גזרה שווה: הבדלים בין גרסאות בדף

אחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן: לימוד דין בענין אחד מענין שני, על יסוד תיבה דומה או ביטוי דומה שהובא בתורה בשני הענינים.

לדוגמא: נאמר בקידושי אשה: "כי יקח איש אשה", ונאמר בקנין שדה: "כסף השדה קח ממני", מה קיחה האמורה בקנין שדה - בכסף, אף קיחה האמורה בקידושי אשה - בכסף.

דוגמא נוספת: נאמר בשומר שכר: "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו", ונאמר בשומר חינם: "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו", מה בשומר שכר - היורשים פטורים מן השבועה, אף בשומר חינם - היורשים פטורים מן השבועה.

אין אדם דן גזירה שווה מעצמו

אין אדם מוסמך ללמוד מעצמו דין על פי גזירה שווה, אלא רק למסור את הדינים שנלמדו בגזירה שווה, שקיבל מרבו. בניגוד לקל וחומר שאדם יכול ללמוד מעצמו, גזירה שווה אין אדם יכול ללמוד מעצמו, אלא מה שקיבל מרבו ורבו מרבו עד משה רבינו, "שנותן התורה בלבד הוא שיכול להגיד שמילים אלו נכתבו ללמד דבר זה". יש אומרים, שבית דין הגדול דן גזירה שווה מעצמו "והוא סייג גדול ותנאי שהתנו חכמים שלא כל אדם ידון במידה זו של גזירה שווה, רק בית דין הגדול שידעו לחקור היטב אם באמת מילים אלו נכתבו לשם כך בתורה הם דרשו את הגזירה שווה ככל מידה שהתורה נדרשת בה".

אין גזירה שווה למחצה

כשלמדים בגזירה שווה דין בעניין אחד מעניין שני, למדים שגם שאר הדינים הנוהגים בעניין שממנו נלמדת הגזירה שווה, נוהגים בעניין הנלמד בגזירה שווה.כגון: אשם תלוי, שלמדים בגזירה שווה שאינו בא אלא על דבר שעל וודאו חייבים חטאת קבועה, פרט לחטאים שעל וודאם חייבים קרבן עולה ויורד (ע"ע), שאין מביאים על ספקם אשם תלוי, לפי שנאמר באשם תלוי "אחת מכל מצות ה'", ונאמר בחטאת "מכל מצות ה'", ולמדים בגזירה שווה "מצות, מצות" - אשם תלוי מחטאת, ולפי שאין גזירה שווה למחצה למדים גם שאין מביאים אשם תלוי אלא על עבירות שיש עליהן כרת במזיד ולא על עבירות שיש עליהן מיתה בידי שמים, ולכן על ספק מעילה, אין מביאים אשם תלוי^[1].

הערות שוליים