ביקורת המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

ביקורת המקרא היא גישה ביקורתית למקרא, שיוצאת מנקודת הנחה כפרנית שהתנ"ך איננו ספר אלקי, ולאור זו דנה בתכנים הכתובים בתנ"ך, ומחפשת סתירות לכאורה (לפי הבנתם בפסוקים), ומעמתת אותם עם הידע המדעי והמחקרי הקיים (לפי תפיסתה בפירוש הפסוקים). כיום, ביקרות המקרא נלמדת באוניברסיטאות במסגרת לימודי המקרא. רוב מוחלט של הקושיות מופיע כבר בספרי חכמינו ז"ל, משנה וגמרא ובראשונים, וגם ההסבר עליהם, אך אותם "חוקרים" אינם מתעניינים בהסברים אלו, מכיון שמחקרם נועד לליצנות וכפירה.

רקע היסטורי

ביקרות המקרא הוקמה בתחילת דרכה בגרמניה, למטרות אנטישמיות, להוציא את ההילה של התנ"ך היהודי, ובכך להניח תשתית לגרמניה הנאצית. ראוי לציין שמבקרי המקרא שייסדו את השיטה, אפי' לא ידעו השפה העברית על בוריה, ועם זאת לא נמנעו מלפרש את הפסוקים לפי תפיסתם^[1].

לאחר מכן, השיטה התקבלה אצלי יהודים, בראשם פילוסוף היהודי ברוך שפינוזה, אך הגישה התפתחה יותר בסוף המאה ה-19 לספירה הנוצרית, בין השאר עם מחקריו של יוליוס ולהאוזן.

הנחות יסוד

מבקרי המקרא יוצאים מתוך נקודת הנחה כי המקרא נכתב בידי בני אדם, ולכן, אין כל בעיה לבקרו ולמצוא בו טעויות מקריות, שגיאות היסטוריות ומדעיות ואף הטעיות מכוונות.

ומסיבה זו, שיטת ביקורת המקרא, כפי ששמה מעיד עליה, איננה מחפשת דרכים להצדיק או ליישב את המקרא, גם אם ניתן למצוא ישובים.

הנחה נוספת של מבקרי המקרא, היא בכך שיש ביכולתם לפרש את הפסוקים מבלי להתייחס לכל הספרות של המפרשים המסורתיים. חכמי ישראל בכל הדורות עסקו בניתוח המקרא ובפירושו (פירושי המקרא שנדפסו ע"י חכמי ישראל, משוערים בלמעלה מעשרות אלפים ספרים), ואכן חכמי ישראל עמדו על הקושיות והעלו ישובים הגונים, ואולם ביקורת המקרא לא רואה צורך ליחס חשיבות לכל הספרות הזו, ומתחילה לדון מחדש עפ"י הבנתם במקראות. מתנגדי ביקורת המקרא מציינים את הבעייתיות שבגישה זו, מכמה סיבות, כגון:

1. העם שהעביר את ספר התנ"ך במסורת, העביר יחד עמו גם מסורת על פירושו, התורה שבעל פה. ובמקרא עצמו בכמה מקומות מוכח שנמסר עמו פירוש בעל פה, וכמו שהבהיר בספר הכוזרי^[2], ומובא בערך תורה שבעל פה.
2. חכמי ישראל הקדישו כל ימיהם ללימוד ולליבון התנ"ך והתורה שבעל פה, ועל כן בקיאים יותר ברוח המקרא (מלבד שבקיאים בדרך לימודו המסור מדור דור), ועל כן פירושם הוא "בר-סמכא" יותר מאשר הפירוש של מבקרי המקרא, כשם שבחכמת המזרח הרחוק - הסמכות להעברה ולהבהרת חכמה זו מסורה לאותם אלו שהיא מסורה בידם.
3. מפרשי ביקורת המקרא בעצמם שינו את עמדתם ופירושם עם השנים, ומבקרי המקרא החדשים דוחים את קודמיהם, ואילו מסורת הפירוש על פי חז"ל בתלמוד ובמדרשים כבר עמדה איתנה בכור המבחן של הדורות.

המענה האמוני לביקורת המקרא

ישנם שלושה דרכים עיקריים בהתמודדות מול ביקורת המקרא:

א. התמודדות כללית: הוכחות שהתנ"ך אינו חיבור אנושי

ערך מורחב - תורה מן השמים

היות והיסוד של ביקורת המקרא הוא המונח הכפרני שהתנ"ך אינו נמסר מנבואה אלקית, הרי שאם מוכיחים שהתנ"ך כן נמסר מאת האלקים, שוב אין כל מקום לביקורת המקרא, כי הרי גם אם מעלים שאלות על המקרא, מבינים שחיסרון ההבנה נובע ממוגבלות האדם ולא מחיסרון בספר. דוגמאות להוכחות שהתנ"ך התקבל בנבואה אלקית, הובאו בערך המורחב תורה מן השמים.

ב. התמודדות נקודתית: מענה ספציפי לכל שאלה

חז"ל והמפרשים המסורתיים כבר עמדו על כל השאלות של מבקרי המקרא (כאשר השאלות אכן הינם ראויות, ולא נובעות מחוסר הבנה פשוטה במקרא, או מעיוות העוברות), כך שישנם ישובים ברורים לכל אותם סתירות (לכאורה) ושאלות שמעלים מבקרי המקרא. להלן מספר דוגמאות של שאלות קלסיות של מבקרי המקרא, וישובם. נביא כאן שלשה דוגמאות, בדוגמא אחת הישוב נמצא במקרא עצמו, בדוגמא השניה הישוב נמצא בחז"ל, ובדוגמא השלישית הישוב נמצא באחרונים.

