רבי יעקב וייל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
היה מצאצאי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ומבני משפחתו של [[מהר"י מינץ]]. למד זמן מה במיינץ מאת רבי זלמן רונקיל, שהיה פוסק ידוע באשכנז באותם ימים<ref>ראה {{מקור|שו"ת מהרי"ל יז}}: "ופה שאלני נער המפטיר ואמרתי לו לילך למה"ר זלמן..."</ref>. אמנם, רבו המובהק היה ה[[מהרי"ל]]. בערך בשנת קע"ז עבר ממיינץ לנירנברג, שם נשא אשה, ככל הנראה בת המקום (יתכן שבאו לאחריהם נישואים שניים). רבו המהרי"ל נתן לו רשות לפתוח [[ישיבה] בנירנברג, למרות העובדה שבעיר חי רבי זלמן כ"ץ- המהרז"ך, וכיהן בה כ[[רב]]. לאור זאת, מתוך כבוד למהרז"ך, ויתר מהרי"ו על פתיחת הישיבה, והתמנה לכהן כרב ו[[דיין]] לצד המהרז"ך. | היה מצאצאי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ומבני משפחתו של [[מהר"י מינץ]]. למד זמן מה במיינץ מאת רבי זלמן רונקיל, שהיה פוסק ידוע באשכנז באותם ימים<ref>ראה {{מקור|שו"ת מהרי"ל יז}}: "ופה שאלני נער המפטיר ואמרתי לו לילך למה"ר זלמן..."</ref>. אמנם, רבו המובהק היה ה[[מהרי"ל]]. בערך בשנת קע"ז עבר ממיינץ לנירנברג, שם נשא אשה, ככל הנראה בת המקום (יתכן שבאו לאחריהם נישואים שניים). רבו המהרי"ל נתן לו רשות לפתוח [[ישיבה] בנירנברג, למרות העובדה שבעיר חי רבי זלמן כ"ץ- המהרז"ך, וכיהן בה כ[[רב]]. לאור זאת, מתוך כבוד למהרז"ך, ויתר מהרי"ו על פתיחת הישיבה, והתמנה לכהן כרב ו[[דיין]] לצד המהרז"ך. | ||
בסביבות שנת קפ"ט החל לכהן כרבה של אוגסבורג, שם גם ייסד את הישיבה שרצה להקים בנירנברג. | בסביבות שנת קפ"ט החל לכהן כרבה של אוגסבורג, שם גם ייסד את הישיבה שרצה להקים בנירנברג. לבד מהיותו רב וראש ישיבה, ייצג את הקהילה היהודית אל מול השלטונות. | ||
בשנת קצ"ח הוחלט לגרש את יהודי אוגסבורג. למרות שניתנו ליהודים שנתיים לשם עזיבת העיר, בחר מהרי"ו לעזוב את העיר מיד. ה | |||
הוא התיישב בארפורט<ref>יש חוקרים הסוברים כי לאחר הגירוש התגורר בהמבורג, אולם כפי הנראה אין זה נכון (הרב דוב בער רוזנצוויג, מבוא לתולדות רבינו יעקב ווייל, שו"ת מהר"י וייל בהוצאת מפעל חכמי אשכנז מכון ירשלים, תשס"א)</ref>, ובשנת ר"ג מונה לרב הקהילה. קהילת ארפורט היתה אחת הקהילות הגדולות באשכנז לאחר "המגפה השחורה". הוא בדק את שרשי מנהגי הקהילה, ולא היסס לבטל מנהגי טעות המנוגדים להלכה<ref>ראה {{מקור|מהר"י ווייל דינין והלכות סה}} לגבי מנהג להדביק [[נר חנוכה|נרות חנוכה]] יחד לנר אחד.</ref>. | |||
שנת פטירתו אינה יודעה, אולם ברור כי נפטר לפני שנת ר"כ <ref>שכן בשנה זו נפטר בעל תה"ד שהזכירו פעמים אחדות לאחר פטירתו (תה"ד פסקים, סימן קמב) לכן ודאי שנפטר לפני שנה זו</ref>. מסתבר שנפטר לפני גירוש יהודי ארפורט בשנת רט"ז. | |||
==מתלמידיו== | |||
*[[מהר"ם מינץ]] | |||
*[[רבי יוסף בן משה]]- בעל "לקט יושר". | |||
*[[מהר"י ברונא]] | |||
*רבי יצחק סגל | |||
==חיבורו== | |||
כל תורתו של גדול חכמי אשכנז בדורו מסתכמת בספר אחד, '''[[שו"ת]] מהר"י וייל'''. הספר כולל 193 תשובות. | |||
למעט התשובות, כולל הספר עוד שני חיבורים קטנים מאת מהרי"ו: | |||
