שובבי"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקון קל) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' | ימי '''שובבי"ם''' או '''שובבי"ם ת"ת''' ,ר"ת של [[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]] [[שמות]], [[וארא]], [[בא]], [[בשלח]], [[יתרו]], [[משפטים]], ([[תרומה]] ו[[תצווה]]), הם תקופת הימים שבשבועות בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. מכונים כך על שם הפסוק "שובו בנים שובבים"<ref>ירמיהו ג פס' יד ופס' כד.</ref>, הרומז לחזרה בתשובה. בימים אלו ישנם הנוהגים להתענות תעניות [[בה"ב]], מפני שימים אלו [[סגולה|מסוגלים]] ל[[תשובה]], ובפרט על חטאים הקשורים במידת ה[[יסוד (ספירה)|יסוד]]- ה[[צניעות]] ו[[זרע|שמירת הברית]]. | ||
==מקור המנהג== | |||
העדות הכתובה הראשון להתענות בימים אלו הוא בדברי [[רבי חיים ויטאל]] בשער רוח הקודש: "שיש '''מנהג קדום בכל ישראל''' להתענות ארבעים יום רצופים, שיש מן היום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצווה ונתנו בהם סימן שובו בנים שובבים..." גם בארצות אשכנז מנהג זה היה מקובל, כפי שכותב רבי משה מפרעמיסלא, תלמיד ה[[מהרש"ל]] בספרו מטה משה, בשם המהר"ש- רבו של ה[[מהרי"ל]] שהיה מגדולי מסדרי מנהג אשכנז. ישנם מקורות נוספים למנהג זה<ref>למשל:לקט יושר לתלמיד בעל תרומת הדשן, הלבוש, [[אליה רבא]], [[מגן אברהם]] [[משנה ברורה]], פרי מגדים, [[באר היטב]], [[ברכי יוסף]], עטרת זקנים ועוד.</ref>. יש לציין כי במקור, היה נהוג להתענות דווקא ב[[שנה מעוברת]], ולא בשנה רגילה<ref>כפי שכתב המטה משה ועוד.</ref>, | |||
אולם, כבר ב[[פרי מגדים]] מובא, שגם בשנים רגילות יש להתענות בימי השובבי"ם, אולם לא כמו בשנים מעוברות, בהן מתענים שובבי"ם ת"ת, וכן המנהג המקובל כיום. | |||
היו מנהגים קדומים להתענות ארבעים יום (כל ימי השובבי"ם ללא [[ט"ו בשבט]] ו[[ראש חודש]] בהם לא מתענים) או פ"ד יום (שתי תעניות ארוכות בנות שני ימים ושני לילות, שכל אחת מהן שווה עשרים ושבע תעניות- ראה את החשבון בספר "צפרון שמיר"), אולם אין הם מקובלים כיום<ref>על פי האר"י ו[[החיד"א]].</ref>. | |||
כמו כן, המנהג שהיה מקובל באשכנז ואיטליה להתענות יום אחד בכל שבוע משבועות השובבי"ם, וכתב הלבוש שהיום הזה הוא דוקא יום חמישי<ref>ולא יום שני למרות שאין גוזרים תענית על הציבור בתחילה ביום חמישי, ראה באליה זוטא, בספר מועד לכל חי ובספר נוהג כצאן יוסף שתירצו.</ref>. לפי עדותו של [[רבי חיים פלאג'י]], כך היה נהוג גם באיזמיר שבתורכיה. היו שנהגו לצום ביום שישי בלבד, מפני שיום זה מכוון כנגד ספירת היסוד<ref>מובא ב"אור צדיקים" למהר"ם פאפירש.</ref>, וכן נוהגים עד היום בקרב חסידי טשרנוביל. | |||
היו שכתבו שגם פרשיות [[ויקהל]] ו[[פקודי]] נכללות בימים אלו, אולם דבריהם לא נתקבלו<ref>אליה רבה.</ref>. ברם, היו שכתבו<ref>סידור אוצר התיפלות, דיני שובבי"ם ת"ת</ref> שכאשר ר"ח וט"ו בשבט חלים ביום חמישי, ישלימו את התעניות בפרשיות אלו. | |||
בקרב חסידי [[חב"ד]]- לא נוהגים להתענות בימים אלו מכמה סיבות<ref>מפני שעיקר התיקון כבר הסתיים ונחלשו הגופים.</ref> אלום, לפי המלצת הרבי- [[הרב מנחם מנדל שניאורסון]], מומלץ להתענות [[תענית דיבור]], שהיא קשה יותר מתענית אכילה ושתיה, או "תענית [[הראב"ד]]"- לא לאכול מאכלים טעימים אלא רק את המינימום ההכרחי. | |||
==טעמים== | |||
טעמים רבים נאמרו למנהג זה, חלקם על פי הנגלה וחלקם על פי ה[[קבלה]]. טעמים אלו נאמרו דווקא לגבי שנה מעוברת. בהם: | |||
