רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות נדבורנא|נדבורנא]]- [[בני ברק]].  
'''רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות נדבורנא|נדבורנא]]- [[בני ברק]].  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בכ"ג בניסן שנת תר"צ בעיירה סיגעט שברומניה לאביו רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנבורנא זצ"ל בעל ה'דבר חיים' הטמון בהר הזיתים, ולאמו מרת סימא רייזל ע"ה - בתו של האדמו"ר רבי אליעזר זאב מקרעטשניף זצ"ל.  
נולד בכ"ג ב[[ניסן]] תר"צ בסיגט לאביו האדמו"ר [[רבי חיים מרדכי רוזנבוים]], בעל ה'דבר חיים', ולאמו מרת סימא רייזל בתו של האדמו"ר [[רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף]]. כבר בצעירותו נודע בגדלותו, בהתמדתו ובצדקותו.  לאחר ה[[שואה]] עלה  ל[[ארץ ישראל]] והחל ללמוד ב[[ירושלים]] בישיבתו של [[רבי יוסף צבי דושינסקי]]. לאחר שאביו עלה לארץ והתיישב ביפו, עבר לגור עם איבו ויחד עמו ייסד את ישיבת "מאמר מרדכי" בעיר. בשנת תש"כ, עבר אביו לבני ברק, והוא עבר יחד עמו. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ח, הוכתר למלא את מקומו. בשנות הנהגתו פרחה החסידות, הוקמו מוסדות רבים והתווספו חסידים רבים.


לאחר השואה, עלה עם אביו לארץ הקודש והתגוררו ביפו.  
נפטר בז' ב[[אדר]] תשע"ב ונקבר באהל נדבורנא ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. בלוויה הוכתר לממלא מקומו בנו הבכור [[רבי אליעזר זאב רוזנבוים מנדבורנא|רבי אליעזר זאב]], שכיהן בחייו כרב קרית נדבורנא בבני ברק. על פי צוואתו, בסיום ה"שבעה" הוכתרו עוד שלושה מבניו לכהן כאדמו"רים במקום רבנותם- [[רבי מאיר יצחק רוזנבוים]] בירושלים, [[רבי אשר ישעיה רוזנבוים]] בביתר ו[[רבי יוסף נפתלי]] באלעד. שני בניו הנוספים- ר' אהרן ור' דוד מכהנים כמשגיחים בישיבת נדבורנא. חתנו הרב שלום אהרן אשכנזי מכהן כראש ישיבת נדבורנא.


כבר בצעירותו נודע בגדלותו, בהתמדתו ובצדקותו.  
דברי תורתו אמורים לצאת בספר "'''באר יעקב'''".


לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב, הוכתר למלא את מקומו. בשנות הנהגתו פרחה החסידות, הוקמו מוסדות רבים והתווספו חסידים רבים ששתו בצמא את דבריו. בשעות קבלת הקהל נהרו מאות להתברך ולהתייעץ.
האדמו"ר, שנחשב לאחד מזקני האדמו"רים בדורנו, היווה מוקד להתייעצות לאדמו"רים רבים שראו בו את מורה דרכם. שעות על גבי שעות היה יושב בחדרו, שומע את שוועת העם ומתפלל להצלחתם ולישועתם.
בניו: בנו בכורו הרה"צ רבי אליעזר זאב אב"ד נדבורנא בני ברק, רבי מאיר יצחק אייזיק אב"ד נדבורנא בירושלים, רבי אשר ישעיה אב"ד נדבורנא בביתר, רבי יוסף נפתלי אב"ד נדבורנא באלעד, רבי שמואל שמעלקע, רבי אהרן דוד ורבי ישראל משגיח בישיבת נדבורנה.
חתניו: רבי שלום אהרן אשכנזי - ראש ישיבת נדבורנא, רבי זלמן שפירא, ורבי נפתלי שיינבאלג.
על-פי צוואת האדמו"ר, לא התקיימו הספדים כלל.
נקבר באהל נדבורנא ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].


{{מיון רגיל:רוזנבוים יעקב ישכר בער}}
{{מיון רגיל:רוזנבוים יעקב ישכר בער}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]

גרסה מ־23:47, 1 באוקטובר 2012

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים היה האדמו"ר מנדבורנא- בני ברק.

תולדות חייו

נולד בכ"ג בניסן תר"צ בסיגט לאביו האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים, בעל ה'דבר חיים', ולאמו מרת סימא רייזל בתו של האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף. כבר בצעירותו נודע בגדלותו, בהתמדתו ובצדקותו. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והחל ללמוד בירושלים בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי. לאחר שאביו עלה לארץ והתיישב ביפו, עבר לגור עם איבו ויחד עמו ייסד את ישיבת "מאמר מרדכי" בעיר. בשנת תש"כ, עבר אביו לבני ברק, והוא עבר יחד עמו. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ח, הוכתר למלא את מקומו. בשנות הנהגתו פרחה החסידות, הוקמו מוסדות רבים והתווספו חסידים רבים.

נפטר בז' באדר תשע"ב ונקבר באהל נדבורנא בהר הזיתים בירושלים. בלוויה הוכתר לממלא מקומו בנו הבכור רבי אליעזר זאב, שכיהן בחייו כרב קרית נדבורנא בבני ברק. על פי צוואתו, בסיום ה"שבעה" הוכתרו עוד שלושה מבניו לכהן כאדמו"רים במקום רבנותם- רבי מאיר יצחק רוזנבוים בירושלים, רבי אשר ישעיה רוזנבוים בביתר ורבי יוסף נפתלי באלעד. שני בניו הנוספים- ר' אהרן ור' דוד מכהנים כמשגיחים בישיבת נדבורנא. חתנו הרב שלום אהרן אשכנזי מכהן כראש ישיבת נדבורנא.

דברי תורתו אמורים לצאת בספר "באר יעקב".