שיחה:ספר איוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) |
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==מבנה הספר== | ==מבנה הספר== | ||
בתחילת הספר מסופר "סיפור המסגרת" של הספר: מסופר על איוב, שהיה אדם "תם וישר, ירא א-להים וסר מרע" ({{מקור|תנ"ך:איוב א א$איוב א, א}}), וכן עשיר גדול. ומסופר שהקב"ה אמר ל[[שטן]] שיראה את עבדו איוב, שהוא צדיק. השטן ענה, שזה רק בגלל שטוב לאיוב והוא עשיר, אבל אם יהיה לו רע - הוא יפסיק להיות צדיק. השטן אכן גרם שכל רכושו של איוב יאבד, ובהמשך גם פגע באיוב עצמו והכה אותו בשחין - אך איוב | בתחילת הספר מסופר "סיפור המסגרת" של הספר: מסופר על איוב, שהיה אדם "תם וישר, ירא א-להים וסר מרע" ({{מקור|תנ"ך:איוב א א$איוב א, א}}), וכן עשיר גדול. ומסופר שהקב"ה אמר ל[[שטן]] שיראה את עבדו איוב, שהוא צדיק. השטן ענה, שזה רק בגלל שטוב לאיוב והוא עשיר, אבל אם יהיה לו רע - הוא יפסיק להיות צדיק. השטן אכן גרם שכל רכושו של איוב יאבד, ובהמשך גם פגע באיוב עצמו והכה אותו בשחין - אך איוב לא הסכים לקלל את ה', והמשיך להאמין בו. | ||
שלושת רעיו של איוב - [[אליפז התימני]], [[בלדד השוחי]] ו[[צופר הנעמתי]] שמעו על מה שקרה לו ובאו לנחמו. בספר מתוארת פגישתם: "וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק וְלֹא הִכִּירֻהוּ; וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִּבְכּוּ, וַיִּקְרְעוּ אִישׁ מְעִלוֹ, וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם הַשָּׁמָיְמָה. וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת, וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר - כִּי רָאוּ כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד". בסוף אותם ימים קילל איוב את היום בו נולד, והרעים ענו לו. | |||
===הדיון עם הרעים=== | ===הדיון עם הרעים=== | ||
הויכוח של איוב עם הרעים | הויכוח של איוב עם הרעים התנהל בשלושה סבבים: אליפז טוען טענה ואיוב משיב, בלדד עונה על טענתו של איוב, ואיוב משיב גם לו, צופר עונה על טענת איוב, ואיוב משיב גם לו. בסבב השלישי מדבר איוב במקום צופר, ובעצם מדבר שלוש פעמים רצופות: | ||
*'''הסיבוב הראשון''' - בשאלת "צדיק ורע לו": הרעים טוענים שאין זה יתכן שיהיה רע לצדיק, כיון ש-ה' משגיח על העולם ונותן לכל אחד כפי מעשיו. כיון שכך, אם איוב סובל, כנראה שזה מגיע כתוצאה מחטא כלשהו שחטא. איוב, לעומתם, יודע שהוא לא חטא, ולכן הוא טוען שאין השגחה, והכל אקראי ותלוי במזלות. | |||
*'''הסיבוב השני''' - לדיון מתווספת טענה חדשה: "רשע וטוב לו". איוב טוען שכיון שרואים שיש רשעים שטוב להם, מוכח שאין השגחה, ואין שכר ועונש. לעומתו, טוענים הרעים שאין מציאות כזו, וגם אם נדמה שלרשע טוב - בסופו של דבר הוא יבוא על עונשו, והצדק יושב על כנו. בסיבוב זה גם מופיעים ביטויים חריפים יותר משני הצדדים, כאשר הרעים טוענים שאיוב אומר דברים טיפשיים, ואיוב לועג לרעיו, ואומר שהם חוזרים שוב ושוב על אותם דברי הבל. | |||
*'''הסיבוב השלישי''' - אליפז מאשים את איוב בפשעים רבים, ואומר שבגללם באו עליו כל סבלו. איוב מכחיש, ומאשים את הקב"ה, ולאחר תמיהתו של בלדד הוא אומר: אני יודע ש-ה' הוא גדול ורואה הכל, אך בכל זאת רואים שהמציאות לא הגיונית - ומאריך בגדולתו של ה' ומנגד בצדקותו שלו, כדי להוכיח שאין שכר ועונש. בסיבוב זה צופר לא מדבר. | |||
