הרב אריה צבי פרומר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (אריה צבי פרומר הועבר להרב אריה צבי פרומר) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|תאריך לידה= | |תאריך לידה=תרמ"ד | ||
|תאריך פטירה= | |תאריך פטירה=כ"ז ב[[ניסן]] תש"ג | ||
|השתייכות= | |השתייכות=[[חסידות סוכטשוב]] | ||
|נושאים בהם עסק=[[ | |נושאים בהם עסק=[[תלמוד]], [[הלכה]], [[חסידות]], [[מוסר]] | ||
|רבותיו= | |רבותיו=[[רבי אברהם בורנשטיין]] מסוכטשוב | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו=שו"ת "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה | |חיבוריו=[[שו"ת]] "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה | ||
}} | }} | ||
'''הרב אריה צבי פרומר''' (מכונה '''הרב מקוז'יגלוב''') היה מרבני [[יהדות פולין]] בתקופה שלפני [[השואה]]. עמד בראש ישיבת סוכאטשוב ו[[ישיבת חכמי לובלין]]. יוזם לימוד ה[[משנה יומית]]. נרצח בשואה. | |||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד בעיירה | נולד בעיירה צ'לדז בדרום מערב פולין, לר' חנוך הענדל שהיה חייט. בגיל 3 התייתם מאמו וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד בישיבה באמסטוב ובהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי [[רבי אברהם בורנשטיין]], שם שהה חמש שנים. בהיותו בן 18 נישא לאסתר, בת דודו ר' יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי מילוביץ ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים. | ||
לאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, | לאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, [[רבי שמואל בורנשטיין]], לעמוד בראש הישיבה בסוכוטשוב. בתחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר בורשה. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב בזביירצ'ה ובסוסנוביץ. בשנת תרצ"ד, בעקבות מותו הפתאומי של [[רבי יהודה מאיר שפירא]] מלובלין, מייסד [[ישיבת חכמי לובלין]], נתמנה הרב פרומר לראש הישיבה, וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי הנאצים בשנת תרצ"ט. בשנת 1938 יזם את לימוד [[המשנה היומית]] כהמשך ללימוד [[הדף היומי]], שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. בחורף תרצ"ה ביקר למשך ארבעה חודשים ב[[ארץ ישראל]] עם האדמו"ר [[רבי דוד בורנשטיין]] מסוכאטשוב. | ||
בתקופת השואה עבר הרב פרומר ל[[גטו ורשה]]. יחד עם הרב אברהם וינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ", לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים. | בתקופת השואה עבר הרב פרומר ל[[גטו ורשה]]. יחד עם הרב אברהם וינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ", לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים. בשנת תרצ"ג, לאחר דיכוי [[מרד גטו ורשה]], הובל עם שרידי היהודים למחנה ההשמדה מאידנק, ושם נרצח בכ"ז ב[[ניסן]] תש"ג בתאי הגזים. גם ששת ילדיו נספו בשואה. | ||
ספרו "ארץ הצבי" הודפס אחר השואה על ידי אחיינו דוב פרומר, שהיה ממייסדי [[ | ספרו "ארץ הצבי" הודפס אחר השואה על ידי אחיינו דוב פרומר, שהיה ממייסדי שכונת קריית שמואל ב[[חיפה]]. על שמו של הרב פרומר קרוי רחוב "ארץ צבי" בשכונה זו. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''שיח השדה''' - דיונים בדיני ברכה ותפילה ובכללי עניינים שונים. פיעטרקוב, תרע"ג. נדפס עם הסכמות | * '''שיח השדה''' - דיונים בדיני ברכה ותפילה ובכללי עניינים שונים. פיעטרקוב, תרע"ג. נדפס עם הסכמות [[רבי יוסף ענגל]], [[רבי מאיר אריק]] ועוד | ||
* '''שו"ת ארץ צבי''' - [[שאלות ותשובות]] ופסקי הלכה, לובלין תרצ"ט | * '''שו"ת ארץ צבי''' - [[שאלות ותשובות]] ופסקי הלכה, לובלין תרצ"ט | ||
*'''ארץ צבי''' - דברי מוסר | *'''ארץ צבי''' - דברי [[מוסר]] ו[[החסידות|חסידות]] על התורה, [[תל אביב]] תש"מ | ||
* "ארץ צבי" על [[הגדה של פסח]], בני ברק תשס"ט | * "ארץ צבי" על [[הגדה של פסח]], בני ברק תשס"ט | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* אהרן סורסקי, '''גאוני פולין האחרונים''', בני ברק תשמ"ג. | |||
