צדוקים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
תנועה רוחנית מהקבוצות היהודיות שפעלו בתקופת [[בית שני]], המורכבת בעיקרה מכהנים ואנשי המעמד העליון. עמדותיהם כללו בין היתר כפרה ב[[תחיית המתים]] וב[[תורה שבעל פה]]. | |||
== פרישתם == | ==פרישתם מהכלל== | ||
על פרישתם מסופר כי כששנה [[אנטיגנוס איש סוכו]]: "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם" ({{מקור|משנה:אבות א ג$אבות פרק א' משנה ג'}}), מסופר: "אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים שהיו שונין בדבריו והיו שונין לתלמידים ותלמידים לתלמידים. עמדו ודקדקו אחריהן ואמרו מה ראו אבותינו לומר דבר זה אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית? אלא אילו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר ויש תחיית המתים לא היו אומרים כך. עמדו ופירשו מן התורה ונפרצו מהם שתי פרצות צדוקים ו[[ביתוסין]]. צדוקים על שום צדוק ביתוסי על שום ביתוס. והיו משתמשין בכלי כסף וכלי זהב כל ימיהם. שלא היתה דעתן גסה עליהם אלא צדוקים אומרים מסורת הוא ביד פרושים שהן מצערין עצמן ב[[עולם הזה]] וב[[עולם הבא]] אין להם כלום" (אבות דרבי נתן). | |||
כלומר: הצדוקים לא הסכימו לקבל מציאות של עבודה בלי שכר ולכן ניסו להינות בעוה"ז ככל האפשר "והיו משתמשים בכלי כסף וכלי זהב כל ימיהם". | |||
כלומר: הצדוקים לא | |||
לפי המחקר הצדוקים היו בעיקר מעשירי העם, השכבה האריסטוקרטית שכללה בעיקר כהנים. כדי להבדיל את עצמם משאר העם הם היו מקפידים ביותר על [[טהרה]]. | לפי המחקר הצדוקים היו בעיקר מעשירי העם, השכבה האריסטוקרטית שכללה בעיקר כהנים. כדי להבדיל את עצמם משאר העם הם היו מקפידים ביותר על [[טהרה]]. | ||
==תקנות כנגדן== | |||
ה[[פרושים]], היינו שומרי ההלכה, היו במאבק מתמיד עם הצדוקים. אנו מוצאים כמה הדים למאבק זה במקורות תנאיים. לדוגמא ([[גמרא]] ברכות נד.): "כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: עד העולם. משקלקלו הצדוקים ואמרו אין עולם אלא אחד - התקינו שיהו אומרים: מן העולם ועד העולם". | |||
ב[[מגילת תענית]] מצינו תיאור איך חיבל שמעון בן שטח תחבולה להחזיר את הסנהדרין לידי הפרושים, בימי ינאי שהיה מושפע רבות מאת הצדוקים: "בעשרין ותמניא (כ"ח) לטבת יתיבת כנשתא על דינא (ישבה הסנהדרין על הדין). מפני שהיו הצדוקין יושבין ב[[סנהדרין]] [[ינאי המלך]] ו[[שלומציון המלכה]] יושבת אצלו ולא אחד מישראל יושב עמהם חוץ מ[[שמעון בן שטח]] והיו שואלין תשובות והלכות ולא היו יודעין להביא ראיה מן ה[[תורה]]. אמר להם שמעון בן שטח: כל מי שהוא יודע להביא ראיה מן התורה כשר לישב בסנהדרין. פעם אחת נפל דבר של מעשה ביניהם ולא היו יודעים להביא ראיה מן התורה אלא אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומר: תן לי זמן ולמחר אשוב. נתן לו זמן הלך וישב לו בינו לבין עצמו ואינו יכול להביא ראיה מן התורה. למחר נתבייש לבא ולישב בסנהדרין והעמיד שמעון בן שטח אחד מן התלמידים והושיבו במקומו; אמר להם אין פוחתין בסנהדרין משבעים ואחד וכך עשה להם בכל יום ויום עד שנסתלקו כלם וישבה סנהדרין של ישראל. יום שנסתלקה סנהדרין של צדוקים וישבה סנהדרין של ישראל עשאוהו [[יום טוב]]". | |||
ה | בהקצנה מצינו תיאור איך היה מוכן יהודה בן טבאי להוציא להורג שלא כהלכה כדי "להוציא מליבן של צדוקין" ({{מקור|בבלי:מכות ה:$מכות ה:}}): "אמר רבי יהודה בן טבאי: אראה בנחמה, אם לא הרגתי עד זומם, להוציא מלבן של צדוקים שהיו אומרים: אין העדים זוממין נהרגין עד שיהרג הנדון". | ||
==מהות המחלוקת== | |||
מצינו ב[[משנה]] כמה "ויכוחים" עם צדוקים בענייני [[טומאה וטהרה]] ({{מקור|משנה:ידים ד ו$סוף מסכת ידים, פרק ד' משניות ו'-ח'}}). | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* הרב ש.ח. קוק{{הערה|אחיו של [[הראי"ה]] - ???}}, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/haprushi-4.htm הפרושים והצדוקים בענין פרה אדומה] (אתר דעת) | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה: תנועות וזרמים בעם ישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:53, 5 בספטמבר 2012
|
|
תנועה רוחנית מהקבוצות היהודיות שפעלו בתקופת בית שני, המורכבת בעיקרה מכהנים ואנשי המעמד העליון. עמדותיהם כללו בין היתר כפרה בתחיית המתים ובתורה שבעל פה.