===טענות אליהוא=== | |||
לאחר סיום משליו של איוב שתקו הרעים, כי הבינו שלא יוכלו לשכנע את איוב שחטא, כיון שהוא מאמין שהוא צדיק. אדם נוסף - [[אליהוא בן ברכאל הבוזי]] - צפה בויכוח עד תומו, ולא רצה להתערב כיון שכל ארבעת הרעים היו ממבוגרים ממנו. כאשר ראה שהם הפסיקו לדבר, ביקש רשות לדבר גם הוא, כי הוא כעס מאוד - הן על איוב שהציג את עצמו כצדיק יותר מהקב"ה, והן על הרעים, שהאשימו את איוב בעבירות שלא חטא בהן, כי לא מצאו מענות טובים. | |||
אליהוא דיבר ארבעה מענות רצופים, ואיוב לא הגיב לו כלל - אך הפרשנים חלוקים אלו טענות בדיוק השמיע - עפ"י הרמב"ם, למשל, הוא חזר על טענותיהם של כל הרעים, ופרשנים אחרים סוברים שהוא הוסיף טענות שהם לא אמרו - עיקר דבריו הם, שאדם בודאי לא יכול להיות צודק יותר מ-ה', אך יתכן מצב שבו צדיק יענש, למרות צדקותו - אך אם ישוב בתשובה, יסייע לו ה'. | |||
===תשובת ה'=== | |||
===חתימת הספר=== | |||
==תאריך התרחשות הספר== | ==תאריך התרחשות הספר== | ||
| שורה 19: | שורה 29: | ||
בהמשך הגמרא מובאת ברייתא, ובה מספר דעות נוספות: "רבי אלעזר אומר: איוב בימי שפוט השופטים היה... רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב בימי אחשורוש היה... רבי נתן אומר: איוב בימי מלכות שבא היה... וחכמים אומרים: איוב בימי כשדים היה [רש"י: בתקופת נבוכדנצאר]... ויש אומרים: איוב בימי יעקב היה". | בהמשך הגמרא מובאת ברייתא, ובה מספר דעות נוספות: "רבי אלעזר אומר: איוב בימי שפוט השופטים היה... רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב בימי אחשורוש היה... רבי נתן אומר: איוב בימי מלכות שבא היה... וחכמים אומרים: איוב בימי כשדים היה [רש"י: בתקופת נבוכדנצאר]... ויש אומרים: איוב בימי יעקב היה". | ||
==לשון הספר וטעמיו== | |||
ספר איוב מתאפיין בשפה שירית קשה במיוחד, ובמחלוקות פרשנים רבות בהבנת הפסוקים. עפ"י פירוש ראב"ע, זה נובע מכך שהספר מתורגם משפה אחרת, ולכן קשה יותר לשמור על שפה פשוטה. פירוש אחר, הוא שהספר נכתב בידי [[משה רבינו]], שהיה כבד לשון - כלומר, כתב בלשון גבוהה, ולא תמיד מובנת. | |||
ספר איוב הוא אחד משלושת [[כתובים#ספרי_אמ"ת|ספרי אמ"ת]] (ראשי תבות של תהלים-משלי-איוב), שטעמיהם שונים משאר התנ"ך. הסיבה היא שהם כתובים בשפה שירית, והפסוקים בהם קצרים בהרבה מאשר ברוב התנ"ך - ברוב הפעמים הפסוק מתחלק לשני חלקים של כשלוש-ארבע מילים - ולכן דורשים הרבה פחות טעמים. | |||
==פרשנים על הספר== | |||
כאמור, בגלל לשונו הקשה של הספר, יש בו מחלוקות פרשנים רבות - גם לגבי משמעותם של מילים או פסוקים בודדים, וגם לגבי | |||
גרסה אחרונה מ־18:51, 18 בנובמבר 2012
|
|
תחילת הערך. כשאסיים אעלה את כולו.[עריכה]
ספר איוב הוא הספר השלישי בספרי כתובים. בספר מסופר סיפורו של איוב, אדם צדיק שבאו עליו יסורים קשים, ובעקבות זאת התווכח עם רעיו האם אכן קיימת השגחה, ואם ה' גומל לרעים ולטובים כפי שמגיע להם. בספר לא מצוינים התקופה בה הוא התרחש ולא זהות הכותב, ובחז"ל ישנן דעות רבות בנושא.
