תערובות: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "הגדרה כל דבר שנאסר עלינו באכילה- נקרא איסור. לא האיסור בלבד נאסר באכילה אלא אף טעמו אסור- {...") |
Hishtalmutcet (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הגדרה | הגדרה | ||
כל דבר שנאסר עלינו באכילה- נקרא איסור. לא האיסור בלבד נאסר באכילה אלא אף טעמו אסור- {{מקור|"טעם כעיקר דאוריתא"}} . | כל דבר שנאסר עלינו באכילה- נקרא איסור. לא האיסור בלבד נאסר באכילה אלא אף טעמו אסור- {{מקור|"טעם כעיקר דאוריתא"}} . | ||
תערובת איסור יכולה להיות בשני טעמים- | תערובת איסור יכולה להיות בשני טעמים- | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
ב.טעמו של האיסור מעורב בהיתר כגון תערובת שהוציאו ממנה את האיסור אך טעמו נשאר. (נלמד מנזיר- שאסור לו לשתות את המים ששרו בהם הענבים) | ב.טעמו של האיסור מעורב בהיתר כגון תערובת שהוציאו ממנה את האיסור אך טעמו נשאר. (נלמד מנזיר- שאסור לו לשתות את המים ששרו בהם הענבים) | ||
מרכיבי התערובות | מרכיבי התערובות | ||
א.מין במינו: האיסור וההיתר הם מאותו מין. כגון חתיכת עוף טרף שהתערבה עם חתיכות דומות של עוף כשר. בתערובת כזו אין טעם האיסור מורגש בהיתר. | א.מין במינו: האיסור וההיתר הם מאותו מין. כגון חתיכת עוף טרף שהתערבה עם חתיכות דומות של עוף כשר. בתערובת כזו אין טעם האיסור מורגש בהיתר. | ||
ב.מין שאינו במינו: האיסור וההיתר אינם מאותו מין כגון חתיכת בשר טרף שהתערבה אם תפו"א או בשר בחלב. בתערובת כזו יכול להיות מצב שטעם האיסור יורגש בהיתר עצמו. | ב.מין שאינו במינו: האיסור וההיתר אינם מאותו מין כגון חתיכת בשר טרף שהתערבה אם תפו"א או בשר בחלב. בתערובת כזו יכול להיות מצב שטעם האיסור יורגש בהיתר עצמו. | ||
ג.לח בלח ולח ביבש: אחד ממרכיבי התערובת הוא לח- נוזל. לדוגמא- נס קפה וחתיכת בשר, או מרק ונס קפה. בתערובת זו האיסור וההיתר בלולים זה בזה עד שבכל חלק מהתערובות יש את טעם האיסור. בתערובת זו עובר טעם האיסור להיתר. | ג.לח בלח ולח ביבש: אחד ממרכיבי התערובת הוא לח- נוזל. לדוגמא- נס קפה וחתיכת בשר, או מרק ונס קפה. בתערובת זו האיסור וההיתר בלולים זה בזה עד שבכל חלק מהתערובות יש את טעם האיסור. בתערובת זו עובר טעם האיסור להיתר. | ||
ד.יבש ביבש: שני מרכיבי התערובת יבשים. לדג' בשר טרף ובשר כשר. בתערובת זו אין האיסור וההיתר בלולים יחד אלא כל אחד עומד בפני עצמו. כמו כן אין טעם האיסור עובר להיתר. | ד.יבש ביבש: שני מרכיבי התערובת יבשים. לדג' בשר טרף ובשר כשר. בתערובת זו אין האיסור וההיתר בלולים יחד אלא כל אחד עומד בפני עצמו. כמו כן אין טעם האיסור עובר להיתר. | ||
גרסה מ־11:17, 31 בדצמבר 2012
|
|
הגדרה
כל דבר שנאסר עלינו באכילה- נקרא איסור. לא האיסור בלבד נאסר באכילה אלא אף טעמו אסור- "טעם כעיקר דאוריתא" . תערובת איסור יכולה להיות בשני טעמים- א.האיסור עצמו מעורב בהיתר ואי אפשר להכירו. ב.טעמו של האיסור מעורב בהיתר כגון תערובת שהוציאו ממנה את האיסור אך טעמו נשאר. (נלמד מנזיר- שאסור לו לשתות את המים ששרו בהם הענבים)
מרכיבי התערובות
א.מין במינו: האיסור וההיתר הם מאותו מין. כגון חתיכת עוף טרף שהתערבה עם חתיכות דומות של עוף כשר. בתערובת כזו אין טעם האיסור מורגש בהיתר. ב.מין שאינו במינו: האיסור וההיתר אינם מאותו מין כגון חתיכת בשר טרף שהתערבה אם תפו"א או בשר בחלב. בתערובת כזו יכול להיות מצב שטעם האיסור יורגש בהיתר עצמו. ג.לח בלח ולח ביבש: אחד ממרכיבי התערובת הוא לח- נוזל. לדוגמא- נס קפה וחתיכת בשר, או מרק ונס קפה. בתערובת זו האיסור וההיתר בלולים זה בזה עד שבכל חלק מהתערובות יש את טעם האיסור. בתערובת זו עובר טעם האיסור להיתר. ד.יבש ביבש: שני מרכיבי התערובת יבשים. לדג' בשר טרף ובשר כשר. בתערובת זו אין האיסור וההיתר בלולים יחד אלא כל אחד עומד בפני עצמו. כמו כן אין טעם האיסור עובר להיתר.