קברי ישי ורות: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==תאור המקום== | ==תאור המקום== | ||
[[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]], משנת 1890 , מאת אברהם משה לונץ ,מתאר את המקום כך: "לשמאל דרך ירושלים, רחוק כעשרה רגעים מהעיר, יש משעול המלא אבני נגף וצורי מכשולים, אשר דרכו ילכו לקבר ישי ולבית הקברות. ראשונה יעברו על בית הקברות המוסלמי, והלאה על ההר יראה חורבות רעועות , הם שרידי חברון הישנב הנקראת עד היום בשם "אלחברא". ובאחת מהנה יש מערה עמוקה אשר לפי המסורה בה קבר ישי אבי דוד, וההמון יוסיף עוד להראות בה את קבר רות. אחרי שלוש רגעים יבוא את בית הקברות אשר ליהודים" | [[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]], משנת 1890 , מאת אברהם משה לונץ ,מתאר את המקום כך: "לשמאל דרך ירושלים, רחוק כעשרה רגעים מהעיר, יש משעול המלא אבני נגף וצורי מכשולים, אשר דרכו ילכו לקבר ישי ולבית הקברות. ראשונה יעברו על בית הקברות המוסלמי, והלאה על ההר יראה חורבות רעועות , הם שרידי חברון הישנב הנקראת עד היום בשם "אלחברא". ובאחת מהנה יש מערה עמוקה אשר לפי המסורה בה קבר ישי אבי דוד, וההמון יוסיף עוד להראות בה את קבר רות. אחרי שלוש רגעים יבוא את בית הקברות אשר ליהודים". | ||
[[אוצר ישראל]] חוזר על התיאור ומציין כי מדובר בשני דברים: יש מערה ובה קבר ישי אבי דוד ו"הגדה חדשה כי גם רות נקברה שם". | |||
==מסורות== | ==מסורות== | ||
גרסה מ־14:51, 5 באוקטובר 2008
|
|
קברי ישי ורות מצויים בפסגת התל של חברון המקראית. התל המכונה היום "תל רומידה" ולידו שכונת "אדמות ישי". הקבר מצוי בתוך מבנה מהתקופה הצלבנית. על פי המסורת מצויים בתוכו קברו של ישי אבי דוד, וכן קברה של רות המואביה. אתר חברון כותב כי "בעקבות מסורת זו נקבע סמוך למקום בית הקברות היהודי".
האגדה מיחסת למקום מחילה שהיציאה ממנה במערת המכפלה.
במערב החצר מצוי מבנה מקומר, הבנוי בדיוק מפליא לכיוון ירושלים, מה שמעיד על בית כנסת שפעל במקום.
מעל מבנה הקבר ישנה תצפית על כל העיר חברון, מערת המכפלה, קרית ארבע ובימים טובים ניתן לראות גם את הרי מואב.
כל שטח התל, כולל שטח הבית קברות, נקנה על ידי קהילת יהודי חברון מידי "הקדש תמימי". ברוך ברזל, תושב "שכונת ישי" הסמוכה לקבר היה מבין אלה ששיפץ את אתר קבר ישי ורות והקים בו בית כנסת. חב"ד הדפיסו במקום את ספר התניא ואף עורכים אירועים לחיילים המשרתים המקום (ראו תמונה)
תאור המקום
מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, משנת 1890 , מאת אברהם משה לונץ ,מתאר את המקום כך: "לשמאל דרך ירושלים, רחוק כעשרה רגעים מהעיר, יש משעול המלא אבני נגף וצורי מכשולים, אשר דרכו ילכו לקבר ישי ולבית הקברות. ראשונה יעברו על בית הקברות המוסלמי, והלאה על ההר יראה חורבות רעועות , הם שרידי חברון הישנב הנקראת עד היום בשם "אלחברא". ובאחת מהנה יש מערה עמוקה אשר לפי המסורה בה קבר ישי אבי דוד, וההמון יוסיף עוד להראות בה את קבר רות. אחרי שלוש רגעים יבוא את בית הקברות אשר ליהודים".
אוצר ישראל חוזר על התיאור ומציין כי מדובר בשני דברים: יש מערה ובה קבר ישי אבי דוד ו"הגדה חדשה כי גם רות נקברה שם".
מסורות
ר' עובדיה מברטנורה באיגרת לאביו, אחרי עלייתו ארצה ב- 1488 , מתאר כיצד הוא מגיע לחברון : " וביום השני באנו לחברון, והיא יושבת בצלע ההר, המוסלמים קוראים לה "חליל" (חליל- אל- רחמן) האהוב, הידיד של האל (ישעיה מא' ח' : "זרע אברהם אהבי") (המדרש אומר חברון = חבר נאה, והכוונה היא לאברהם).
חלק מהעיר ליד מערת המכפלה והחלק האחר כנגדה, הרחק כמטחווי קשת... הייתי במערת המכפלה... וההר האחר מנגד למערת המכפלה, שם על ראש ההר מערה גדולה ויפה, ובנין נאה בראשה, ואומרים כי שם קבר ישי אבי דוד... גם שם הלכנו להתפלל ולהשתטח...".
זאב וילנאי (ב"מצבות קודש בא"י") מציין כי המסורת הזאת היא מהמאה ה- 13 , ומוזכרת ע"י נוסעים צלבנים.
ביקור שנערך בחברון על ידי חסידי חב"ד, ומתואר בקובץ יגדיל תואר משנת תקמ"ט (1798) מתאר בין שאר המקומות שבקרו את "קבר ישי אשר בחברון"