ה, שחיבב במיוחד את האירוסים והתעמק במחקרם. מתאר את מציאת אירוס השומרון "צמח זה שניסיתי למצוא אותו ,Irisi Samaria" כך:

"למרות הקשיים...יצאנו בעקבות איריס השומרון במשך שנים וללא הצלחה. באביב האחרון החלטתי לנסות את מזלי מחדש, ויחד עם שני סטודנטים יצאתי לחלק זה של הארץ, שהייתי בטוח כי אמצא בו את הפרח המבוקש. הטיול החל בדרך שאיננה שונה מטיולי הקודמים. אך הגענו לעיר שכם וצרותינו החלו. ירדנו המכונית ואנגלי לבוש אזרחית, כנראה מהבולשת, ניצב לפנינו.

- מה אתם עושים כאן? - שאל. השיבונו שאנו מחפשים איריסים. - מה? איריסים? אתם רוצים לאמור שלא יכלתם למצוא מקום אחר בכל ארץ-ישראל לחפש אחרי איריסים אלא עיר זאת? ניסינו להסביר שאנו מחפשים איריס מיוחד, איריס השומרון, שבית-גידולו כאן והוא חסר באוסף שלנו, אולם זה רק הרע את מצב הדברים. לווינו לתחנת המשטרה, וכאן החלה החקירה ממש.

- לאיזו הסתדרות פוליטית אתם שייכים? מה אתם עושים בירושלים? - הננו סטודנטים. - אכן, אתם נראים בדיוק כמו סטודנטים - ענה בבוז. ובכל זאת ניסה לבחון אותנו: נתבקשנו לתת את השמות הלטיניים של כל מיני איריסים בארץ-ישראל, והקצין רשם אותם על פיסת נייר. אחרי זה היינו צריכים לחזור עליהם בעל-פה. לא נכשלנו בבחינה ואף על פי כן החשד בעינו עומד. - ההייתם במאסר? - כן , בחברון. - לא בצפת? - כן, גם בצפת, בגלל איסוף צמחים על החרמון. ולאחר שעברה מחצית השעה הושמע לנו פסק דין: "אתם תשלחו בחזרה לירושלים". רגזנו מאוד. הנה שוב תחלוף תקופת הגידול הקצרה של הפרח, המתחמק מידינו, ושוב תעבור שנה בלי שנוכל למצוא אותו. כעסנו, דמנו רתח... ואז נתרחש נס!

קצין אחד נכנס לחדר. מסתבר שהיה זה ה"ראש" עצמו, ונטל את החקירה לידיו. סיפרנו לו את מטרת טיולנו והוא לא הראה אפילו סימן של רוגז. איריס השומרון, אמר מהורהר, נדמה לי שראיתיו. חוקר אנגלי הראה לי אותו בשנה שעברה. פרח נפלא. לא האמנתי שדבר כזה גדל בר. הוא, כפי הנראה, ליקט אותו מאחורי הר זה. אני מאחל לכם טיול מוצלח! וכך שוחררנו.

ואמנם מצאנו את האיריס במקום שסומן על ידי ה"ראש". השטח שבו גדל לא היה יותר ממאתיים מטרים מרובעים. בשל כך נסתבר לנו מדוע לא מצאנוהו עד כה".

(הספר "מכתבי טבע ומחקרים" - טוביה קושניר)

הערות שוליים

לקריאה נוספת

• עמנואל הראובני, פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.

קישורים חיצוניים

• החברה להגנת הטבע תאור מסלול הסיור בהר - Weekend פורטל התיירות של ישראל