מבנה הספר[עריכה]
בתחילת הספר מסופר "סיפור המסגרת" של הספר: מסופר על איוב, שהיה אדם "תם וישר, ירא א-להים וסר מרע" (איוב א, א), וכן עשיר גדול. ומסופר שהקב"ה אמר לשטן שיראה את עבדו איוב, שהוא צדיק. השטן ענה, שזה רק בגלל שטוב לאיוב והוא עשיר, אבל אם יהיה לו רע - הוא יפסיק להיות צדיק. השטן אכן גרם שכל רכושו של איוב יאבד, ובהמשך גם פגע באיוב עצמו והכה אותו בשחין - אך איוב לא הסכים לקלל את ה', והמשיך להאמין בו.
שלושת רעיו של איוב - אליפז התימני, בלדד השוחי וצופר הנעמתי שמעו על מה שקרה לו ובאו לנחמו. בספר מתוארת פגישתם: "וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק וְלֹא הִכִּירֻהוּ; וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִּבְכּוּ, וַיִּקְרְעוּ אִישׁ מְעִלוֹ, וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם הַשָּׁמָיְמָה. וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת, וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר - כִּי רָאוּ כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד". בסוף אותם ימים קילל איוב את היום בו נולד, והרעים ענו לו.
הדיון עם הרעים[עריכה]
הויכוח של איוב עם הרעים התנהל בשלושה סבבים: אליפז טוען טענה ואיוב משיב, בלדד עונה על טענתו של איוב, ואיוב משיב גם לו, צופר עונה על טענת איוב, ואיוב משיב גם לו. בסבב השלישי מדבר איוב במקום צופר, ובעצם מדבר שלוש פעמים רצופות:
- הסיבוב הראשון - בשאלת "צדיק ורע לו": הרעים טוענים שאין זה יתכן שיהיה רע לצדיק, כיון ש-ה' משגיח על העולם ונותן לכל אחד כפי מעשיו. כיון שכך, אם איוב סובל, כנראה שזה מגיע כתוצאה מחטא כלשהו שחטא. איוב, לעומתם, יודע שהוא לא חטא, ולכן הוא טוען שאין השגחה, והכל אקראי ותלוי במזלות.
- הסיבוב השני - לדיון מתווספת טענה חדשה: "רשע וטוב לו". איוב טוען שכיון שרואים שיש רשעים שטוב להם, מוכח שאין השגחה, ואין שכר ועונש. לעומתו, טוענים הרעים שאין מציאות כזו, וגם אם נדמה שלרשע טוב - בסופו של דבר הוא יבוא על עונשו, והצדק יושב על כנו. בסיבוב זה גם מופיעים ביטויים חריפים יותר משני הצדדים, כאשר הרעים טוענים שאיוב אומר דברים טיפשיים, ואיוב לועג לרעיו, ואומר שהם חוזרים שוב ושוב על אותם דברי הבל.
