לאוכלה ולא לכביסה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ברמב"ם {{מקור|פ"ה מהלכות שמיטה ויובל ה"י}} מובא: "מיני כיבוסים, כגון בורית ואוהל, קדושת שביעית חלה עליהם ומכבסים בהם, שנאמר: 'והיתה שבת הארץ לכם' - לכל צרכיכם. אבל אין מכבסין בפירות שביעית... שנאמר: 'והיתה שבת הארץ לכם לאכלה';... ולא לכביסה". | ברמב"ם {{מקור|פ"ה מהלכות שמיטה ויובל ה"י|כן}} מובא: "מיני כיבוסים, כגון בורית ואוהל, קדושת שביעית חלה עליהם ומכבסים בהם, שנאמר: 'והיתה שבת הארץ לכם' - לכל צרכיכם. אבל אין מכבסין בפירות שביעית... שנאמר: 'והיתה שבת הארץ לכם לאכלה';... ולא לכביסה". | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בעל "פאת השולחן" {{מקור|פרק כד בית ישראל ס"ק מד}} מפרש את דברי הרמב"ם באופן אחר: ב"מיני כיבוסים", מיד עם שריית הבגדים ומהילתם במים מתחילה פעולת הניקוי, ההנאה {{מקור|ניקוי הבגד}} והביעור {{מקור|כילוי החומר}} הם, איפוא, שווים, ואילו פירות העומדים לאכילה, כגון יין, מיד עם השרייה הם מתקלקלים - כלים, אבל פעולת הכיבוס מתרחשת רק אחרי ימים אחדים, כאשר הם נהפכים לחומר כביסה {{מקור|ראה: רש"י בבא קמא קב, א, ד"ה יצאו}}. | בעל "פאת השולחן" {{מקור|פרק כד בית ישראל ס"ק מד|כן}} מפרש את דברי הרמב"ם באופן אחר: ב"מיני כיבוסים", מיד עם שריית הבגדים ומהילתם במים מתחילה פעולת הניקוי, ההנאה {{מקור|ניקוי הבגד|כן}} והביעור {{מקור|כילוי החומר|כן}} הם, איפוא, שווים, ואילו פירות העומדים לאכילה, כגון יין, מיד עם השרייה הם מתקלקלים - כלים, אבל פעולת הכיבוס מתרחשת רק אחרי ימים אחדים, כאשר הם נהפכים לחומר כביסה {{מקור|ראה: רש"י בבא קמא קב, א, ד"ה יצאו|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־12:46, 5 בספטמבר 2012
|
|
אין מכבסים בפירות שביעית, שנאמר: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ודרשו: "לאכלה" - ולא לכביסה.
ברמב"ם (פ"ה מהלכות שמיטה ויובל ה"י) מובא: "מיני כיבוסים, כגון בורית ואוהל, קדושת שביעית חלה עליהם ומכבסים בהם, שנאמר: 'והיתה שבת הארץ לכם' - לכל צרכיכם. אבל אין מכבסין בפירות שביעית... שנאמר: 'והיתה שבת הארץ לכם לאכלה';... ולא לכביסה".
בביאור ההבדל שבין כיבוס ב"מיני כיבוסים" לבין שימוש בפירות שביעית העומדים לאכילה ולצורך כיבוס, כתב ה"כסף משנה": בפירות אסור לכבס מכיון שאין הכיבוס נחשב לשימוש שהנאתו וביעורו שווים, ואילו לגבי "מיני כיבוסים" העומדים לכיבוס בלבד לא נאמר תנאי של "הנאתו וביעורו שווים".
בעל "פאת השולחן" (פרק כד בית ישראל ס"ק מד) מפרש את דברי הרמב"ם באופן אחר: ב"מיני כיבוסים", מיד עם שריית הבגדים ומהילתם במים מתחילה פעולת הניקוי, ההנאה (ניקוי הבגד) והביעור (כילוי החומר) הם, איפוא, שווים, ואילו פירות העומדים לאכילה, כגון יין, מיד עם השרייה הם מתקלקלים - כלים, אבל פעולת הכיבוס מתרחשת רק אחרי ימים אחדים, כאשר הם נהפכים לחומר כביסה (ראה: רש"י בבא קמא קב, א, ד"ה יצאו).