לא תהא כוהנת כפונדקית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת הקטגוריה לקטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אשה מיוחסת, כלום אינה ראויה לאמון שניתן לאשה פשוטה? כלום לא תהא נאמנת האשה המיוחסת, כאותה הפונדקית שהאמינוה חכמים? אם האמינו חכמים לפונדקית גויה, כל שכן שיאמינו לאשה הישראלית.בביטוי זה תמהו חכמים על רבי עקיבא הסובר כי אין משיאים אשה על פי עדות של אשה אחרת שמעידה שמת בעלה של זו, "אמרו לו: מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם בדרך, והביאוהו בפונדק, ובחזרתם אמרו לפונדקית: איה חברנו? אמרה להם: מת וקברתיו - והשיאו את אשתו {{מקור| | '''"לא תהא [[כהן|כוהנת]] כפונדקית"''' הוא ביטוי שמשמעותו: אשה מיוחסת, כלום אינה ראויה לאמון שניתן לאשה פשוטה? כלום לא תהא נאמנת האשה המיוחסת, כאותה הפונדקית שהאמינוה חכמים? כלומר: אם האמינו חכמים לפונדקית גויה, כל שכן שיאמינו לאשה הישראלית.<br /> | ||
בביטוי זה תמהו חכמים על רבי עקיבא הסובר כי אין משיאים אשה על פי [[עדות]] של אשה אחרת שמעידה שמת בעלה של זו, "אמרו לו: מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם בדרך, והביאוהו בפונדק, ובחזרתם אמרו לפונדקית: איה חברנו? אמרה להם: מת וקברתיו - והשיאו את אשתו {{מקור|על סמך דבריה של הפונדקית, שהיתה מסיחה לפי תומה|כן}}. אמרו לו: ולא תהא כוהנת כפונדקית?". כלומר, האם לא ראוי שתהיה אשה מיוחסת נאמנת לפחות כאותה פונדקית שהאמינו לה חכמים? האם אין להסיק ממעשה זה שהדין אינו כדבריך, אלא שיש להכשיר עדות אשה לגבי מיתת אדם?<ref> על כך ענה להם רבי עקיבא: "לכשתהא פונדקית נאמנת; הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו". כלומר, שלא האמינו חכמים לפונדקית אלא משום שהיתה מסיחה לפי תומה, ואף הוציאה להם את חפציו של חברם.</ref>. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־12:46, 5 בספטמבר 2012
|
|
"לא תהא כוהנת כפונדקית" הוא ביטוי שמשמעותו: אשה מיוחסת, כלום אינה ראויה לאמון שניתן לאשה פשוטה? כלום לא תהא נאמנת האשה המיוחסת, כאותה הפונדקית שהאמינוה חכמים? כלומר: אם האמינו חכמים לפונדקית גויה, כל שכן שיאמינו לאשה הישראלית.
בביטוי זה תמהו חכמים על רבי עקיבא הסובר כי אין משיאים אשה על פי עדות של אשה אחרת שמעידה שמת בעלה של זו, "אמרו לו: מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם בדרך, והביאוהו בפונדק, ובחזרתם אמרו לפונדקית: איה חברנו? אמרה להם: מת וקברתיו - והשיאו את אשתו (על סמך דבריה של הפונדקית, שהיתה מסיחה לפי תומה). אמרו לו: ולא תהא כוהנת כפונדקית?". כלומר, האם לא ראוי שתהיה אשה מיוחסת נאמנת לפחות כאותה פונדקית שהאמינו לה חכמים? האם אין להסיק ממעשה זה שהדין אינו כדבריך, אלא שיש להכשיר עדות אשה לגבי מיתת אדם?[1].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ על כך ענה להם רבי עקיבא: "לכשתהא פונדקית נאמנת; הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו". כלומר, שלא האמינו חכמים לפונדקית אלא משום שהיתה מסיחה לפי תומה, ואף הוציאה להם את חפציו של חברם.