המלבי"ם טרח ליישב בארוכה את טענותיהם של מבקרי המקרא. בספר אוצרות גדולי ישראל ^[6] כרך ד^[7] פורסמה רשימה מפורטת של 178 מקומות שהמלבי"ם כתב בהם ישובים ל"שאלות" שהעלו אנשי ביקורת המקרא.

ג. התמודדות ע"י התאמה: שיטת "תורת הבחינות"

ההסבר של ביקורת המקרא לסתירות היא שהתורה היא עריכה של מחברים שונים. תורת הבחינות, של הרב מרדכי ברויאר, מקבלת את הניתוח של ביקורת המקרא לטקסט אך לא מקבלת את הנחותיה היסודיות. תורת הבחינות גורסת ש"דיברה תורה כלשון בני אדם", התורה לא דיברה בלשונו של עורך אחד המספר סיפור הרמטי, כי אם בלשונם של כמה עורכים המספרים סיפורים המכילים סתירות, וזאת כי יש כמה בחינות (=דרכי התבוננות) על מצוות / אירועים היסטוריים בתורה. השיטה הוצגה לראשונה במאמר בשם "אמונה ומדע בביקורת המקרא" שפורסם כבר ב-1960 בכתב העת "דעות". היא הורחבה ושוכללה עם השנים ותוארה במפורט בספרים "פרקי מועדות" ו"פרקי בראשית", שבכל אחד מהם שני כרכים.

הארכיאולוגיה העדכנית כהוכחה נגד ביקורת המקרא

ביקורת המקרא מנסה להראות שכביכול התנ"ך נכתב בשלב מאוחר יותר מהמתואר במקרא. עם הגילויים הארכאולוגיים החדישים המצביעים על קדמות המקרא, חלק גדול מהטענות של ביקרות המקרא כבר נתגלו כבלתי נכונות^[8]. כדוגמא נציין את התיאוריה של ביקורת המקרא שספר דברים כביכול נכתב רק בתקופת מלכי ישראל - הנה תיאוריה זו אינה עומדת לאור הגילוי של המזבח בהר עיבל ע"י פרופסור אדם זרטל, גילוי שמצביע על כך שספר דברים וספר יהושע נכתבו בזמן שאכן מתואר במקרא^[9], הואילו והתיאור של המקרא תואם בדקדוק רב לממצאים אלו.

ועיין עוד בערך ארכיאולוגיה מקראית.

מגמות ביקורתיות לכאורה בקרב הפרשנים המסורתיים

דרך הלימוד התורני, כניכר לכל אורך התלמוד, הוא דוקא ע"י חקירה וניתוח עיוני, קושיות ותירוצים, סתירות וישובים, בין על המקרא בין על התורה שבעל פה, ולמרות כל ה"ביקורת" הבלתי פוסקת הזו, לעולם לא נמצא "טעות" לא במקרא ולא בתורה שבע"פ. מסביר פרופ' יואל אליצור, שההבדל בין שימוש כזה בדרכי מחקר ביקורתיות לשימוש הפסול הנעשה על ידי מבקרי המקרא, הוא הבדל בגישה, כיוון שחכמי ישראל באו מתוך נקודת הנחה וודאית מוחלטת כי התנ"ך הוא אמת, שהוא ניתן על ידי אלוקים, שהנבואה היא אמת וה' הוא אמת, בעוד מבקרי המקרא יוצאים מתוך נקודת הנחה מגמתית וכפרנית כי התנ"ך נכתב בידי אדם, אינו אמת ואינו אלקי, ומטרת טענותיהם היא להוכיח זאת.

לקריאה נוספת

• הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות ראשונים.
• פרופסור יואל אליצור, יהדות ומדע, פרק ב'.
• הרב אלימלך בר שאול, מערכי לב, פרק יג.
• ד"ר אהרן ברט, דורנו מול שאלות הנצח, הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית, תש"ל.
• הרב פרופסור דוד צבי הופמן, ראיות מכריעות נגד ולהויזן, ירושלים תרפ"ח.
• הרב צבי ישראל טאו, צדיק באמונתו יחיה.
• הרב אברהם קורמן, מבוא לתורה שבעל פה, עמ' 206-193, תל-אביב, תשכ"ו.
• הרב הלל צייטילין, אל"ף בי"ת של יהודות, הוצאת מכון הרב קוק, ירושלים תשס"ז, עמוד 132-148.
• ד"ר בנימין מנשה לוין, מאמר ביטול ביקורת המקרא מצד המשפט, ירחון סיני כרך יד, עמוד רג.

קישורים חיצוניים

• הרב שלמה אבינר, ומה היה אומר הרב ברויאר על לימוד התנ"ך החדש?, מתוך: באהבה ובאמונה כי תצא תשע"ב
• הרב שלמה אבינר, לימוד תנ"ך מדעי, מתוך: באהבה ובאמונה כי תבוא תשע"ב
• מאמרי ביקורת על "ביקורת המקרא", באתר "נשמה יהודית".
• תשובות לביקורת המקרא, ב"שו"ת" שבאתר "הידברות".
• חוברת תשובות על ביקורת המקרא להורדה, מאת הרב דניאל בלס.
• המקרא תשובות לביקורת המקרא^[10], מאתר "הדוס".
• לקט קישורים בענין ההתמודדות עם ביקורת המקרא.
• על ביקורת המקרא מאמר של הרב מרדכי ברויאר

הערות שוליים