*'''דינין והלכות'''- ספר הכולל 71 סימנים, בעיקר בענייני [[אורח חיים]]. ההלכות בספר מובאות ללא מקורות וללא דיונים והרחבות. הרב דוב בער רוזנצוויג מגדיר את עניינו של החיבור<ref>במבוא שכתב לשו"ת מהר"י ווייל, מהדורת מכון ירושלים</ref>: "לדעתי, חיבור זה משקף את המצב הרוחני העגום האופייני לתקופה שלאחר המגפה השחורה. דינים ומנהגים, שהיו- ללא ספק- חלק מהותי מחיי השיגרה של הקהילה היהודית, נזקקו עתה להבהרות. הבורות והבלבול, שנוצרו בעקבות המגפה השחורה, הביאו בסופו של דבר להתגבשותם של ספרי מנהגים מפורטים, שנועדו למסד, לאשר ולבאר את המנהגים המקובלים... ". | |||
*'''הלכות שחיטה ובדיקה'''- חיבור הקובע את תהליך השחיטה המעשי, המיועד בעיקר לשוחטים. הספר נדפס בהמשך בחוברת נפרדת, וזכה להערות ופירושים מאת גדולי אשכנז, כ[[רמ"א]] ו[[מהרש"ל]]. ספר זה הפך לספר היסוד בהלכות השחיטה האשכנזית. הרמ"א הכלילו בפירושו ל[[טור]] "דרכי משה" ובהגהותיו של ה[[שולחן ערוך]]. באפון כללי, פסיקתו מחמירה יותר מן השחיטה הספרדית. | |||
===דרך הפסיקה=== | |||
בפסיקתו, ניתן ביטוי רחב לפסיקה האשכנזית, ואינו מזכיר כלל פוסקים ספרדים (למעט ה[[רמב"ם]] וה[[רי"ף]]). עיקר הפוסקים עליהם נשען מהרי"ו הם [[מהר"ם מרוטנבורג]], [[רא"ש]] ובעיקר [[מהרי"ל]]. עם זאת, מהרי"ו היה בעל עצמאות גדולה בפסיקת ההלכה, ולא היסס לנקוט עמדה המנוגדת לדעת קודמיו ורבותיו, ואפילו כנגד רבו המובהק המהרי"ל. | |||
פסקיו הפכו להיות מאבני היסוד של הפסיקה האשכנזית, ומוזכרות פעמים רבות בהגהות הרמ"א לשו"ע. | |||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
*בנו רבי יוזל ווייל מרגנשבורג, דרכו נעשה קרוב בקשרי נישואין ל[[מהר"י ברונא]]. | *בנו רבי יוזל ווייל מרגנשבורג, דרכו נעשה קרוב בקשרי נישואין ל[[מהר"י ברונא]]. | ||
*מהר"ם ווייל מאולם- מצאצאיו היה [[רבי נתנאל ווייל]], בעל "קרבן נתנאל" על ה[[ירושלמי]]. | *מהר"ם ווייל מאולם- מצאצאיו היה [[רבי נתנאל ווייל]], בעל "קרבן נתנאל" על ה[[ירושלמי]]. | ||
*בנו החורג, ר' מענצלין. | *בנו החורג, ר' מענצלין. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1385|מספר שנים=71}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ווייל יעקב}} | {{מיון רגיל:ווייל יעקב}} | ||
גרסה מ־17:24, 1 בינואר 2012
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
רבי יעקב ב"ר יהודה[1] וייל (מכונה מהר"י ווייל או מהרי"ו) היה מגדולי הראשונים באשכנז. יחד עם רבי ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן, נחשב לגדול הדור באשכנז.
חייו
שנת ומקום לידתו אינם ידועים בבירור. החוקרים סבורים כי נולד בעיר ווייל שעל נהר נקר בין השנים ק"מ-ק"נ. היה מצאצאי מהר"ם מרוטנבורג ומבני משפחתו של מהר"י מינץ. למד זמן מה במיינץ מאת רבי זלמן רונקיל, שהיה פוסק ידוע באשכנז באותם ימים[2]. אמנם, רבו המובהק היה המהרי"ל. בערך בשנת קע"ז עבר ממיינץ לנירנברג, שם נשא אשה, ככל הנראה בת המקום (יתכן שבאו לאחריהם נישואים שניים). רבו המהרי"ל נתן לו רשות לפתוח [[ישיבה] בנירנברג, למרות העובדה שבעיר חי רבי זלמן כ"ץ- המהרז"ך, וכיהן בה כרב. לאור זאת, מתוך כבוד למהרז"ך, ויתר מהרי"ו על פתיחת הישיבה, והתמנה לכהן כרב ודיין לצד המהרז"ך.
בסביבות שנת קפ"ט החל לכהן כרבה של אוגסבורג, שם גם ייסד את הישיבה שרצה להקים בנירנברג. לבד מהיותו רב וראש ישיבה, ייצג את הקהילה היהודית אל מול השלטונות.