פרישתם מהכלל[עריכה]
על פרישתם מסופר כי כששנה אנטיגנוס איש סוכו: "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם" (אבות פרק א' משנה ג'), מסופר: "אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים שהיו שונין בדבריו והיו שונין לתלמידים ותלמידים לתלמידים. עמדו ודקדקו אחריהן ואמרו מה ראו אבותינו לומר דבר זה אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית? אלא אילו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר ויש תחיית המתים לא היו אומרים כך. עמדו ופירשו מן התורה ונפרצו מהם שתי פרצות צדוקים וביתוסין. צדוקים על שום צדוק ביתוסי על שום ביתוס. והיו משתמשין בכלי כסף וכלי זהב כל ימיהם. שלא היתה דעתן גסה עליהם אלא צדוקים אומרים מסורת הוא ביד פרושים שהן מצערין עצמן בעולם הזה ובעולם הבא אין להם כלום" (אבות דרבי נתן).
כלומר: הצדוקים לא הסכימו לקבל מציאות של עבודה בלי שכר ולכן ניסו להינות בעוה"ז ככל האפשר "והיו משתמשים בכלי כסף וכלי זהב כל ימיהם".
לפי המחקר הצדוקים היו בעיקר מעשירי העם, השכבה האריסטוקרטית שכללה בעיקר כהנים. כדי להבדיל את עצמם משאר העם הם היו מקפידים ביותר על טהרה.
תקנות כנגדן[עריכה]
הפרושים, היינו שומרי ההלכה, היו במאבק מתמיד עם הצדוקים. אנו מוצאים כמה הדים למאבק זה במקורות תנאיים. לדוגמא (גמרא ברכות נד.): "כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: עד העולם. משקלקלו הצדוקים ואמרו אין עולם אלא אחד - התקינו שיהו אומרים: מן העולם ועד העולם".
במגילת תענית מצינו תיאור איך חיבל שמעון בן שטח תחבולה להחזיר את הסנהדרין לידי הפרושים, בימי ינאי שהיה מושפע רבות מאת הצדוקים: "בעשרין ותמניא (כ"ח) לטבת יתיבת כנשתא על דינא (ישבה הסנהדרין על הדין). מפני שהיו הצדוקין יושבין בסנהדרין ינאי המלך ושלומציון המלכה יושבת אצלו ולא אחד מישראל יושב עמהם חוץ משמעון בן שטח והיו שואלין תשובות והלכות ולא היו יודעין להביא ראיה מן התורה. אמר להם שמעון בן שטח: כל מי שהוא יודע להביא ראיה מן התורה כשר לישב בסנהדרין. פעם אחת נפל דבר של מעשה ביניהם ולא היו יודעים להביא ראיה מן התורה אלא אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומר: תן לי זמן ולמחר אשוב. נתן לו זמן הלך וישב לו בינו לבין עצמו ואינו יכול להביא ראיה מן התורה. למחר נתבייש לבא ולישב בסנהדרין והעמיד שמעון בן שטח אחד מן התלמידים והושיבו במקומו; אמר להם אין פוחתין בסנהדרין משבעים ואחד וכך עשה להם בכל יום ויום עד שנסתלקו כלם וישבה סנהדרין של ישראל. יום שנסתלקה סנהדרין של צדוקים וישבה סנהדרין של ישראל עשאוהו יום טוב".
בהקצנה מצינו תיאור איך היה מוכן יהודה בן טבאי להוציא להורג שלא כהלכה כדי "להוציא מליבן של צדוקין" (מכות ה:): "אמר רבי יהודה בן טבאי: אראה בנחמה, אם לא הרגתי עד זומם, להוציא מלבן של צדוקים שהיו אומרים: אין העדים זוממין נהרגין עד שיהרג הנדון".
מהות המחלוקת[עריכה]
מצינו במשנה כמה "ויכוחים" עם צדוקים בענייני טומאה וטהרה (סוף מסכת ידים, פרק ד' משניות ו'-ח').
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב ש.ח. קוק[1], הפרושים והצדוקים בענין פרה אדומה (אתר דעת)