רבי שמואל הורוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 2: שורה 2:


==תולדותיו==
==תולדותיו==
רבי שמואל נולד בשנת תפ"ו בטשורקוב לאביו, ר' צבי הירש, שהיה [[אב בית דין]] של העיירה. כמו כל ילדי ר' צבי גם שמעלק'ע הצטיין בכשרונות בלת רגילים. בתחילה הוא למד בישיבות ליטא ואף היה מבאי ביתו של [[הגאון מוילנא]]. אך בהשפעת רבי אברהם מקאליסק נסע למזריטש ושם דבר ב[[המגיד ממזריטש|מגיד הגדול]]. מסופר שהמגיד אמר עליו "מצאתי בית מלא נרות שלא דלקו. שמתי בם ניצוץ של אש, דלקו כולם ונתרבו האור." ר' שמעלק'ע היה לאחד מגדולי תלמידיו של המגיד בתורה וחסידות ורבים מתלמידי המגיד הגדירו גם אותו כרבם. בינהם: [[רבי אלימלך מליז'נסק]], [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], [[רבי מנחם מנדל מרימנוב]] ועוד.  
רבי שמואל נולד בשנת תפ"ו בטשורקוב לאביו, ר' צבי הירש, שהיה [[אב בית דין]] של העיירה. כמו כל ילדי ר' צבי גם שמעלק'ע הצטיין בכשרונות בלת רגילים. בתחילה הוא למד בישיבות ליטא ואף היה מבאי ביתו של [[הגאון מוילנא]]. אך בהשפעת רבי אברהם מקאליסק נסע למזריטש ושם דבק ב[[המגיד ממזריטש|מגיד הגדול]]. מסופר שהמגיד אמר עליו "מצאתי בית מלא נרות שלא דלקו. שמתי בם ניצוץ של אש, דלקו כולם ונתרבו האור." ר' שמעלק'ע היה לאחד מגדולי תלמידיו של המגיד בתורה וחסידות ורבים מתלמידי המגיד הגדירו גם אותו כרבם. בינהם: [[רבי אלימלך מליז'נסק]], [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], [[רבי מנחם מנדל מרימנוב]] ועוד.  
ר' שמעלקע הקים ישיבה בערך בשנת תק"י בה למדו תלמידים רבים ובינהם [[החוזה מלובלין]] ו[[המגיד מקוז'ניץ]]. בשנת תקל"ב נבחר לרבה של ניקלשבורג, בירת מורביה. המינוי התקבל על ידי כל השלטונות ואף ע"י המלכה מריה תרזה. מספרים כי כל אנשי העיר קיבלו את מרותו עליהם, על אף חסידותו המובהקת. לבסוף הוכתר ע"י המלכה לרבה של מורביה כולה. רבי שמעלק'ע יצא להגנת החסידות חרף ההתקפות הרבות שיצאו נגדה באותה תקופה. הוא ניסה להשפיע על [[הנודע ביהודה]] שימתן את התנגדותו לחסידות וכן כתב מכתב נגד החרם הגדול בברודי בשנת תקל"ב. רבי שמעלק'ע היה מגן על כל מנהגי החסידים בתפילה ובשחיטה והסביר את כל המחלוקות באופן עיוני וברור. ר' שמעלק'ע נפטר ב א' אייר תקל"ח.
ר' שמעלקע הקים ישיבה בערך בשנת תק"י בה למדו תלמידים רבים ובינהם [[החוזה מלובלין]] ו[[המגיד מקוז'ניץ]]. בשנת תקל"ב נבחר לרבה של ניקלשבורג, בירת מורביה. המינוי התקבל על ידי כל השלטונות ואף ע"י המלכה מריה תרזה. מספרים כי כל אנשי העיר קיבלו את מרותו עליהם, על אף חסידותו המובהקת. לבסוף הוכתר ע"י המלכה לרבה של מורביה כולה. רבי שמעלק'ע יצא להגנת החסידות חרף ההתקפות הרבות שיצאו נגדה באותה תקופה. הוא ניסה להשפיע על [[הנודע ביהודה]] שימתן את התנגדותו לחסידות וכן כתב מכתב נגד החרם הגדול בברודי בשנת תקל"ב. רבי שמעלק'ע היה מגן על כל מנהגי החסידים בתפילה ובשחיטה והסביר את כל המחלוקות באופן עיוני וברור. ר' שמעלק'ע נפטר ב א' אייר תקל"ח.


שורה 11: שורה 11:
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:לויים]]

גרסה אחרונה מ־19:17, 18 בנובמבר 2013

רבי שמואל הלוי הורוויץ, רבי שמעלק'ע מניקלשבורג, היה מראשוני החסידות ורבם של אדמו"רים רבים וחשובים.

תולדותיו[עריכה]

רבי שמואל נולד בשנת תפ"ו בטשורקוב לאביו, ר' צבי הירש, שהיה אב בית דין של העיירה. כמו כל ילדי ר' צבי גם שמעלק'ע הצטיין בכשרונות בלת רגילים. בתחילה הוא למד בישיבות ליטא ואף היה מבאי ביתו של הגאון מוילנא. אך בהשפעת רבי אברהם מקאליסק נסע למזריטש ושם דבק במגיד הגדול. מסופר שהמגיד אמר עליו "מצאתי בית מלא נרות שלא דלקו. שמתי בם ניצוץ של אש, דלקו כולם ונתרבו האור." ר' שמעלק'ע היה לאחד מגדולי תלמידיו של המגיד בתורה וחסידות ורבים מתלמידי המגיד הגדירו גם אותו כרבם. בינהם: רבי אלימלך מליז'נסק, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי מנחם מנדל מרימנוב ועוד. ר' שמעלקע הקים ישיבה בערך בשנת תק"י בה למדו תלמידים רבים ובינהם החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. בשנת תקל"ב נבחר לרבה של ניקלשבורג, בירת מורביה. המינוי התקבל על ידי כל השלטונות ואף ע"י המלכה מריה תרזה. מספרים כי כל אנשי העיר קיבלו את מרותו עליהם, על אף חסידותו המובהקת. לבסוף הוכתר ע"י המלכה לרבה של מורביה כולה. רבי שמעלק'ע יצא להגנת החסידות חרף ההתקפות הרבות שיצאו נגדה באותה תקופה. הוא ניסה להשפיע על הנודע ביהודה שימתן את התנגדותו לחסידות וכן כתב מכתב נגד החרם הגדול בברודי בשנת תקל"ב. רבי שמעלק'ע היה מגן על כל מנהגי החסידים בתפילה ובשחיטה והסביר את כל המחלוקות באופן עיוני וברור. ר' שמעלק'ע נפטר ב א' אייר תקל"ח.

תורתו[עריכה]

בחסידות נתפס ר' שמעלק'ע לאחת הדמויות המרכזיות וכמעט כל ראשי החסידות בדור לאחריו היו מתלמידיו. לא נשאר רבות מתורתו ומה שנשאר קובץ בספר "דברי שמואל" על התורה ו"נזר השם" על אבן העזר. כמעט כל תורתו לא היה בה חידוש אלא העברה ישירה של תורת המגיד.