*חששו שנשים מעוברת תפלנה את עובריהן בשנים מעוברות, ועל כן תקנו שמונה תעניות (לפי המנהג שמתענים תענית אחת בשבוע, ראה לעיל), ולכן מתחילים דווקא מפרשת שמות שעוסקת בפריה רביה של בני ישראל ([[רבי מרדכי יפה]], "[[הלבוש]]" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] סימן תרפ"ה). | |||
*בשנה מעוברת נוסף חודש אחד, וגדל המרחק שבין תקופת תעניות בה"ב שבחודש [[חשוון]] לתקופת התעניות שבחודש [[אייר]], וכנגד החודש הנוסף, בו יש ארבעה שבועות (בהם יש שמונה ימי שני וחמישי), תקנו שמונה תעניות, אלא שכדי לא להכביד על הציבור להתענות שמונה תעניות מרוכזות, פיזרו אותן במשך שמונה שבועות (שם). | |||
*שנת העיבור נוצרה בגלל שנתמעטה הלבנה ולכן שנת החמה ושנת הלבנה אין זהות, ולכן, שנה מעוברת ראויה יותר לתשובה. ([[רבי ישעיה הלוי הורביץ]], [[שני לוחות הברית]]- של"ה). | |||
===מדוע דווקא שובבי"ם?=== | |||
מסביר השל"ה, כי הסיבה בגללה נבחרו דווקא ימים אלה היא מפני שבפרשיות אלו מוזכרים ענייני [[תשובה]], [[תפילה]] ו[[צדקה]], וכן [[תלמוד תורה]], [[גמילו חסדים]] ועבודה. לפי [[האר"י]], ימים אלו [[סגולה|מסוגלים]] לתשובה יותר משאר השנה, כפי שנאמר בפסוק "שובו בנים שובבים", מפני שב[[גלות מצרים]] המתחילה בפרשת שמות, החל להיתקן [[חטא אדם הראשון]], שהוא כנגד עוון קרי, ובפרשת משפטים, בה נאמרו דיני [[עבד עברי]], מסתיים התיקון. | |||
==מנהגים בימי השובבי"ם== | |||
הנוהגים להתענות בשובבי"ם, נוהגים להתפלל תפילה כבכל תענית, כולל [[קריאת התורה]] "ויחל" ואמירת [[עננו]]. יש נוהגים לומר במנחה של יום חמישי [[סליחות]] שחיבר [[רבי משה זכות]] (הרמ"ז), מגדולי המקובלים באיטליה. סליחות אלו מסודרות לפי השבועות, כאשר לכל שבוע ישנן סליחות מיוחדות. | |||
כתבו כמה מגדולי ה[[אדמו"ר]]ים, כי מי שקשה לו לצום, ירבה בימים אלו בתשובה, תפילה וצדקה ובפרט בלימוד תורה שבעל פה<ref>[[רבי ישראל מאפטא]], [[אוהב ישראל]].</ref>, או ללמוד שני דפים עם [[תוספות]] או חמישה דפים עם [[הרא"ש]], שזה מועיל יותר מתענית<ref>[[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]]- האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בשם [[רבי אלימלך מליז'נסק]].</ref>. | |||
ישנו מנהג בימי הושבבי"ם לגמור את כל [[ספר תהילים]]. | |||
==אימרות בעניין השובבי"ם== | |||
*"שובבי"ם הם כמו [[עשרת ימי תשובה]], והוא זמן שמקובל התפילה בבחינה כמו עשרת ימי תשובה" ([[רבי אהרן מז'יטומיר]], "תולדות אהרן"). | |||
*"ובשבת (שבימי השובבי"ם) הזמן מסוגל ביותר" ([[רבי ישראל אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], "בית ישראל"). | |||
==לקריאה נוספת== | |||
א. ש. חן, '''שובו בנים שובבי"ם''', תוספת לעיתון המודיע, כ' בשבט תשנ"ד. | |||
*סידור אוצר התפילות, ענין שובבי"ם ת"ת. | |||
==הערות שוליים== | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:צומות]] | [[קטגוריה:צומות]] | ||
גרסה מ־01:45, 9 בינואר 2011
|
|
ימי שובבי"ם או שובבי"ם ת"ת ,ר"ת של פרשיות השבוע שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, (תרומה ותצווה), הם תקופת הימים שבשבועות בהם קוראים בתורה את הפרשיות הנ"ל. מכונים כך על שם הפסוק "שובו בנים שובבים"[1], הרומז לחזרה בתשובה. בימים אלו ישנם הנוהגים להתענות תעניות בה"ב, מפני שימים אלו מסוגלים לתשובה, ובפרט על חטאים הקשורים במידת היסוד- הצניעות ושמירת הברית.
