דרך מעלה אדומים: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Maale adumim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי מצודה בפיסגת מעלה אדומים]] | ||
[[תמונה:Ma' | [[תמונה:Ma'ale Adumim1.jpg|left|thumb|250px|צילום אוירי מספרו של [[אברהם יעקב ברוור|אברהם יעקב ברור]] - "הארץ" - 1929 - <ref>ייתכן כי הכיוון המסומן הוא צפון-מזרח</ref>]] | ||
'''מעלה אדומים''' ,(בערבית: טלעת א-דם), הוא אתר מקראי והיסטורי המצוי בכביש 1 מ[[ירושלים]] ל[[בקעת הירדן]], מזרחית לעיר [[מעלה אדומים]] . המעלה, מעלה אדומים, הוא בדרך החשובה בין ירושלים ויריחו מהעת העתיקה<ref> קיימת [[דרכים רומאיות בארץ ישראל|דרך רומאית עתיקה]] מירושלים ליריחו דרומית מ[[נחל פרת]]</ref> ועד ימינו. מראש המעלה , בגובה 300 מטר מעל פני [[יפ תיכון|הים התיכון]] תצפית על כל [[מדבר יהודה]] ו[[בקעת ים המלח]]. גבעה זו , הבולטת , בסמיכות לדרך ראשית לירושלים הקנתה לו את חשיבותה. | '''מעלה אדומים''' ,(בערבית: טלעת א-דם), הוא אתר מקראי והיסטורי המצוי בכביש 1 מ[[ירושלים]] ל[[בקעת הירדן]], מזרחית לעיר [[מעלה אדומים]] . המעלה, מעלה אדומים, הוא בדרך החשובה בין ירושלים ויריחו מהעת העתיקה<ref> קיימת [[דרכים רומאיות בארץ ישראל|דרך רומאית עתיקה]] מירושלים ליריחו דרומית מ[[נחל פרת]]</ref> ועד ימינו. מראש המעלה , בגובה 300 מטר מעל פני [[יפ תיכון|הים התיכון]] תצפית על כל [[מדבר יהודה]] ו[[בקעת ים המלח]]. גבעה זו , הבולטת , בסמיכות לדרך ראשית לירושלים הקנתה לו את חשיבותה. | ||
==איזכורים מקריים והיסטוריים== | ==איזכורים מקריים והיסטוריים== | ||
בתקופת [[המקרא]], מעלה אדומים היה הגבול בין שבט [[יהודה]] ושבט [[בנימין]] וכך כתוב ב[[ספר יהושע]]: "ועלה הגבול …וצפונה פונה אל הגילגל אשר נוכח למעלה אדומים אשר מנגב לנחל...' {{מקור| | בתקופת [[המקרא]], מעלה אדומים היה הגבול בין שבט [[יהודה]] ושבט [[בנימין]] וכך כתוב ב[[ספר יהושע]]: "ועלה הגבול …וצפונה פונה אל הגילגל אשר נוכח למעלה אדומים אשר מנגב לנחל...' {{מקור|פרק ט"ו,ז '|כן}}. בפסוק זה נזכר גם המקום וגם ה [[נחל]], שהוא [[נחל פרת]] - גבול טבעי בין [[שבטי ישראל ]]. | ||
בתקופות קדומות נבנו במעבר ובפיסגתו תחנות משמר מפני שודדי דרכים. אמנם, השם מעלה אדומים | בתקופות קדומות נבנו במעבר ובפיסגתו תחנות משמר מפני שודדי דרכים. אמנם, השם מעלה אדומים | ||
מקורו בצבע האדום של הסלעים המטמורפיים מ"תצורת חתרור" אך יש הקושרים אותו לדם שנשפך על ידי שודדי שהתנכלו לעוברי האורח. | מקורו בצבע האדום של הסלעים המטמורפיים מ"תצורת חתרור" אך יש הקושרים אותו לדם שנשפך על ידי שודדי שהתנכלו לעוברי האורח. | ||
הנוצרים רואים במקום את האזור שבו התרחש האירוע עם | בתוספתא נמצא <ref>מסכת ראש השנה א', ט"ו, מופיע בבלי ר"ה כב: ובירושלמי ר"ה פ"ב ה"א (דף נ"ז טור ד')</ref>: "פעם אחת שכרו ביתסין שני עדים לבוא להטעות את חכמים (בעדות חידוש החודש) ...בא אחד ואמ' עדותו והלך לו. בא השני ואמר: עולה הייתי ב'''מעלה אדומים''' וראיתיו רבוץ בין שני סלעים ראשו דומה לעגל אזניו דומות לגדי קרניו דומות לצבי וזנבו מונחת לו בין יריכותיו. ראיתיו, נבעתתי ונפלתי לאחורי והרי מאתים זוז צרורין לי בסדיני. אמרו לו: מאתים זוז נתונין לך במתנה והשוכרך ימתח על העמוד. מה ראית ליזקק לכך? אמר להם: שמעתי שהביתסין מבקשין להטעות את חכמים אמרתי מוטב אלך אני ואודיע את חכמים". | ||