- הסיבוב השלישי - אליפז מאשים את איוב בפשעים רבים, ואומר שבגללם באו עליו כל סבלו. איוב מכחיש, ומאשים את הקב"ה, ולאחר תמיהתו של בלדד הוא אומר: אני יודע ש-ה' הוא גדול ורואה הכל, אך בכל זאת רואים שהמציאות לא הגיונית - ומאריך בגדולתו של ה' ומנגד בצדקותו שלו, כדי להוכיח שאין שכר ועונש. בסיבוב זה צופר לא מדבר.
טענות אליהוא[עריכה]
לאחר סיום משליו של איוב שתקו הרעים, כי הבינו שלא יוכלו לשכנע את איוב שחטא, כיון שהוא מאמין שהוא צדיק. אדם נוסף - אליהוא בן ברכאל הבוזי - צפה בויכוח עד תומו, ולא רצה להתערב כיון שכל ארבעת הרעים היו ממבוגרים ממנו. כאשר ראה שהם הפסיקו לדבר, ביקש רשות לדבר גם הוא, כי הוא כעס מאוד - הן על איוב שהציג את עצמו כצדיק יותר מהקב"ה, והן על הרעים, שהאשימו את איוב בעבירות שלא חטא בהן, כי לא מצאו מענות טובים.
אליהוא דיבר ארבעה מענות רצופים, ואיוב לא הגיב לו כלל - אך הפרשנים חלוקים אלו טענות בדיוק השמיע - עפ"י הרמב"ם, למשל, הוא חזר על טענותיהם של כל הרעים, ופרשנים אחרים סוברים שהוא הוסיף טענות שהם לא אמרו - עיקר דבריו הם, שאדם בודאי לא יכול להיות צודק יותר מ-ה', אך יתכן מצב שבו צדיק יענש, למרות צדקותו - אך אם ישוב בתשובה, יסייע לו ה'.
תשובת ה'[עריכה]
חתימת הספר[עריכה]
תאריך התרחשות הספר[עריכה]
בגמרא [1] מובאות כמה אפשרויות לתקופה בה התרחש סיפורו של איוב: "אמר ר' לוי בר לחמא: איוב בימי משה היה... רבא אמר: איוב בימי מרגלים היה... יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' שמואל בר נחמני, ויתיב וקאמר: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה[2]... רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: איוב מעולי גולה היה, ובית מדרשו בטבריא היה".
בהמשך הגמרא מובאת ברייתא, ובה מספר דעות נוספות: "רבי אלעזר אומר: איוב בימי שפוט השופטים היה... רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב בימי אחשורוש היה... רבי נתן אומר: איוב בימי מלכות שבא היה... וחכמים אומרים: איוב בימי כשדים היה [רש"י: בתקופת נבוכדנצאר]... ויש אומרים: איוב בימי יעקב היה".
לשון הספר וטעמיו[עריכה]
ספר איוב מתאפיין בשפה שירית קשה במיוחד, ובמחלוקות פרשנים רבות בהבנת הפסוקים. עפ"י פירוש ראב"ע, זה נובע מכך שהספר מתורגם משפה אחרת, ולכן קשה יותר לשמור על שפה פשוטה. פירוש אחר, הוא שהספר נכתב בידי משה רבינו, שהיה כבד לשון - כלומר, כתב בלשון גבוהה, ולא תמיד מובנת.
ספר איוב הוא אחד משלושת ספרי אמ"ת (ראשי תבות של תהלים-משלי-איוב), שטעמיהם שונים משאר התנ"ך. הסיבה היא שהם כתובים בשפה שירית, והפסוקים בהם קצרים בהרבה מאשר ברוב התנ"ך - ברוב הפעמים הפסוק מתחלק לשני חלקים של כשלוש-ארבע מילים - ולכן דורשים הרבה פחות טעמים.
פרשנים על הספר[עריכה]
כאמור, בגלל לשונו הקשה של הספר, יש בו מחלוקות פרשנים רבות - גם לגבי משמעותם של מילים או פסוקים בודדים, וגם לגבי