הרב משולם ראטה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (20 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב משולם ראטה''' (נהגה: ''' | [[תמונה:Rav rath.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב משולם ראטה]] | ||
'''הרב משולם ראטה''' (נהגה: '''ראט''') היה חבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]], דיין בבית הדין הרבני הגדול, מגדולי רבני [[הפועל המזרחי]] ומגדולי הפוסקים בדור הקודם. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
בגיל חמש עשרה כבר רכש בקיאות בכל הש"ס והמדרשים (ולפי עדותו של אחד מרבותיו משנתו היתה סדורה בפיו כאילו שנה אותה אלף מאה פעמים). בגיל שמונה עשרה היה מועמד לרבנות בקהילת סערט. | בגיל חמש עשרה כבר רכש בקיאות בכל הש"ס והמדרשים (ולפי עדותו של אחד מרבותיו משנתו היתה סדורה בפיו כאילו שנה אותה אלף מאה פעמים). בגיל שמונה עשרה היה מועמד לרבנות בקהילת סערט. | ||
הוא עבר לגור בבית חותנו במילניצא, וכיהן שם כרב בהתנדבות. לאחר ארבע שנים עבר לכהן כרבה של חורסטקוב, חרף התנגדותם של חלק מבני הקהילה לרב חסיד טשורטקוב | הוא עבר לגור בבית חותנו במילניצא, וכיהן שם כרב בהתנדבות. לאחר ארבע שנים עבר לכהן כרבה של חורסטקוב, חרף התנגדותם של חלק מבני הקהילה לרב חסיד טשורטקוב, בעקבות הדרשה שנשא בשבת בעיר. למרות שנבחר, מתנגדיו הציקו לו, והוא אפילו היה מוכן לעזב את העיר, אך תומכיו לא הסכימו לו לעזוב. למרות זאת, הקים בעיר ישיבה, בה סדר הלימוד הוא מדורג- קודם [[תנ"ך]], אחרי זה [[משנה]] ובסוף [[גמרא]] (לימים, בקשו ממנו [[רבי מאיר שפירא]] ראש [[ישיבת חכמי לובלין]] ומייסד [[הדף היומי]] ו[[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] [[הרב הראשי לישראל]] את התכנית ממנו לשימוש). | ||
[[ | בשנת תרע"ד, בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], ברח יחד עם יהודים רבים לוינה. שם ישב עם חבורת תלמידי חכמים גדולים- ביניהם רבי מאיר אריק, מהר"י ענגל ועוד<ref>שו"ת קול מבשר ח"א סימן פ'</ref>. | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו | לאחר מכן, החל לכהן כרב העיר שאץ (סוצ'אבה), ואחר כך בעיר צ'רנוביץ. | ||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים | |||
לאחר שניצל מ[[השואה]], עלה בשנת תש"ד ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[ירושלים]]. כשהוקמה [[מדינת ישראל]], שמח בכך מאד, וראה בה [[אתחלתא דגאולה]] ופסק כי יש לומר [[הלל]] שלם בברכה, וכי יש לברך [[שהחיינו]] ב[[יום העצמאות]]<ref>שו"ת קול מבשר סי' כא ענף א.</ref>. | |||
למרות גילו המבוגר, התבקש לכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]], והרב הראשי הרב הרצוג בקש ממנו להיות יועצו. | |||
לפי עדותם של [[הרב דב בעריש וידנפלד]] (הגאון מטשבין) ו[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הרב ראטה היה גדול הדור. | |||
נפטר בכ"ו ב[[כסלו]] (נר שני של [[חנוכה]]) תשכ"ג, בהיותו בן שמונים ושמונה. | |||
[[תמונה: Rav rath tomb.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]] | |||
==משפחתו== | |||
חתנו הוא [[הרב ישראל האיתן|הרב ד"ר ישראל האיתן (הייטנר)]]- רבו של חיל הים. נכדו היה הרב יצחק מאיר האיתן, רב איזור השומרון. נינו, הרב משולם האיתן (אשר קרוי על שמו) מכהן כר"מ ב[[ישיבת רמות ירושלים]]. | |||
==כתביו== | |||
*'''קול מבשר'''- [[שו"ת]] -שני חלקים. | |||
*'''רגלי מבשר'''- על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. | |||
*'''רגלי מבשר'''- על ה[[ירושלמי]]. | |||
*'''מבשר עזרא'''- על פירוש [[רבי אברהם אבן עזרא]] לתורה. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 387-388. | |||
==הערות שוליים== | |||
<references/>. | |||