הנוצרים רואים במקום את האזור שבו התרחש האירוע עם "השומרוני הטוב" והחאן במעבר נקרא חאן השומרוני הטוב. | |||
==בעת החדשה== | ==בעת החדשה== | ||
גרסה אחרונה מ־12:01, 5 בספטמבר 2012
|
|
מעלה אדומים ,(בערבית: טלעת א-דם), הוא אתר מקראי והיסטורי המצוי בכביש 1 מירושלים לבקעת הירדן, מזרחית לעיר מעלה אדומים . המעלה, מעלה אדומים, הוא בדרך החשובה בין ירושלים ויריחו מהעת העתיקה[2] ועד ימינו. מראש המעלה , בגובה 300 מטר מעל פני הים התיכון תצפית על כל מדבר יהודה ובקעת ים המלח. גבעה זו , הבולטת , בסמיכות לדרך ראשית לירושלים הקנתה לו את חשיבותה.
איזכורים מקריים והיסטוריים[עריכה]
בתקופת המקרא, מעלה אדומים היה הגבול בין שבט יהודה ושבט בנימין וכך כתוב בספר יהושע: "ועלה הגבול …וצפונה פונה אל הגילגל אשר נוכח למעלה אדומים אשר מנגב לנחל...' (פרק ט"ו,ז '). בפסוק זה נזכר גם המקום וגם ה נחל, שהוא נחל פרת - גבול טבעי בין שבטי ישראל .
בתקופות קדומות נבנו במעבר ובפיסגתו תחנות משמר מפני שודדי דרכים. אמנם, השם מעלה אדומים מקורו בצבע האדום של הסלעים המטמורפיים מ"תצורת חתרור" אך יש הקושרים אותו לדם שנשפך על ידי שודדי שהתנכלו לעוברי האורח.
בתוספתא נמצא [3]: "פעם אחת שכרו ביתסין שני עדים לבוא להטעות את חכמים (בעדות חידוש החודש) ...בא אחד ואמ' עדותו והלך לו. בא השני ואמר: עולה הייתי במעלה אדומים וראיתיו רבוץ בין שני סלעים ראשו דומה לעגל אזניו דומות לגדי קרניו דומות לצבי וזנבו מונחת לו בין יריכותיו. ראיתיו, נבעתתי ונפלתי לאחורי והרי מאתים זוז צרורין לי בסדיני. אמרו לו: מאתים זוז נתונין לך במתנה והשוכרך ימתח על העמוד. מה ראית ליזקק לכך? אמר להם: שמעתי שהביתסין מבקשין להטעות את חכמים אמרתי מוטב אלך אני ואודיע את חכמים".
הנוצרים רואים במקום את האזור שבו התרחש האירוע עם "השומרוני הטוב" והחאן במעבר נקרא חאן השומרוני הטוב.
בעת החדשה[עריכה]
דוד בן דוד בספרו על ממתנדבי היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה מספר על ביצורים שנעשו במעלה אדומים בשנת 1942 , הגנרל הגרמני רומל הגיע לשערי מצרים, נכון לכבשה ולהתקדם לעבר ארץ ישראל. יחידה יהודית בצבא הבריטי ובה דוד בן דוד נבחרה להכין את הביצורים נגד פלישה אפשרית מעבר הירדן דרך הכביש עמאן, א-סלט, יריחו וירושלים. המטרה הייתה לחסום את הכניסה לארץ ישראל במקרה של כיבוש עבר הירדן.
לאורך הכביש נחפרו תעלות נגד טנקים, על הפסגות הוקמו מקלטים להגנה, במקרה של התקפה אווירית ובמדרונות הוקמו עמדות ירי מוסוות.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ייתכן כי הכיוון המסומן הוא צפון-מזרח
- ↑ קיימת דרך רומאית עתיקה מירושלים ליריחו דרומית מנחל פרת
- ↑ מסכת ראש השנה א', ט"ו, מופיע בבלי ר"ה כב: ובירושלמי ר"ה פ"ב ה"א (דף נ"ז טור ד')