חרם דרבינו גרשום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[חרם]] שהטיל [[רבנו גרשום מאור הגולה | [[חרם]] שהטיל [[רבנו גרשום]] מאור הגולה בהסכמת קהילות אשכנז וצרפת על כל מי שלא ישמור על התקנות שתיקן. | ||
בין התקנות העיקריות שתיקן: א. שלא ישא אדם שתי נשים; ב. שלא יגרש אדם את אשתו בעל כרחה; ג. שלא יקרא אדם מכתב בלא רשות בעליו. | בין התקנות העיקריות שתיקן: א. שלא ישא אדם שתי נשים; ב. שלא יגרש אדם את אשתו בעל כרחה; ג. שלא יקרא אדם מכתב בלא רשות בעליו. | ||
| שורה 9: | שורה 7: | ||
יש אומרים שזמן התקנה עד סוף האלף החמישי, ומכאן ואילך המשיכו כמנהג טוב, או שחידשו את החרם. | יש אומרים שזמן התקנה עד סוף האלף החמישי, ומכאן ואילך המשיכו כמנהג טוב, או שחידשו את החרם. | ||
יש 24 דברים שהחרים רבנו גרשום (חוץ מלשאת אישה שנייה, לגרש אישה בעל כורחה ולקרוא מכתב בלא רשות), ביניהם: שלא לבטל שידוכין, שלא לבייש בעלי תשובה, שלא להרחיק שום אדם | בסך הכל ישנם עשרים וארבעה דברים שהחרים רבנו גרשום , ביניהם: שלא לבטל שידוכין, שלא לבייש בעלי תשובה, שלא להרחיק שום אדם מבית הכנסת אלא לפי שעה אבל לא עולמית, שלא יצא מבית הכנסת ויבטל המניין (התקנות בישראל כרך ד עמוד צד והלאה<ref> | ||
יש 24 דברים שהחרים [[רבנו גרשום]] (חוץ מלשאת אישה שנייה, לגרש אישה בעל כורחה ולקרוא מכתב בלא רשות), ביניהם: שלא לבטל [[שידוכין]], שלא לבייש [[בעלי תשובה]], שלא להרחיק שום אדם מ[[בית הכנסת]] אלא לפי שעה אבל לא עולמית, שלא יצא מבית הכנסת ויבטל ה[[מניין]] {{מקור|התקנות בישראל כרך ד עמוד צד והלאה|כן}}. | |||
</ref>). | |||
== הערות שוליים == | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:42, 5 בספטמבר 2012
|
|
חרם שהטיל רבנו גרשום מאור הגולה בהסכמת קהילות אשכנז וצרפת על כל מי שלא ישמור על התקנות שתיקן.
בין התקנות העיקריות שתיקן: א. שלא ישא אדם שתי נשים; ב. שלא יגרש אדם את אשתו בעל כרחה; ג. שלא יקרא אדם מכתב בלא רשות בעליו.
את החרם ניתן להתיר ע"י היתר ממאה רבנים משלוש ארצות ושלוש קהילות (לדוגמא: מי שאשתו נשתטית וכדומה).
יש אומרים שזמן התקנה עד סוף האלף החמישי, ומכאן ואילך המשיכו כמנהג טוב, או שחידשו את החרם.
בסך הכל ישנם עשרים וארבעה דברים שהחרים רבנו גרשום , ביניהם: שלא לבטל שידוכין, שלא לבייש בעלי תשובה, שלא להרחיק שום אדם מבית הכנסת אלא לפי שעה אבל לא עולמית, שלא יצא מבית הכנסת ויבטל המניין (התקנות בישראל כרך ד עמוד צד והלאה[1]).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ יש 24 דברים שהחרים רבנו גרשום (חוץ מלשאת אישה שנייה, לגרש אישה בעל כורחה ולקרוא מכתב בלא רשות), ביניהם: שלא לבטל שידוכין, שלא לבייש בעלי תשובה, שלא להרחיק שום אדם מבית הכנסת אלא לפי שעה אבל לא עולמית, שלא יצא מבית הכנסת ויבטל המניין (התקנות בישראל כרך ד עמוד צד והלאה).