הרב שמחה הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבה של העיר | נולד בבית מנדלבאום שבירושלים בשנת ה'תר"צ (1930), לרב רפאל קוק, בן אחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומהתלמידים המקורבים אליו ביותר, ולרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבאום, ונקרא על שם אבי אמו שנפטר כמה חודשים קודם לכן. | ||
למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ולאחר מכן בישיבת חברון בירושלים. לאחר נישואיו למד בכולל בשכונת בית וגן בירושלים. בעידודו של הרב משה צבי נריה, ראש ישיבות בני עקיבא, פתח בנתניה ישיבה תיכונית, המשתייכת לרשת מרכז ישיבות בני עקיבא. | |||
לאחר פטירתו של אביו, הרב רפאל קוק, שימש במשך כמה שנים כרב בטבריה. | |||
בחנוכה תשל"ב נהרג אחיו הבכור, הרב שלמה קוק, רבה של רחובות, בתאונת דרכים, עם אשתו ושניים מבניו. בעקבות האסון, נקרא הרב קוק למלא את מקומו של אחיו כרבה של העיר רחובות ואב בית דינה, משרה בה הוא מכהן עד היום. בין השאר הרב אחראי על מערכת הכשרות העירונית, והנהיג בה, בנוסף לכשרות הרגילה, מערכת כשרות מהודרת. בגלל מגבלות משפטיות, המונעות מתן הכשר של הרבנות על ידי רבה של עיר אחרת, פועלת כיום מערכת זו, הפועלת בכל הארץ, כגוף פרטי בשם "בד"ץ מהדרין" שבראשו עומד הרב אברהם רובין, הכשר המקובל על חלקים גדולים מהציבור החרדי. בסוף 2008 הפסיק הרב קוק את הקשר שהיה לו עם הבד"ץ. | |||
הרב מכהן כראש ונשיא לכמה מוסדות תורה גדולים וחשובים, ביניהם ישיבת מאור התלמוד ברחובות, ישיבת חכמת שלמה לצעירים ברחובות, ישיבת תורת רפאל בירושלים, כמה ישיבות קטנות, סמינרים לבנות ותלמודי תורה לילדים. בפברואר 2007 הוכתר בטקס סמלי כרבו של בית הכנסת החורבה בירושלים. ולאחר פתיחת הבית כנסת בשנת 2010 נכנס המינוי לפועל. | |||
הרב קוק כיהן כחבר במועצת הרבנות הראשית לישראל במשך 25 שנה עד הבחירות למועצה של תשס"ח. | |||
ידוע בקשריו הרבים עם גדולי הדור מכל החוגים, בין הליטאים כדוגמת הרב יוסף שלום אלישיב, עמו הוא נוהג להפגש לעתים קרובות וללבן סוגיות שונות, בין הספרדים כרב עובדיה יוסף, ובין הללו הנמנים עם הציבור דתי לאומי כדוגמת הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, אצלו היה נחשב כבן בית. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה מ־11:14, 31 במאי 2011
|
|
נולד בבית מנדלבאום שבירושלים בשנת ה'תר"צ (1930), לרב רפאל קוק, בן אחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומהתלמידים המקורבים אליו ביותר, ולרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבאום, ונקרא על שם אבי אמו שנפטר כמה חודשים קודם לכן.
למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ולאחר מכן בישיבת חברון בירושלים. לאחר נישואיו למד בכולל בשכונת בית וגן בירושלים. בעידודו של הרב משה צבי נריה, ראש ישיבות בני עקיבא, פתח בנתניה ישיבה תיכונית, המשתייכת לרשת מרכז ישיבות בני עקיבא.
לאחר פטירתו של אביו, הרב רפאל קוק, שימש במשך כמה שנים כרב בטבריה.
בחנוכה תשל"ב נהרג אחיו הבכור, הרב שלמה קוק, רבה של רחובות, בתאונת דרכים, עם אשתו ושניים מבניו. בעקבות האסון, נקרא הרב קוק למלא את מקומו של אחיו כרבה של העיר רחובות ואב בית דינה, משרה בה הוא מכהן עד היום. בין השאר הרב אחראי על מערכת הכשרות העירונית, והנהיג בה, בנוסף לכשרות הרגילה, מערכת כשרות מהודרת. בגלל מגבלות משפטיות, המונעות מתן הכשר של הרבנות על ידי רבה של עיר אחרת, פועלת כיום מערכת זו, הפועלת בכל הארץ, כגוף פרטי בשם "בד"ץ מהדרין" שבראשו עומד הרב אברהם רובין, הכשר המקובל על חלקים גדולים מהציבור החרדי. בסוף 2008 הפסיק הרב קוק את הקשר שהיה לו עם הבד"ץ.
הרב מכהן כראש ונשיא לכמה מוסדות תורה גדולים וחשובים, ביניהם ישיבת מאור התלמוד ברחובות, ישיבת חכמת שלמה לצעירים ברחובות, ישיבת תורת רפאל בירושלים, כמה ישיבות קטנות, סמינרים לבנות ותלמודי תורה לילדים. בפברואר 2007 הוכתר בטקס סמלי כרבו של בית הכנסת החורבה בירושלים. ולאחר פתיחת הבית כנסת בשנת 2010 נכנס המינוי לפועל.
הרב קוק כיהן כחבר במועצת הרבנות הראשית לישראל במשך 25 שנה עד הבחירות למועצה של תשס"ח.
ידוע בקשריו הרבים עם גדולי הדור מכל החוגים, בין הליטאים כדוגמת הרב יוסף שלום אלישיב, עמו הוא נוהג להפגש לעתים קרובות וללבן סוגיות שונות, בין הספרדים כרב עובדיה יוסף, ובין הללו הנמנים עם הציבור דתי לאומי כדוגמת הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, אצלו היה נחשב כבן בית.