עליה לתורה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
כהן עולה לתורה ראשון, אחריו עולה לוי ואחריו עולה ישראל. לגבי כהנים נאמר בתורה {{מקור| | כהן עולה לתורה ראשון, אחריו עולה לוי ואחריו עולה ישראל. לגבי כהנים נאמר בתורה {{מקור|ויקרא כא, ח|כן}}: "וקדשתו". מפסוק זה לומדים, שיש להקדים את הכהנים לכל דבר שבקדושה: לפתוח ראשון, לברך ראשון ועוד. ממה שנאמר {{מקור|דברים לא, ט|כן}}: "ויתנה אל הכהנים בני לוי", למדים, שאחרי הכהנים יש להקדים את הלויים. | ||
אין קוראים לעלות לתורה בזה אחר זה {{מקור| | אין קוראים לעלות לתורה בזה אחר זה {{מקור|כלומר, לשתי עליות סמוכות|כן}} לשני אחים או לאב ולבנו. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
לאחר שכלתה "אמן" מפי הציבור, קורא "בעל קורא" {{מקור| | לאחר שכלתה "אמן" מפי הציבור, קורא "בעל קורא" {{מקור|או העולה בעצמו, כפי שנהוג אצל חלק מבני עדות המזרח|כן}} בתורה והעולה קורא עמו בלחש מתוך הכתב. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בקהילות מסויימות נהוג, שלפחות שלושה אנשים {{מקור| | בקהילות מסויימות נהוג, שלפחות שלושה אנשים {{מקור|הקורא, העולה לתורה ואדם נוסף|כן}} עומדים לפני ספר התורה בשעת הקריאה. | ||
גרסה אחרונה מ־12:53, 5 בספטמבר 2012
|
|
אמירת ברכות התורה ועמידה ליד ספר התורה בשעת קריאת התורה.
כהן עולה לתורה ראשון, אחריו עולה לוי ואחריו עולה ישראל. לגבי כהנים נאמר בתורה (ויקרא כא, ח): "וקדשתו". מפסוק זה לומדים, שיש להקדים את הכהנים לכל דבר שבקדושה: לפתוח ראשון, לברך ראשון ועוד. ממה שנאמר (דברים לא, ט): "ויתנה אל הכהנים בני לוי", למדים, שאחרי הכהנים יש להקדים את הלויים.
אין קוראים לעלות לתורה בזה אחר זה (כלומר, לשתי עליות סמוכות) לשני אחים או לאב ולבנו.
כאשר אין כהן בבית הכנסת, קוראים לתורה לעליה הראשונה ללוי או לישראל במקום כהן. אם קראו לישראל במקום כהן, אין לקרוא אחריו ללוי, אלא רק לישראל.
כאשר יש כהן בבית הכנסת אבל אין שם לוי, הכהן שעלה ראשון עולה שוב גם לעליה של הלוי. מ"שלישי" ואילך קוראים לתורה לישראל.
כאשר אין כהן ולוי בבית הכנסת, קוראים לתורה לישראלים בלבד.
העולה לתורה ניגש ממקומו לבימה, שעליה קוראים בתורה, בדרך הקצרה ביותר, כדי להראות את חביבות התורה וכדי לא לעכב את הציבור.
כאשר הדרכים שוות באורכן, עליו לעלות בדרך הימנית.
העולה לתורה פותח את ספר התורה ורואה היכן מתחיל קטע הקריאה המיועד לו, כדי שידע על מה הוא מברך. יש נוהגים לנשק מקום זה באחת מציציות הטלית. לאחר מכן, העולה אומר בקול רם כדי שכל הציבור שבבית הכנסת ישמע: "ברכו את ה' המבורך", והציבור עונה: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". העולה חוזר ואומר: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", ומברך: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה ה' נותן התורה".
לאחר שכלתה "אמן" מפי הציבור, קורא "בעל קורא" (או העולה בעצמו, כפי שנהוג אצל חלק מבני עדות המזרח) בתורה והעולה קורא עמו בלחש מתוך הכתב.
על העולה לעמוד בשעת קריאת התורה מבלי להשען על קיר או על הבימה וכדומה.
בקהילות מסויימות נהוג, שלפחות שלושה אנשים (הקורא, העולה לתורה ואדם נוסף) עומדים לפני ספר התורה בשעת הקריאה.
במקומות רבים נהוג, שהעולה מנשק את ספר התורה לאחר הקריאה. בסיום הקריאה, העולה מברך בקול רם: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו, ברוך אתה ה' נותן התורה". נוסח הברכה לפי בני העדה האשכנזית הוא: "אשר נתן לנו תורת אמת...". בשולחן ערוך מובא, שהמילים "תורת אמת" כוונתן לתורה שבכתב, והמילים: "חיי עולם נטע בתוכנו" רומזות לתורה שבעל פה.
נהוג, שהעולה לתורה ממתין ליד ספר התורה עד תום קטע הקריאה של העולה לתורה אחריו, כך שתמיד נמצאים שני אנשים ליד ספר התורה בנוסף ל"בעל קורא". ישנן עדות שבהן נוהגים, שהעולה לתורה אינו ממתין עד לסיום הקריאה של העולה הבא.
לאחר מכן, העולה לתורה יורד מהבימה בצד שכנגד הפתח שבו הוא עלה לבימה וחוזר למקומו בדרך הארוכה. עליו לחזור למקומו בנחת ולא במרוצה, כדי שלא ייראה שהעליה לתורה היא עליו למשא.