מקור המנהג
העדות הכתובה הראשון להתענות בימים אלו הוא בדברי רבי חיים ויטאל בשער רוח הקודש: "שיש מנהג קדום בכל ישראל להתענות ארבעים יום רצופים, שיש מן היום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצווה ונתנו בהם סימן שובו בנים שובבים..." גם בארצות אשכנז מנהג זה היה מקובל, כפי שכותב רבי משה מפרעמיסלא, תלמיד המהרש"ל בספרו מטה משה, בשם המהר"ש- רבו של המהרי"ל שהיה מגדולי מסדרי מנהג אשכנז. ישנם מקורות נוספים למנהג זה[2]. יש לציין כי במקור, היה נהוג להתענות דווקא בשנה מעוברת, ולא בשנה רגילה[3], אולם, כבר בפרי מגדים מובא, שגם בשנים רגילות יש להתענות בימי השובבי"ם, אולם לא כמו בשנים מעוברות, בהן מתענים שובבי"ם ת"ת, וכן המנהג המקובל כיום.
היו מנהגים קדומים להתענות ארבעים יום (כל ימי השובבי"ם ללא ט"ו בשבט וראש חודש בהם לא מתענים) או פ"ד יום (שתי תעניות ארוכות בנות שני ימים ושני לילות, שכל אחת מהן שווה עשרים ושבע תעניות- ראה את החשבון בספר "צפרון שמיר"), אולם אין הם מקובלים כיום[4].
כמו כן, המנהג שהיה מקובל באשכנז ואיטליה להתענות יום אחד בכל שבוע משבועות השובבי"ם, וכתב הלבוש שהיום הזה הוא דוקא יום חמישי[5]. לפי עדותו של רבי חיים פלאג'י, כך היה נהוג גם באיזמיר שבתורכיה. היו שנהגו לצום ביום שישי בלבד, מפני שיום זה מכוון כנגד ספירת היסוד[6], וכן נוהגים עד היום בקרב חסידי טשרנוביל.
היו שכתבו שגם פרשיות ויקהל ופקודי נכללות בימים אלו, אולם דבריהם לא נתקבלו[7]. ברם, היו שכתבו[8] שכאשר ר"ח וט"ו בשבט חלים ביום חמישי, ישלימו את התעניות בפרשיות אלו.
בקרב חסידי חב"ד- לא נוהגים להתענות בימים אלו מכמה סיבות[9] אלום, לפי המלצת הרבי- הרב מנחם מנדל שניאורסון, מומלץ להתענות תענית דיבור, שהיא קשה יותר מתענית אכילה ושתיה, או "תענית הראב"ד"- לא לאכול מאכלים טעימים אלא רק את המינימום ההכרחי.
טעמים
טעמים רבים נאמרו למנהג זה, חלקם על פי הנגלה וחלקם על פי הקבלה. טעמים אלו נאמרו דווקא לגבי שנה מעוברת. בהם:
- חששו שנשים מעוברת תפלנה את עובריהן בשנים מעוברות, ועל כן תקנו שמונה תעניות (לפי המנהג שמתענים תענית אחת בשבוע, ראה לעיל), ולכן מתחילים דווקא מפרשת שמות שעוסקת בפריה רביה של בני ישראל (רבי מרדכי יפה, "הלבוש" על שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפ"ה).
