כאן נמצא כאן היה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''כשיש ספק היכן הדבר נולד, תולים שהוא נולד במקום שהוא נמצא כעת, ולא קודם לכן.''' | '''כשיש ספק היכן הדבר נולד, תולים שהוא נולד במקום שהוא נמצא כעת, ולא קודם לכן.''' | ||
'''לדוגמא''', אשה שנמצאו בה מומין לאחר שהתארסה, תולים שנולדו בה ברשות הבעל משום שברשותו נמצאו, ולא ברשות האב {{מקור| | '''לדוגמא''', אשה שנמצאו בה מומין לאחר שהתארסה, תולים שנולדו בה ברשות הבעל משום שברשותו נמצאו, ולא ברשות האב {{מקור|שב שמעתתא ב-ד|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמה''' הביאו ראשי הישיבות שלוש אפשרויות: | '''בטעמה''' הביאו ראשי הישיבות שלוש אפשרויות: | ||
@ הקובץ שיעורים {{מקור| | @ הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות רסו רסז|כן}} דן האם היא הכרעה בפני עצמה. | ||
@ או שהיא רק מבטלת את החזקה דמעיקרא. | @ או שהיא רק מבטלת את החזקה דמעיקרא. | ||
@ ר' שמואל {{מקור| | @ ר' שמואל {{מקור|בבא בתרא ח"ב פרק ב סח|כן}} כתב שלא מכריעים שהגיע מכאן ולא ממקום אחר, אלא שאיננו צריכים כלל לחשוש לאפשרות שבא ממקום אחר. | ||
'''לגבי ודאותה''', היא דין ודאי (ולא רק ספק שהתורה התירה) {{מקור|(אורים ותומים קיצור תקפו כהן עט (מג: באמצע טור ב בדפיו) בשם הרא"ה והב"ש אה"ע לט-יא)}}. | '''לגבי ודאותה''', היא דין ודאי (ולא רק ספק שהתורה התירה) {{מקור|(אורים ותומים קיצור תקפו כהן עט (מג: באמצע טור ב בדפיו) בשם הרא"ה והב"ש אה"ע לט-יא)}}. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''בקניין''', כשהמוכר והלוקח מתדיינים, נחלקו הראשונים האם בודקים ברשותו של מי נולד הספק {{מקור| | '''בקניין''', כשהמוכר והלוקח מתדיינים, נחלקו הראשונים האם בודקים ברשותו של מי נולד הספק {{מקור|רי"ף ורמב"ם|כן}}, או שבודקים האם עשו מעשה קניין {{מקור|רא"ש וטור|כן}}. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''רוב''', כאן נמצא עדיף ממנו {{מקור| | '''רוב''', כאן נמצא עדיף ממנו {{מקור|רמב"ן בבא בתרא כד. ד"ה אבל|כן}}. | ||
'''חזקת הגוף''' עדיפה מכאן נמצא כאן היה {{מקור|(שערי יושר ב-יג סוף ד"ה ורב אשי. אורים ותומים קיצור תקפו כהן עט (מג: באמצע טור ב בדפיו) בדעת הטור, ומשמע מלשונו שקצת מסתפק בזה)}}, אך כשחזקת הגוף אינה גמורה הולכים אחר כאן נמצא {{מקור| | '''חזקת הגוף''' עדיפה מכאן נמצא כאן היה {{מקור|(שערי יושר ב-יג סוף ד"ה ורב אשי. אורים ותומים קיצור תקפו כהן עט (מג: באמצע טור ב בדפיו) בדעת הטור, ומשמע מלשונו שקצת מסתפק בזה)}}, אך כשחזקת הגוף אינה גמורה הולכים אחר כאן נמצא {{מקור|שערי יושר שם תחילת ד"ה אמנם|כן}}. | ||
'''מוחזק''' - הנימוקי יוסף {{מקור| | '''מוחזק''' - הנימוקי יוסף {{מקור|בבלי:יבמות קטו: ד"ה אביי|כן}} כתב שכאן נמצא לא מועיל בממונות אלא רק באיסורין<ref>אמנם יש אומרים שגם חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו - שכמובן נאמרה בממונות - מקורה בדין כאן נמצא כאן היה, הובאו בערך חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה ובמקורה.</ref>{{מקור|.|כן}} ונחלקו האחרונים בפירוש כוונתו: | ||
@ הנודע ביהודה {{מקור| | @ הנודע ביהודה {{מקור|מהדורא קמא אה"ע לו ד"ה והנה בממון|כן}} פירשו שכאן נמצא לא מועיל להוציא ממון, אך להחזיק מועיל. | ||
@ השב שמעתתא {{מקור| | @ השב שמעתתא {{מקור|ז-יז|כן}} פירש שלא מועיל אפילו להחזיק, אלא מועיל רק לענייני תרומה וקודשים. | ||
'''כאן נמצא בצירוף חזקת הגוף''' מוציא ממון מהמוחזק {{מקור|(שערי יושר ב-יג (תחילת ד"ה והנה) בדעת רש"י ותוס')}}. | '''כאן נמצא בצירוף חזקת הגוף''' מוציא ממון מהמוחזק {{מקור|(שערי יושר ב-יג (תחילת ד"ה והנה) בדעת רש"י ותוס')}}. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:47, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
כשיש ספק היכן הדבר נולד, תולים שהוא נולד במקום שהוא נמצא כעת, ולא קודם לכן.
