טומאת עבודה זרה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טומאת עבודה זרה''' היא טומאה מדברי חכמים החלה על חפץ ששימש כ[[עבודה זרה]]. | בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טומאת עבודה זרה''' היא טומאה מדברי חכמים החלה על חפץ ששימש כ[[עבודה זרה]]. | ||
==המקור במשנה== | ==המקור במשנה== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר{{הערה|ישעיה ל כב }} תִּזְרֵם כְּמוֹ '''[[נדה|דָוָה]]''' צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר{{הערה|ישעיה ל כב }} תִּזְרֵם כְּמוֹ '''[[נדה|דָוָה]]''' צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא}}{{הערה|משנה שבת ט א}} | ||
במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה|עבודה זרה מז ב }} | במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה|עבודה זרה מז ב}} | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מי שהיה ביתו סמוך ל[[עבודת כוכבים]] ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע [[אמה (מידת אורך) אמות]] ו[[בנייה בונה]]. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. [[אבן אבניו]] [[עץ|עציו]] ו[[עפר]]ו [[טומאת שרץ|מטמאין כשרץ]], שנאמר{{הערה|דברים ז, כו: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ <u>שַׁקֵּץ</u> תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא}}: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. [[רבי עקיבא]] אומר כ[[נידה]], שנאמר{{הערה|ישעיהו ל כב}} וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ}} תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מי שהיה ביתו סמוך ל[[עבודת כוכבים]] ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע [[אמה (מידת אורך) אמות]] ו[[בנייה בונה]]. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. [[אבן אבניו]] [[עץ|עציו]] ו[[עפר]]ו [[טומאת שרץ|מטמאין כשרץ]], שנאמר{{הערה|דברים ז, כו: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ <u>שַׁקֵּץ</u> תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא}}: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. [[רבי עקיבא]] אומר כ[[נידה]], שנאמר{{הערה|ישעיהו ל כב}} וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ}} תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}} | ||
לפי המפורש ב[[מסכת שבת]]{{הערה | לפי המפורש ב[[מסכת שבת]]{{הערה|שבת פב א}}, למחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא יש שני פרשנויות: | ||
===שיטת רבה=== | ===שיטת רבה=== | ||
[[רבה]] מפרש שגם חכמים וגם רבי עקיבא מודים שעבודה זרה מטמאה ב[[טומאת משא]] כמו [[נדה]], אלא שנחלקו אודות טומאת [[אבן מסמא]], שהיא כאשר העבודה זרה אינה נושאה את האדם למרות שהיא מתחתיו, למשל כאשר הניחו [[אבן]] על יתידות ומתחתיהן ישנם כלים, שלמרות שהאדם יושב על האבן הכלים אינם נושאים את משקל גופו, כך שמדין טומאת משא לא היו הכלים נטמאים, והמחלוקת היא האם גם לעניין זה שקולה עבודה זרה כנידה, וכמו שנידה מטמאה גם באופן כזה כך גם עבודה זרה, שחכמים סוברים בניגוד לרבי עקיבא, שעל כך יש את הפסוק המדמה את העבודה זרה לשרץ כדי לומר שכמו ששרץ אינו מטמא באופן כזה (הנקרא "אבן מסמא") כך גם העבודה זרה, ואילו רבי עקיבא סבור שכמו נידה - גם עבודה זרה מטמאת אבן מסמא. | [[רבה]] מפרש שגם חכמים וגם רבי עקיבא מודים שעבודה זרה מטמאה ב[[טומאת משא]] כמו [[נדה]], אלא שנחלקו אודות טומאת [[אבן מסמא]], שהיא כאשר העבודה זרה אינה נושאה את האדם למרות שהיא מתחתיו, למשל כאשר הניחו [[אבן]] על יתידות ומתחתיהן ישנם כלים, שלמרות שהאדם יושב על האבן הכלים אינם נושאים את משקל גופו, כך שמדין טומאת משא לא היו הכלים נטמאים, והמחלוקת היא האם גם לעניין זה שקולה עבודה זרה כנידה, וכמו שנידה מטמאה גם באופן כזה כך גם עבודה זרה, שחכמים סוברים בניגוד לרבי עקיבא, שעל כך יש את הפסוק המדמה את העבודה זרה לשרץ כדי לומר שכמו ששרץ אינו מטמא באופן כזה (הנקרא "אבן מסמא") כך גם העבודה זרה, ואילו רבי עקיבא סבור שכמו נידה - גם עבודה זרה מטמאת אבן מסמא. | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
[[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] מפרש את המחלוקת בצורה אחרת, שהיא: נחלקו האם העבודה זרה מטמאת את נושאיה ב[[טומאת משא]] כנדה או שאינה מטמאת את נושאיה כשרץ. לפי רבי עקיבא ההקשה לשרץ היא רק לעניין שרק היא עצמה מטמאת את נושאיה ולא משמשיה - הכלים המשמשים לעבודה זרה ולמרות המשמעות מהמילים "כי חרם הוא" שמכך משמע לכאורה, שכל דבר שדינו כ[[חרם (הלכה)|חרם]] שאסור בהנאה כלול בדין העבודה זרה שמטמא במשא, אך העבודה זרה עצמה<u> כן</u> מטמאת במשא. לפי החכמים שהעבודה זרה אינה מטמאה במשא, ההקשה לנדה הוא רק לעניין זה שאינה מטמאה לאיברים (כמוסבר). | [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] מפרש את המחלוקת בצורה אחרת, שהיא: נחלקו האם העבודה זרה מטמאת את נושאיה ב[[טומאת משא]] כנדה או שאינה מטמאת את נושאיה כשרץ. לפי רבי עקיבא ההקשה לשרץ היא רק לעניין שרק היא עצמה מטמאת את נושאיה ולא משמשיה - הכלים המשמשים לעבודה זרה ולמרות המשמעות מהמילים "כי חרם הוא" שמכך משמע לכאורה, שכל דבר שדינו כ[[חרם (הלכה)|חרם]] שאסור בהנאה כלול בדין העבודה זרה שמטמא במשא, אך העבודה זרה עצמה<u> כן</u> מטמאת במשא. לפי החכמים שהעבודה זרה אינה מטמאה במשא, ההקשה לנדה הוא רק לעניין זה שאינה מטמאה לאיברים (כמוסבר). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{טומאה וטהרה}} | |||
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]] | [[קטגוריה:טומאה וטהרה]] |
גרסה אחרונה מ־01:16, 16 באוקטובר 2012
|
בהלכות טומאה וטהרה, טומאת עבודה זרה היא טומאה מדברי חכמים החלה על חפץ ששימש כעבודה זרה.
