הרב משה אביגדור עמיאל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravamiel.jpg| | [[תמונה:Ravamiel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אביגדור עמיאל]] | ||
'''הרב משה אביגדור עמיאל''' היה הרב הראשי ל[[תל אביב]] וממנהיגי תנועת [[המזרחי]]. | '''הרב משה אביגדור עמיאל''' היה הרב הראשי ל[[תל אביב]] וממנהיגי תנועת [[המזרחי]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
{{מיון רגיל:עמיאל משה אביגדור}} | {{מיון רגיל:עמיאל משה אביגדור}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני תנועת המזרחי]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לתל אביב]] | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לתל אביב]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]] | ||
גרסה מ־00:25, 2 באוקטובר 2012
|
|
הרב משה אביגדור עמיאל היה הרב הראשי לתל אביב וממנהיגי תנועת המזרחי.
תולדות חייו
נולדת בשנת תרמ"ג בפרוזא שבפולין. בגיל שלוש עשרה החל ללמוד בישיבת טלז אצל הרב אהרן גורדון, הרב שמעון שקאפ והרב יוסף לייב בלוך. ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת בריסק של רבי חיים סולובייצ'יק, ובישיבת וילנא אצל הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי. כשהיה בן שמונה עשרה קיבל הסמכה לרבנות מהרב יוסף רוזין (הרוגאצ'ובר), רבי שלמה הכהן מוילנא- בעל ה"חשק שלמה" ורבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק- בעל האור שמח. בשנת תרס"ד נישא למאשא ביילא ניוויאזקי. בשנת תרס"ה, כשהיה בן 22, נבחר לכהן ברבנות בעיר שווינציאן, והקים שם ישיבה גדולה. בשנת תרע"ג נבח לכהן כרבה של גראיווה. בשנת תר"פ כיהן כרבה של אנטוורפן שבבלגיה, שם ייסד ישיבות ובתי ספר דתיים. כאן גם הקים לראשונה את ישיבת "הישוב החדש" שהועתקה מאוחר יותר לתל אביב.
בחודש אדר תרצ"ה נפטר רבה של תל אביב, הרב שלמה הכהן אהרונסון, והרב יהודה לייב הכהן מימון (פישמן) - לימים שר הדתות הראשון במדינת ישראל, הציע שהרב עמיאל יקבל את המינוי. בכ"א בטבת תרצ"ו החל לכהן כרב העיר, כשגבר בהצבעה על הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. בתל אביב הקים מחדש את ישיבת "הישוב החדש" (שכונתה "הישוב" במלעיל), שהיתה ישיבה תיכונית עם לימודי חול, וכן מוסדות תורה וחסד אחרים. היה מרבני המזרחי, ונאם בעצרות המפלגה באירופה. נפטר בי"ד בניסן תש"ו.
ספריו
- המידות לחקר ההלכה (שלושה חלקים[1])- מידות ההיגיון בסברה התלמודית
- דרשות אל עמי (שלושה חלקים[2])- דרשותיו
- הגיונות אל עמי (שני חלקים[3])- כתבים במחשבת ישראל
- דרכי משה (שני חלקים: חלק הראשון - בענייני קודשים, חלק שני] - דרכי הקניינים), אנטוורפן תרפ"ה[4]
- עם סגולה
- לנבוכי התקופה, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
- שבת מלכתא, הוצאת וועד 'משמרת שבת' תל אביב אלול תרצ"ז
לקריאה נוספת
- הרב כתריאל פישל טכורש, משנת רמ"א עמיאל בהלכה, באגדה, ובמחשבה, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
- גאלה בת יהודה, איש ההגיונות
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 331-338
- הרב יהודה ליב הכהן פישמן-מימון, גאון-ההיגיון בהלכה ובאגדה, מתוך ספר היובל הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
קישורים חיצוניים
- יסוד התשובה (מתוך ספרו לנבוכי התקופה)
- רשימה ביבליוגרפית של כתבי הרב משה אביגדור עמיאל
- על הרב באתר הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב
- כתביו באתר היברו בוקס
- המחלוקת שהביאה לפטירתו של הרב עמיאל (בלוג 'רב צעיר')
- הרב משה אביגדור עמיאל (אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו)
| הקודם: הרב שלמה אהרונסון |
רבנים ראשיים אשכנזיים לתל אביב | הבא: הרב איסר יהודה אונטרמן |
הערות שוליים
- ↑ שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - ירושלים תרצ"ט; חלק שני - תל אביב תש"ב וחלק שלישי - תל אביב תש"ה.
- ↑ שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - ירושלים תרצ"ו; חלק שני - אנטוורפן תרפ"ו וחלק שלישי - ירושלים ת"ש.
- ↑ שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - אנטוורפן תרצ"ג וחלק שני - ירושלים תרצ"ו.
- ↑ החלק הראשון של הספר יצא ג"כ בשנת תרפ"ב. החלק השני של הספר - דרכי הקניינים, יצא ג"כ במהדורה שניה הוצאת בילגוריי-ווארשא תרצ"א.