רבי אברהם אבן דאוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד. | ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד. | ||
==חיבורו הפילוסופי== | ==חיבורו הפילוסופי== | ||
חיבר גם ספר פילוספי'''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[ארסיטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה בן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]]. | חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[ארסיטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה בן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]]. | ||
{{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}} | {{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}} | ||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] | ||
גרסה מ־18:14, 29 במאי 2011
|
|
רבי אברהם ב"ר דוד הלוי אבן דאוד המכונה הראב"ד הראשון, מהראשונים, בעל "ספר הקבלה".
תולדות חייו
נולד בקורדובה שבספרד (עירו של הרמב"ם) בשנת ד' אלפים תת"ע לבתו של רבי יצחק בן אלבאליה מטוליטולה. חי רוב ימיו בקשטילה. היה בקיא גדול במדעים- היה רופא, היסטוריון, חוקר ופילוסוף. בגלל חכמתו, קנא בו מלך ספרד וכפה עליו להמיר את דתו. משסרב הראב"ד, צווה המלך לתלותו, ונהרג על קידוש השם בשנת ד'תתק"מ.
ספר הקבלה
ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר עם ישראל מאדם הראשון עד סוף תקופת המקרא, והשתלשלות התורה מתקופת הזוגות עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ור"י מיגאש. בסוף הספר כתב דברים כנגד הקראים. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של המשיח ולסתור את שיטת הקראים והנוצרים, ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות רומי, על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת ישו הנוצרי ועוד.
חיבורו הפילוסופי
חיבר גם ספר פילוספי אמונה נשאה או אמונה רמה (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר ארסיטוטלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את רב סעדיה גאון ואת רבי שלמה בן גבירול, וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של רבי חסדאי קרשקש.