הרב משה ליכטנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב משה ליכטנשטיין''' הוא אחד מראשי [[ישיבת הר עציון]], בנו של [[הרב אהרן ליכטנשטיין]]. | '''הרב משה ליכטנשטיין''' הוא אחד מראשי [[ישיבת הר עציון]], בנו של [[הרב אהרן ליכטנשטיין]]. | ||
נולד בכ"ג ב[[תמוז תשכ"א | נולד בכ"ג ב[[תמוז]] תשכ"א להוריו הרב אהרן ליכטנשיין וד"ר טובה, בת [[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]]. למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] ב[[ירושלים]], ובשנת תשל"ט החל את לימודיו בישיבת הר עציון. הוא שירת במסגרת ה"הסדר" בחיל השריון, ולאחר מכן למד אצל סבו הרב סולובייצ'יק ב[[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]] בארה"ב. הוא הוסמך ל[[רב|רבנות]], וגם סיים תואר בספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. החל משנת תשנ"ב משמש כר"מ בישיבת הר עציון, ובשנים תשנ"ח-תשנ"ט עמד בראש כולל "תורה מציון" בקליבלנד. בשנת תשס"ט הוכתר לכהן כראש הישיבה, ביחד עם אביו, [[הרב יעקב מדן]] ו[[הרב ברוך גיגי]]. עם שילובו, פרש [[הרב יהודה עמיטל]] מכהונתו כראש ישיבה. נשוי לד"ר מיכל ליכטנשטיין. | ||
בשנת תשס"ב יצא לאור ספרו הראשון "ציר וצאן - מנהיגות ומשבר מסבלות מצרים ועד ערבות מואב". | בשנת תשס"ב יצא לאור ספרו הראשון "'''ציר וצאן - מנהיגות ומשבר מסבלות מצרים ועד ערבות מואב'''". | ||
==השקפתו== | ==השקפתו== | ||
בניגוד למרבית הרבנים בציונות הדתית, מחזיק הרב ליכטנשטיין בהשקפת עולם מדינית הנוטה לצד השמאלי של המפה הפוליטית. הוא היה בין הרבנים הבולטים שתמכו בריש גלי ביישום תכנית ההתנתקות בשנת תשס"ה<ref>ראה במאמרו "תכנית ההתנתקות: כתב הגנה" בספר "בסערת עקירה | בניגוד למרבית הרבנים בציונות הדתית, מחזיק הרב ליכטנשטיין בהשקפת עולם מדינית הנוטה לצד השמאלי של המפה הפוליטית. הוא היה בין הרבנים הבולטים שתמכו בריש גלי ביישום תכנית ההתנתקות בשנת תשס"ה<ref>ראה במאמרו "תכנית ההתנתקות: כתב הגנה" בספר "בסערת העקירה", בו נכתב בין השאר: "עם כל ההבנה לאותם אנשים שנאלצים לעבור למקום אחר, עדיין מדובר במעבר דירה... אין זה מעבר דירה רגיל אלא מעבר דירה מחמת אילוצים – עקירה מיישוב, אך בסופו של דבר, איש אינו מתכוון לשחוט אותם, להרוג אותם, לפגוע בגופם או לנשל אותם מנכסיהם". </ref>. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־01:52, 17 במרץ 2013
|
|
הרב משה ליכטנשטיין הוא אחד מראשי ישיבת הר עציון, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין.
נולד בכ"ג בתמוז תשכ"א להוריו הרב אהרן ליכטנשיין וד"ר טובה, בת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים, ובשנת תשל"ט החל את לימודיו בישיבת הר עציון. הוא שירת במסגרת ה"הסדר" בחיל השריון, ולאחר מכן למד אצל סבו הרב סולובייצ'יק בישיבת רבנו יצחק אלחנן בארה"ב. הוא הוסמך לרבנות, וגם סיים תואר בספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. החל משנת תשנ"ב משמש כר"מ בישיבת הר עציון, ובשנים תשנ"ח-תשנ"ט עמד בראש כולל "תורה מציון" בקליבלנד. בשנת תשס"ט הוכתר לכהן כראש הישיבה, ביחד עם אביו, הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי. עם שילובו, פרש הרב יהודה עמיטל מכהונתו כראש ישיבה. נשוי לד"ר מיכל ליכטנשטיין.
בשנת תשס"ב יצא לאור ספרו הראשון "ציר וצאן - מנהיגות ומשבר מסבלות מצרים ועד ערבות מואב".
השקפתו[עריכה]
בניגוד למרבית הרבנים בציונות הדתית, מחזיק הרב ליכטנשטיין בהשקפת עולם מדינית הנוטה לצד השמאלי של המפה הפוליטית. הוא היה בין הרבנים הבולטים שתמכו בריש גלי ביישום תכנית ההתנתקות בשנת תשס"ה[1].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעורי הרב משה ליכטנשטיין באתר בית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון
הערות שוליים
- ↑ ראה במאמרו "תכנית ההתנתקות: כתב הגנה" בספר "בסערת העקירה", בו נכתב בין השאר: "עם כל ההבנה לאותם אנשים שנאלצים לעבור למקום אחר, עדיין מדובר במעבר דירה... אין זה מעבר דירה רגיל אלא מעבר דירה מחמת אילוצים – עקירה מיישוב, אך בסופו של דבר, איש אינו מתכוון לשחוט אותם, להרוג אותם, לפגוע בגופם או לנשל אותם מנכסיהם".