אדון עולם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: פיוט קדמון שלא נודע מחברו בשבח השי"ת, שנהוג לאומרו לפני תפילת שחרית (עם הפיוט יגדל), לאחר [[קריאת שמ...) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
פיוט קדמון שלא נודע מחברו בשבח השי"ת, שנהוג לאומרו לפני [[תפילת שחרית]] (עם הפיוט [[יגדל]]), לאחר [[קריאת שמע]] (מפני שנאמר בו: " | פיוט קדמון שלא נודע מחברו בשבח השי"ת, שנהוג לאומרו לפני [[תפילת שחרית]] (עם הפיוט [[יגדל]]), לאחר [[קריאת שמע]] (מפני שנאמר בו: "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה"), לאחר תפילות [[שבת]] וימים טובים ובאירועים נוספים. | ||
שורה 6: | שורה 6: | ||
הפיוט עוסק בשבח השי"ת, קדמותו, משילתו בעולם, אחדותו, היותו מעל הזמן (היה, הווה ויהיה) ומבטחנו בו. | הפיוט עוסק בשבח השי"ת, קדמותו, משילתו בעולם, אחדותו, היותו מעל הזמן (היה, הווה ויהיה) ומבטחנו בו. | ||
אֲדוֹן עוֹלָם | אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא: | ||
לְעֵת | לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא: | ||
וְאַחֲרֵי | וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא: | ||
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה | וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה: | ||
וְהוּא אֶחָד וְאֵין | וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה: | ||
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה: | |||
וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי | וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה: | ||
וְהוּא | וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא: | ||
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה: | |||
וְעִם רוּחִי | וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. ה' לִי וְלֹא אִירָא: | ||
==פירושים עליו== | |||
הרב קוק בספרו עולת ראי"ה (ח"א עמ' 46-50) מבאר את הפיוט. | |||
[[קטגוריה: שבת]] | [[קטגוריה: שבת]] | ||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] |
גרסה מ־08:37, 20 באפריל 2010
|
פיוט קדמון שלא נודע מחברו בשבח השי"ת, שנהוג לאומרו לפני תפילת שחרית (עם הפיוט יגדל), לאחר קריאת שמע (מפני שנאמר בו: "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה"), לאחר תפילות שבת וימים טובים ובאירועים נוספים.
תוכנו
הפיוט עוסק בשבח השי"ת, קדמותו, משילתו בעולם, אחדותו, היותו מעל הזמן (היה, הווה ויהיה) ומבטחנו בו.
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא: לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא: וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא: וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה: וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה: בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה: וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה: וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא: בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה: וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. ה' לִי וְלֹא אִירָא:
פירושים עליו
הרב קוק בספרו עולת ראי"ה (ח"א עמ' 46-50) מבאר את הפיוט.