כלים (קניין): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אדם קונה חפץ שנמצא בתוך כליו''' {{מקור|הוזכר בקידושין כה:, גיטין עח. ועוד}}'''.''' | '''אדם קונה חפץ שנמצא בתוך כליו''' {{מקור|הוזכר בקידושין כה:, גיטין עח. ועוד|כן}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' נחלקו האחרונים לארבע דעות {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט}}<ref>לגבי קנייני מטלטלין רבים חקרו האם טעמם מדין אחד או יותר מהקניינים האחרים, דנו בזה בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה הכנסה לרשות.</ref>: | '''במקורו''' נחלקו האחרונים לארבע דעות {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט|כן}}<ref>לגבי קנייני מטלטלין רבים חקרו האם טעמם מדין אחד או יותר מהקניינים האחרים, דנו בזה בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה הכנסה לרשות.</ref>: | ||
@ מדין חצר {{מקור|שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיבות המשפט ר}}. | @ מדין חצר {{מקור|שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיבות המשפט ר|כן}}. | ||
@ מדין הגבהה {{מקור|אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה}}. | @ מדין הגבהה {{מקור|(אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה)}}. | ||
@ מדין יד {{מקור|מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה טו-לא}}. | @ מדין יד {{מקור|מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה טו-לא|כן}}. | ||
@ מדין משיכה {{מקור|רא"ש בבא בתרא פרק ה}}. | @ מדין משיכה {{מקור|רא"ש בבא בתרא פרק ה|כן}}. | ||
'''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא רשות {{מקור|מנחת אשר בבא בתרא מב}}. | '''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא רשות {{מקור|מנחת אשר בבא בתרא מב|כן}}. | ||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''כליו של לוקח ברשות מוכר''' נחלקו אמוראים האם קונה בהם {{מקור|בבלי:בבא בתרא פה:}}. | '''כליו של לוקח ברשות מוכר''' נחלקו אמוראים האם קונה בהם {{מקור|בבלי:בבא בתרא פה:|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה אחרונה מ־11:48, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
אדם קונה חפץ שנמצא בתוך כליו (הוזכר בקידושין כה:, גיטין עח. ועוד).
מקור וטעם[עריכה]
במקורו נחלקו האחרונים לארבע דעות (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט)[1]:
- מדין חצר (שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיבות המשפט ר).
- מדין הגבהה (אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה).
- מדין יד (מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה טו-לא).
- מדין משיכה (רא"ש בבא בתרא פרק ה).
סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות[2]) הוא רשות (מנחת אשר בבא בתרא מב).
הנכס[עריכה]
הנכסים הנקנים הם מטלטלין.
פרטי הדין[עריכה]
כליו של לוקח ברשות מוכר נחלקו אמוראים האם קונה בהם (בבא בתרא פה:).
ראה גם[עריכה]