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק ו', בני ברק תשמ"ח, עמ' פו- פד | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* ארץ צבי [http://www.hebrewbooks.org/21030 חלק ראשון] ו[http://www.hebrewbooks.org/20149 חלק שני], באתר היברו בוקס | |||
* ארץ צבי [http://www.hebrewbooks.org/21030 חלק ראשון] ו[http://www.hebrewbooks.org/20149 חלק שני], באתר | |||
*[http://zachor.michlala.edu/manhigim/manhigim_t.asp?num=39&chug=manhigim&color=144B5B על הרב פרומר באתר "זכור"] | *[http://zachor.michlala.edu/manhigim/manhigim_t.asp?num=39&chug=manhigim&color=144B5B על הרב פרומר באתר "זכור"] | ||
{{מיון רגיל:פרומר | {{מיון רגיל:פרומר אריה צבי}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבת חכמי לובלין]] | |||
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | |||
[[קטגוריה:רבנים חסידים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]] | |||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | [[קטגוריה:רבנים פולנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:57, 15 ביולי 2013
|
|
| הרב אריה צבי פרומר | |
|---|---|
| תאריך לידה | תרמ"ד |
| תאריך פטירה | כ"ז בניסן תש"ג |
| השתייכות | חסידות סוכטשוב |
| נושאים שבהם עסק | תלמוד, הלכה, חסידות, מוסר |
| רבותיו | רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב |
| חיבוריו | שו"ת "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה |
הרב אריה צבי פרומר (מכונה הרב מקוז'יגלוב) היה מרבני יהדות פולין בתקופה שלפני השואה. עמד בראש ישיבת סוכאטשוב וישיבת חכמי לובלין. יוזם לימוד המשנה יומית. נרצח בשואה.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בעיירה צ'לדז בדרום מערב פולין, לר' חנוך הענדל שהיה חייט. בגיל 3 התייתם מאמו וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד בישיבה באמסטוב ובהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי רבי אברהם בורנשטיין, שם שהה חמש שנים. בהיותו בן 18 נישא לאסתר, בת דודו ר' יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי מילוביץ ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים.
לאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, רבי שמואל בורנשטיין, לעמוד בראש הישיבה בסוכוטשוב. בתחילת מלחמת העולם הראשונה חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר בורשה. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב בזביירצ'ה ובסוסנוביץ. בשנת תרצ"ד, בעקבות מותו הפתאומי של רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד ישיבת חכמי לובלין, נתמנה הרב פרומר לראש הישיבה, וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי הנאצים בשנת תרצ"ט. בשנת 1938 יזם את לימוד המשנה היומית כהמשך ללימוד הדף היומי, שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. בחורף תרצ"ה ביקר למשך ארבעה חודשים בארץ ישראל עם האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכאטשוב.
בתקופת השואה עבר הרב פרומר לגטו ורשה. יחד עם הרב אברהם וינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ", לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים. בשנת תרצ"ג, לאחר דיכוי מרד גטו ורשה, הובל עם שרידי היהודים למחנה ההשמדה מאידנק, ושם נרצח בכ"ז בניסן תש"ג בתאי הגזים. גם ששת ילדיו נספו בשואה.
ספרו "ארץ הצבי" הודפס אחר השואה על ידי אחיינו דוב פרומר, שהיה ממייסדי שכונת קריית שמואל בחיפה. על שמו של הרב פרומר קרוי רחוב "ארץ צבי" בשכונה זו.
ספריו[עריכה]
- שיח השדה - דיונים בדיני ברכה ותפילה ובכללי עניינים שונים. פיעטרקוב, תרע"ג. נדפס עם הסכמות רבי יוסף ענגל, רבי מאיר אריק ועוד
- שו"ת ארץ צבי - שאלות ותשובות ופסקי הלכה, לובלין תרצ"ט
- ארץ צבי - דברי מוסר וחסידות על התורה, תל אביב תש"מ
- "ארץ צבי" על הגדה של פסח, בני ברק תשס"ט
לקריאה נוספת[עריכה]
- אהרן סורסקי, גאוני פולין האחרונים, בני ברק תשמ"ג.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ו', בני ברק תשמ"ח, עמ' פו- פד
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ארץ צבי חלק ראשון וחלק שני, באתר היברו בוקס
- על הרב פרומר באתר "זכור"