גר (צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
אדם, שהיה [[גוי]] ועבר תהליך [[גיור]] בכדי להצטרף ל[[עם ישראל]] ו[[אמונת ישראל|אמונתו]].
'''גוי שנעשה ישראל ע"י מילה טבילה וקבלת מצוות''' {{מקור|(הסוגיא ביבמות מה: והלאה באריכות)}}'''.'''


==מקור וטעם==
== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל ==
'''מקורם של פרטי הגיור''' (שאין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו) נלמדים מרות - {{מקור|(רות א-טז)}} "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקי. באשר תמותי אמות ושם אקבר" {{מקור|(בבלי:יבמות מז:)}}.
=== עליוניות בבחירתו המוסרית ===
=== [[סגולת ישראל]] ===
לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]]. לעומת זאת, לדעת [[הרמב"ם]] הוא יכול להיות נביא.
== עלבונו ==
==


'''במילת הגר''' יש שתי מצוות: פעולת המילה, ותוצאת המילה (שהוא מהול) {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ד"ה גירות (אות מו))}}.
==פרטי הדין==
'''המחיל את הגירות''' - נחלקו התוס' האם בית דין מחילים את הגירות או המתגייר בעצמו {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות לג)}}.
'''גירות בעל כורחו''' של המתגייר - נחלקו בירושלמי {{מקור|(יבמות פרק ח)}} האם גירות כזו מועילה, ובזה תלוי האם אפשר לגייר חרש ושוטה, שהרי גם להם אין דעת {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ד"ה גירות (אות מז))}}.
'''דברים שבלב''' - גירות היא דבר שעיקרו בלב, שצריך שכוונתו תהיה לשם שמיים, ולכן הולכים אחר ליבו תמיד ולא אומרים בזה "דברים שבלב אינם דברים". ועל כן אם אין ליבו לשמיים לא יועיל שאומר בפיו שמתגייר לשם שמיים {{מקור|(אחיעזר ח"ג כו-ב. ומעין זה כתב בשו"ת חבל יעקב (ח"א כא ד"ה ואף) שדברים שבלב אינם דברים רק בדין שצריך דיבור, כגון תנאי, אך בדין שתלוי במחשבה הווי דברים, כגון המגביה מציאה ואומר אח"כ שהתכוון להגביה לחבירו, שהווי דברים משום שכוונת קניין תלויה במחשבה ואינה צריכה דיבור)}}<ref>במחלוקת בדין זה של המגביה מציאה לחבירו, ע"ע דברים שבלב אינם דברים בסעיף "פרטי הדין" ד"ה כשלא אמר כלום.</ref>{{מקור|}}.
'''מל ולא טבל או טבל ולא מל''', דנו בו האחרונים, ושלוש דעות בדבר:
@ הוא כבר חצי ישראל {{מקור|(שו"ת בני ציון צא)}}.
@ הוא עדיין גוי גמור {{מקור|(קובץ הערות עג-יא דן בשתי האפשרויות הללו)}}.
@ מל ולא טבל הוא גוי גמור, אך טבל ולא מל הוא כבר חצי ישראל {{מקור|(אבני נזר יו"ד שדמ-ה, חלקת יואב ח"א מהדורא תנינא ח, והביא שם גם את שו"ת בני ציון הנ"ל)}}.
'''גוי שנתגייר''' כקטן שנולד דמי. וכן עבד שנשתחרר כקטן שנולד דמי (ואף גוי שנמכר לעבד כקטן שנולד דמי). וחידש הרוגאצ'ובר {{מקור|(מפענח צפונות יח-ד)}} שדין זה (של עבד שנשתחרר) עדיף מגוי שנתגייר, שגוי שנתגייר - השינוי על ידו וברצונו, ולכן אע"פ שהוא פנים חדשות, עדיין הצורה קיימת עליו, ולכן אם הוליד בנים בגויותו וכשנתגייר הוליד שוב - לא קיים שוב מצוות פריה ורביה, שהרי כבר יש לו בנים. אך שחרור עבד אינו תלוי ברצונו, ועוד, שכל זמן שהוא עבד נחשב כמי שאינו ("אין נפשו קנויה לו" {{מקור|(בבלי:נזיר סב:)}}), ולכן כשמשתחרר נעשה ברייה חדשה, ואם כן כשמשתחרר חייב בפריה ורביה גם אם יש לו כבר בנים.
'''בנתגייר חציו''' (פשטה קדושה) נחלקו האחרונים האם אומרים שפשטה קדושתו ונעשה כולו ישראל {{מקור|(קובץ הערות נו-יח בדרך אפשר)}}, או שנשאר חצי גר וחצי גוי (ופשטה שייך רק במקרה שהחצי הקדוש לא יוכל להתקיים בלי החצי האחר) {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין יא-ח ד"ה ובמה)}}.


==ראה גם==
==ראה גם==
* [[גירות]]
* [[גירות]]
* [[גוי]]
* [[גוי]]
* [[גר תושב]]
* [[גר תושב]]
* [[עבד כנעני במצוות]]


* [[עבד כנעני במצוות]]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
<references />
<references />


[[קטגוריה:עם ישראל]]
[[קטגוריה:בין אדם לחברו]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־05:27, 22 בינואר 2010

אדם, שהיה גוי ועבר תהליך גיור בכדי להצטרף לעם ישראל ואמונתו.

מעמדו ביחס לישראל רגיל

עליוניות בבחירתו המוסרית

סגולת ישראל

לדעת הכוזרי הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות נביא. לעומת זאת, לדעת הרמב"ם הוא יכול להיות נביא.

עלבונו

==


ראה גם


הערות שוליים