לדוגמא, אשה שנמצאו בה מומין לאחר שהתארסה, תולים שנולדו בה ברשות הבעל משום שברשותו נמצאו, ולא ברשות האב (שב שמעתתא ב-ד).
מקור וטעם[עריכה]
בטעמה הביאו ראשי הישיבות שלוש אפשרויות:
- הקובץ שיעורים (כתובות רסו רסז) דן האם היא הכרעה בפני עצמה.
- או שהיא רק מבטלת את החזקה דמעיקרא.
- ר' שמואל (בבא בתרא ח"ב פרק ב סח) כתב שלא מכריעים שהגיע מכאן ולא ממקום אחר, אלא שאיננו צריכים כלל לחשוש לאפשרות שבא ממקום אחר.
לגבי ודאותה, היא דין ודאי (ולא רק ספק שהתורה התירה) (אורים ותומים קיצור תקפו כהן עט (מג: באמצע טור ב בדפיו) בשם הרא"ה והב"ש אה"ע לט-יא).
בדינים שונים[עריכה]
באיסורין פשוט שנאמר כאן נמצא כאן היה.
בממונות - עיין לקמן בסעיף "חוזק" ד"ה מוחזק.
פרטי הדין[עריכה]
בקניין, כשהמוכר והלוקח מתדיינים, נחלקו הראשונים האם בודקים ברשותו של מי נולד הספק (רי"ף ורמב"ם), או שבודקים האם עשו מעשה קניין (רא"ש וטור).
חוזק[עריכה]
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].
רוב, כאן נמצא עדיף ממנו (רמב"ן בבא בתרא כד. ד"ה אבל).
חזקת הגוף עדיפה מכאן נמצא כאן היה (שערי יושר ב-יג סוף ד"ה ורב אשי. אורים ותומים קיצור תקפו כהן עט (מג: באמצע טור ב בדפיו) בדעת הטור, ומשמע מלשונו שקצת מסתפק בזה), אך כשחזקת הגוף אינה גמורה הולכים אחר כאן נמצא (שערי יושר שם תחילת ד"ה אמנם).
מוחזק - הנימוקי יוסף (יבמות קטו: ד"ה אביי) כתב שכאן נמצא לא מועיל בממונות אלא רק באיסורין[2](.) ונחלקו האחרונים בפירוש כוונתו:
- הנודע ביהודה (מהדורא קמא אה"ע לו ד"ה והנה בממון) פירשו שכאן נמצא לא מועיל להוציא ממון, אך להחזיק מועיל.
- השב שמעתתא (ז-יז) פירש שלא מועיל אפילו להחזיק, אלא מועיל רק לענייני תרומה וקודשים.
כאן נמצא בצירוף חזקת הגוף מוציא ממון מהמוחזק (שערי יושר ב-יג (תחילת ד"ה והנה) בדעת רש"י ותוס').
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ אמנם יש אומרים שגם חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו - שכמובן נאמרה בממונות - מקורה בדין כאן נמצא כאן היה, הובאו בערך חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה ובמקורה.