המקור במשנה[עריכה]
אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר[1] תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא | ||
[2]
במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא בעניין[3]
מי שהיה ביתו סמוך לעבודת כוכבים ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע אמה (מידת אורך) אמות ובנייה בונה. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. אבן אבניו עציו ועפרו מטמאין כשרץ, שנאמר[4]: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. רבי עקיבא אומר כנידה, שנאמר[5] וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ | ||
תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}}
לפי המפורש במסכת שבת[6], למחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא יש שני פרשנויות:
שיטת רבה[עריכה]
רבה מפרש שגם חכמים וגם רבי עקיבא מודים שעבודה זרה מטמאה בטומאת משא כמו נדה, אלא שנחלקו אודות טומאת אבן מסמא, שהיא כאשר העבודה זרה אינה נושאה את האדם למרות שהיא מתחתיו, למשל כאשר הניחו אבן על יתידות ומתחתיהן ישנם כלים, שלמרות שהאדם יושב על האבן הכלים אינם נושאים את משקל גופו, כך שמדין טומאת משא לא היו הכלים נטמאים, והמחלוקת היא האם גם לעניין זה שקולה עבודה זרה כנידה, וכמו שנידה מטמאה גם באופן כזה כך גם עבודה זרה, שחכמים סוברים בניגוד לרבי עקיבא, שעל כך יש את הפסוק המדמה את העבודה זרה לשרץ כדי לומר שכמו ששרץ אינו מטמא באופן כזה (הנקרא "אבן מסמא") כך גם העבודה זרה, ואילו רבי עקיבא סבור שכמו נידה - גם עבודה זרה מטמאת אבן מסמא.
בנוסף, סוברים חכמים, שעבודה זרה אינה מטמאה כאשר היא רצוצה (שבורה לחלקים), שחכמים סוברים שכשם שנדה אינה שייך טומאתה בנדה המחולקת לאיברים, שהרי במצב כזה היא אינה גוף חי ולא חל עליה טומאת נידה וכמובן שאין דמה נחשב לדם נדה וממילא אינה מטמאה ב"אבן מסמא" (אלא רק בטומאת מת), כך גם עבודה זרה אם נחתכה לחתיכות דקות או גדולות אין חלקיה מטמאים במגע או במשא. הראיה לכך היא בכך שהעבודה זרה לא השוותה לנבילה, שגם היא מטמאה בטומאת משא ולא באבן מטמא, כדי לומר שאינה מטמאה באבן מסמא.
שיטת רבי אלעזר[עריכה]
רבי אלעזר מפרש את המחלוקת בצורה אחרת, שהיא: נחלקו האם העבודה זרה מטמאת את נושאיה בטומאת משא כנדה או שאינה מטמאת את נושאיה כשרץ. לפי רבי עקיבא ההקשה לשרץ היא רק לעניין שרק היא עצמה מטמאת את נושאיה ולא משמשיה - הכלים המשמשים לעבודה זרה ולמרות המשמעות מהמילים "כי חרם הוא" שמכך משמע לכאורה, שכל דבר שדינו כחרם שאסור בהנאה כלול בדין העבודה זרה שמטמא במשא, אך העבודה זרה עצמה כן מטמאת במשא. לפי החכמים שהעבודה זרה אינה מטמאה במשא, ההקשה לנדה הוא רק לעניין זה שאינה מטמאה לאיברים (כמוסבר).
הערות שוליים
טומאה וטהרה | ||
---|---|---|
דרגות הטומאה: | אבי אבות הטומאה - אב הטומאה - ולד הטומאה - ראשון לטומאה - שני לטומאה - שלישי ורביעי לטומאה | |
דרכי היטמאות: | אוהל - מגע - משא - היסט - מדרס | |
דברים המטמאים על פי התורה: | מת - נבלה - נבלת עוף טהור - נבלת השרץ - בעל קרי - נידה - זבה - יולדת - זב - מצורע - צרעת הבתים | |
דברים המטמאים על פי חכמים: | ארץ העמים - טומאת ידיים - בית הפרס - טומאת גויים | |
דברים הנטמאים: | אדם - כלים (כלי מתכות, כלי עץ וכלי חרס) - אוכלים - משקין | |
נידה: | הפסק טהרה - חומרא דרבי זירא - כתם - עקרות הלכתית - פרישה סמוך לווסת - שבעה נקיים | |
אחרים: | טומאת מקדש וקדשיו - הכשר לקבל טומאה - טומאה רצוצה - טומאה הותרה בציבור | |
היטהרות: | טבילה - פרה אדומה - מקווה - חציצה - טבול יום - מחוסר כיפורים | |
מסכתות בסדר טהרות: | כלים - אהלות - נגעים - פרה - טהרות - מקוואות - נידה - מכשירין - זבים - טבול יום - ידיים - עוקצים |