קופה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
 
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
"קופה" - סל שלתוכו היו אוספים כספי צדקה ומתוכו היו מחלקים צדקה לעניים; "תמחוי" - קערה מחולקת לתאים שנותנים בהם תבשילים שונים וממנה היו מחלקים מזון לעניים.
"קופה" - סל שלתוכו היו אוספים כספי צדקה ומתוכו היו מחלקים צדקה לעניים; "תמחוי" - קערה מחולקת לתאים שנותנים בהם תבשילים שונים וממנה היו מחלקים מזון לעניים.




שורה 7: שורה 7:




ב"חכמת אדם" {{מקור|(כלל קמז סעיף ד)}} מובא, שבזמן הזה אין נוהגים בקופה ובתמחוי, אבל מעמידים גבאי צדקה שידקדקו על כל עני ליתן לו את הצריך לו.
ב"חכמת אדם" {{מקור|כלל קמז סעיף ד|כן}} מובא, שבזמן הזה אין נוהגים בקופה ובתמחוי, אבל מעמידים גבאי צדקה שידקדקו על כל עני ליתן לו את הצריך לו.





גרסה מ־11:29, 5 בספטמבר 2012

"קופה" - סל שלתוכו היו אוספים כספי צדקה ומתוכו היו מחלקים צדקה לעניים; "תמחוי" - קערה מחולקת לתאים שנותנים בהם תבשילים שונים וממנה היו מחלקים מזון לעניים.


בימי התנאים היו בכל קהילה וקהילה בישראל שני מוסדות צדקה: א. "קופה", שגבאיה היו מחזרים על הציבור מידי שבוע בשבוע וגובים מכל אחד ואחד סכום הקצוב עליו. "קופה" היינו סל גדול שהיו הגבאים אוספים לתוכו את הכספים. מקופה זו היו הגבאים מחלקים מעות צדקה לעניי העיר בכל ערב שבת, והיו נותנים לכל עני ועני סכום שיספיק לו למזונותיו לשבעה ימים; ב. "תמחוי", והוא כינוי לקערת צדקה, שהיו הגבאים מחלקים ממנה יום יום אוכל לעניים אורחים, הנודדים ממקום למקום. גבאי התמחוי היו מחזרים בכל בוקר על הבתים ואוספים כל מיני מאכל או נדבות כסף, כדי לספק את צרכי האוכל לתמחוי.


ב"חכמת אדם" (כלל קמז סעיף ד) מובא, שבזמן הזה אין נוהגים בקופה ובתמחוי, אבל מעמידים גבאי צדקה שידקדקו על כל עני ליתן לו את הצריך לו.


גביית הכספים לצורך ה"קופה" צריכה להעשות על ידי שני גבאים, שכן "אין עושים שררה על הציבור פחות משניים". חלוקת כספי הקופה לעניים צריכה להעשות על ידי שלושה גבאים, לפי שחלוקת הצדקה היא כדיני ממונות הנידונים בשלושה דיינים.


הגבייה לצורך התמחוי וחלוקת התמחוי צריכים להעשות על ידי שלושה גבאים, לפי שמיד אחר הגביה נעשית החלוקה, ואם הגבייה תיעשה בשני גבאים, יהא צורך אחר כך לטרוח ולחפש גבאי שלישי לחלוקת התמחוי. הרמב"ם מבאר הטעם, שהואיל והצדקה לתמחוי אינה קצובה מראש כמה כל אחד יתן, אלא מה שהוא מתנדב לפי שעה, לפיכך יש גם בגביית התמחוי משום דיני ממונות.