בשנת קצ"ח הוחלט לגרש את יהודי אוגסבורג. למרות שניתנו ליהודים שנתיים לשם עזיבת העיר, בחר מהרי"ו לעזוב את העיר מיד. ה
הוא התיישב בארפורט[3], ובשנת ר"ג מונה לרב הקהילה. קהילת ארפורט היתה אחת הקהילות הגדולות באשכנז לאחר "המגפה השחורה". הוא בדק את שרשי מנהגי הקהילה, ולא היסס לבטל מנהגי טעות המנוגדים להלכה[4].
שנת פטירתו אינה יודעה, אולם ברור כי נפטר לפני שנת ר"כ [5]. מסתבר שנפטר לפני גירוש יהודי ארפורט בשנת רט"ז.
מתלמידיו
- מהר"ם מינץ
- רבי יוסף בן משה- בעל "לקט יושר".
- מהר"י ברונא
- רבי יצחק סגל
חיבורו
כל תורתו של גדול חכמי אשכנז בדורו מסתכמת בספר אחד, שו"ת מהר"י וייל. הספר כולל 193 תשובות.
למעט התשובות, כולל הספר עוד שני חיבורים קטנים מאת מהרי"ו:
- דינין והלכות- ספר הכולל 71 סימנים, בעיקר בענייני אורח חיים. ההלכות בספר מובאות ללא מקורות וללא דיונים והרחבות. הרב דוב בער רוזנצוויג מגדיר את עניינו של החיבור[6]: "לדעתי, חיבור זה משקף את המצב הרוחני העגום האופייני לתקופה שלאחר המגפה השחורה. דינים ומנהגים, שהיו- ללא ספק- חלק מהותי מחיי השיגרה של הקהילה היהודית, נזקקו עתה להבהרות. הבורות והבלבול, שנוצרו בעקבות המגפה השחורה, הביאו בסופו של דבר להתגבשותם של ספרי מנהגים מפורטים, שנועדו למסד, לאשר ולבאר את המנהגים המקובלים... ".
- הלכות שחיטה ובדיקה- חיבור הקובע את תהליך השחיטה המעשי, המיועד בעיקר לשוחטים. הספר נדפס בהמשך בחוברת נפרדת, וזכה להערות ופירושים מאת גדולי אשכנז, כרמ"א ומהרש"ל. ספר זה הפך לספר היסוד בהלכות השחיטה האשכנזית. הרמ"א הכלילו בפירושו לטור "דרכי משה" ובהגהותיו של השולחן ערוך. באפון כללי, פסיקתו מחמירה יותר מן השחיטה הספרדית.
דרך הפסיקה
בפסיקתו, ניתן ביטוי רחב לפסיקה האשכנזית, ואינו מזכיר כלל פוסקים ספרדים (למעט הרמב"ם והרי"ף). עיקר הפוסקים עליהם נשען מהרי"ו הם מהר"ם מרוטנבורג, רא"ש ובעיקר מהרי"ל. עם זאת, מהרי"ו היה בעל עצמאות גדולה בפסיקת ההלכה, ולא היסס לנקוט עמדה המנוגדת לדעת קודמיו ורבותיו, ואפילו כנגד רבו המובהק המהרי"ל.
פסקיו הפכו להיות מאבני היסוד של הפסיקה האשכנזית, ומוזכרות פעמים רבות בהגהות הרמ"א לשו"ע.
צאצאיו
- בנו רבי יוזל ווייל מרגנשבורג, דרכו נעשה קרוב בקשרי נישואין למהר"י ברונא.
- מהר"ם ווייל מאולם- מצאצאיו היה רבי נתנאל ווייל, בעל "קרבן נתנאל" על הירושלמי.
- בנו החורג, ר' מענצלין.
| תקופת חייו של רבי יעקב וייל על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ בשנת תרכ"ט נתגלה כי שם אביו היה רבי יהודה, כאשר ד"ר אברהם ברלינר פיענח מסמך בלתי קריא, עליו היה חתום "יעקב בן יהודה ווייל"
- ↑ ראה שו"ת מהרי"ל יז: "ופה שאלני נער המפטיר ואמרתי לו לילך למה"ר זלמן..."
- ↑ יש חוקרים הסוברים כי לאחר הגירוש התגורר בהמבורג, אולם כפי הנראה אין זה נכון (הרב דוב בער רוזנצוויג, מבוא לתולדות רבינו יעקב ווייל, שו"ת מהר"י וייל בהוצאת מפעל חכמי אשכנז מכון ירשלים, תשס"א)
- ↑ ראה מהר"י ווייל דינין והלכות סה לגבי מנהג להדביק נרות חנוכה יחד לנר אחד.
- ↑ שכן בשנה זו נפטר בעל תה"ד שהזכירו פעמים אחדות לאחר פטירתו (תה"ד פסקים, סימן קמב) לכן ודאי שנפטר לפני שנה זו
- ↑ במבוא שכתב לשו"ת מהר"י ווייל, מהדורת מכון ירושלים