דג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
דג הוא בעל חיים החי במים
'''דג''' הוא בעל חיים החי ב[[מים]].
 
==בתנ"ך==
 
*יונה הנביא נבלע על ידי דג גדול
==היחס לדגים בהלכה==
*אחד השערים בירושלים נקרא "שער הדגים"
*כדי ש[[כשרות דגים|דג יהיה כשר]] צריכים להיות לו [[סנפיר]] ו[[קשקשת]].
==בהלכה==
*ראוי להדר לאכול דגים בשבת.
*כדי ש[[כשרות דגים|דג יהיה כשר]] צריכים להיות לו [[סנפיר וקשקשת]] <ref>ויקרא, פרשת שמיני</ref>.
*ראוי להדר לאכול דגים בשבת <ref>בני יששכר</ref> .
*אסור לאכול דג עם [[בשר]] ביחד (ויש נוהגים לא לאכלו יחד עם [[חלב]] ומוצריו).
*אסור לאכול דג עם [[בשר]] ביחד (ויש נוהגים לא לאכלו יחד עם [[חלב]] ומוצריו).
*אסור לדוג דגים בשבת (שורשו מאיסור "[[קוצר]]" או "[[צד]]")
*אסור לדוג דגים בשבת (שורשו מאיסור "[[קוצר]]" <ref>תוספות ביצה כג:</ref> או "[[צד]]")
*בליל [[ראש השנה]] נהוג לאכול דגים ולומר: "שנפרה ונרבה כדגים", ויש נהוגים לאכול ראש דג ולומר: "שנהיה לראש ולא לזנב".  
*בליל [[ראש השנה]] נהוג לאכול דגים ולומר: "שנפרה ונרבה כדגים", ויש נהוגים לאכול ראש דג ולומר: "שנהיה לראש ולא לזנב". <ref>שו"ע או"ח סי' תקפג ובמפרשים שם</ref>
==באגדה==
*בני אדם דומים לדגים שהגדול אוכל את הקטן
*ישראל דומים לדגים שכשם שהדגים מקבלים בצמאון כל טיפת מים כך ישראל מקבלים את התורה
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:דגים]]
[[קטגוריה:דגים]]

גרסה אחרונה מ־15:13, 28 במרץ 2013

דג הוא בעל חיים החי במים.

בתנ"ך[עריכה]

  • יונה הנביא נבלע על ידי דג גדול
  • אחד השערים בירושלים נקרא "שער הדגים"

בהלכה[עריכה]

  • כדי שדג יהיה כשר צריכים להיות לו סנפיר וקשקשת [1].
  • ראוי להדר לאכול דגים בשבת [2] .
  • אסור לאכול דג עם בשר ביחד (ויש נוהגים לא לאכלו יחד עם חלב ומוצריו).
  • אסור לדוג דגים בשבת (שורשו מאיסור "קוצר" [3] או "צד")
  • בליל ראש השנה נהוג לאכול דגים ולומר: "שנפרה ונרבה כדגים", ויש נהוגים לאכול ראש דג ולומר: "שנהיה לראש ולא לזנב". [4]

באגדה[עריכה]

  • בני אדם דומים לדגים שהגדול אוכל את הקטן
  • ישראל דומים לדגים שכשם שהדגים מקבלים בצמאון כל טיפת מים כך ישראל מקבלים את התורה

הערות שוליים

  1. ויקרא, פרשת שמיני
  2. בני יששכר
  3. תוספות ביצה כג:
  4. שו"ע או"ח סי' תקפג ובמפרשים שם