- בשנה מעוברת נוסף חודש אחד, וגדל המרחק שבין תקופת תעניות בה"ב שבחודש חשוון לתקופת התעניות שבחודש אייר, וכנגד החודש הנוסף, בו יש ארבעה שבועות (בהם יש שמונה ימי שני וחמישי), תקנו שמונה תעניות, אלא שכדי לא להכביד על הציבור להתענות שמונה תעניות מרוכזות, פיזרו אותן במשך שמונה שבועות (שם).
- שנת העיבור נוצרה בגלל שנתמעטה הלבנה ולכן שנת החמה ושנת הלבנה אין זהות, ולכן, שנה מעוברת ראויה יותר לתשובה. (רבי ישעיה הלוי הורביץ, שני לוחות הברית- של"ה).
מדוע דווקא שובבי"ם?
מסביר השל"ה, כי הסיבה בגללה נבחרו דווקא ימים אלה היא מפני שבפרשיות אלו מוזכרים ענייני תשובה, תפילה וצדקה, וכן תלמוד תורה, גמילו חסדים ועבודה. לפי האר"י, ימים אלו מסוגלים לתשובה יותר משאר השנה, כפי שנאמר בפסוק "שובו בנים שובבים", מפני שבגלות מצרים המתחילה בפרשת שמות, החל להיתקן חטא אדם הראשון, שהוא כנגד עוון קרי, ובפרשת משפטים, בה נאמרו דיני עבד עברי, מסתיים התיקון.
מנהגים בימי השובבי"ם
הנוהגים להתענות בשובבי"ם, נוהגים להתפלל תפילה כבכל תענית, כולל קריאת התורה "ויחל" ואמירת עננו. יש נוהגים לומר במנחה של יום חמישי סליחות שחיבר רבי משה זכות (הרמ"ז), מגדולי המקובלים באיטליה. סליחות אלו מסודרות לפי השבועות, כאשר לכל שבוע ישנן סליחות מיוחדות.
כתבו כמה מגדולי האדמו"רים, כי מי שקשה לו לצום, ירבה בימים אלו בתשובה, תפילה וצדקה ובפרט בלימוד תורה שבעל פה[10], או ללמוד שני דפים עם תוספות או חמישה דפים עם הרא"ש, שזה מועיל יותר מתענית[11].
ישנו מנהג בימי הושבבי"ם לגמור את כל ספר תהילים.
אימרות בעניין השובבי"ם
- "שובבי"ם הם כמו עשרת ימי תשובה, והוא זמן שמקובל התפילה בבחינה כמו עשרת ימי תשובה" (רבי אהרן מז'יטומיר, "תולדות אהרן").
- "ובשבת (שבימי השובבי"ם) הזמן מסוגל ביותר" (רבי ישראל אלתר מגור, "בית ישראל").
לקריאה נוספת
א. ש. חן, שובו בנים שובבי"ם, תוספת לעיתון המודיע, כ' בשבט תשנ"ד.
- סידור אוצר התפילות, ענין שובבי"ם ת"ת.
הערות שוליים
- ↑ ירמיהו ג פס' יד ופס' כד.
- ↑ למשל:לקט יושר לתלמיד בעל תרומת הדשן, הלבוש, אליה רבא, מגן אברהם משנה ברורה, פרי מגדים, באר היטב, ברכי יוסף, עטרת זקנים ועוד.
- ↑ כפי שכתב המטה משה ועוד.
- ↑ על פי האר"י והחיד"א.
- ↑ ולא יום שני למרות שאין גוזרים תענית על הציבור בתחילה ביום חמישי, ראה באליה זוטא, בספר מועד לכל חי ובספר נוהג כצאן יוסף שתירצו.
- ↑ מובא ב"אור צדיקים" למהר"ם פאפירש.
- ↑ אליה רבה.
- ↑ סידור אוצר התיפלות, דיני שובבי"ם ת"ת
- ↑ מפני שעיקר התיקון כבר הסתיים ונחלשו הגופים.
- ↑ רבי ישראל מאפטא, אוהב ישראל.
- ↑ רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם- האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בשם רבי אלימלך מליז'נסק.