{{מיון רגיל:ראטה משולם}} | |||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | |||
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]] | |||
[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בחו"ל]] | |||
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | |||
[[קטגוריה:פרשני התלמוד הירושלמי]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים חסידים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין סנהדריה]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:18, 28 בדצמבר 2013
|
|
הרב משולם ראטה (נהגה: ראט) היה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, דיין בבית הדין הרבני הגדול, מגדולי רבני הפועל המזרחי ומגדולי הפוסקים בדור הקודם.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי"ד באלול תרל"ה בהורודנקה לרב שמעון ואלקה ראטה, משפחה מיוחסת (על פי מגילת יוחסין) למהרש"ל (רבי שלמה לוריא מלובלין- בעל 'ים של שלמה') ולמהר"ם מלובלין וכן לרבי יום טוב ליפמן הלר- בעל תוספות יום טוב. בילדותו עבר להתגורר בקולומיאה והחל ללמוד שם. אביו היה חסיד טשורטקוב, ולקח אותו אל האדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב, ממנו למד הרבה. בגיל שמונה כבר ידע על פה מסכתות שלמות עם פירוש תוספות. עוד בהיותו צעיר הוכנס ללמוד אצל גדולי דורו, ביניהם: רבי יעקב וינפלד- בעל 'כוכב מיעקב', רבי אברהם מנחם מנדל שטינברג- בעל 'מחזה אברהם', רבי מאיר אריק ורבי יהודה ממודרן בעל 'פרי העץ'.
בהיותו כבן מצוות התפרסם שמו בעולם התרוני כ"העילוי מהורודנקה". בתקופה זו התארס עם צפורה בת ר' שמעון שטינהולץ.
בגיל חמש עשרה כבר רכש בקיאות בכל הש"ס והמדרשים (ולפי עדותו של אחד מרבותיו משנתו היתה סדורה בפיו כאילו שנה אותה אלף מאה פעמים). בגיל שמונה עשרה היה מועמד לרבנות בקהילת סערט.
הוא עבר לגור בבית חותנו במילניצא, וכיהן שם כרב בהתנדבות. לאחר ארבע שנים עבר לכהן כרבה של חורסטקוב, חרף התנגדותם של חלק מבני הקהילה לרב חסיד טשורטקוב, בעקבות הדרשה שנשא בשבת בעיר. למרות שנבחר, מתנגדיו הציקו לו, והוא אפילו היה מוכן לעזב את העיר, אך תומכיו לא הסכימו לו לעזוב. למרות זאת, הקים בעיר ישיבה, בה סדר הלימוד הוא מדורג- קודם תנ"ך, אחרי זה משנה ובסוף גמרא (לימים, בקשו ממנו רבי מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי לישראל את התכנית ממנו לשימוש).
בשנת תרע"ד, בזמן מלחמת העולם הראשונה, ברח יחד עם יהודים רבים לוינה. שם ישב עם חבורת תלמידי חכמים גדולים- ביניהם רבי מאיר אריק, מהר"י ענגל ועוד[1]. לאחר מכן, החל לכהן כרב העיר שאץ (סוצ'אבה), ואחר כך בעיר צ'רנוביץ.
לאחר שניצל מהשואה, עלה בשנת תש"ד לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. כשהוקמה מדינת ישראל, שמח בכך מאד, וראה בה אתחלתא דגאולה ופסק כי יש לומר הלל שלם בברכה, וכי יש לברך שהחיינו ביום העצמאות[2].
למרות גילו המבוגר, התבקש לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, והרב הראשי הרב הרצוג בקש ממנו להיות יועצו.
לפי עדותם של הרב דב בעריש וידנפלד (הגאון מטשבין) והרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב ראטה היה גדול הדור.
נפטר בכ"ו בכסלו (נר שני של חנוכה) תשכ"ג, בהיותו בן שמונים ושמונה.
משפחתו[עריכה]
חתנו הוא הרב ד"ר ישראל האיתן (הייטנר)- רבו של חיל הים. נכדו היה הרב יצחק מאיר האיתן, רב איזור השומרון. נינו, הרב משולם האיתן (אשר קרוי על שמו) מכהן כר"מ בישיבת רמות ירושלים.
כתביו[עריכה]
- קול מבשר- שו"ת -שני חלקים.
- רגלי מבשר- על משנה תורה לרמב"ם.
- רגלי מבשר- על הירושלמי.
- מבשר עזרא- על פירוש רבי אברהם אבן עזרא לתורה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 387-388.
הערות שוליים[עריכה]
.