שיחה:נבואה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(תשובה לדברי המשיג) |
מאין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הנבואה אמיתית בלי ספק. אבל דוקא דברי חז"ל הללו מוטלים בספק.. הרי חז"ל אמרו מפורש "כותל מערבי '''של בית המקדש''' וכידוע כותלו המערבי של ביהמ"ק חרב מזמן לצערנו... | הנבואה אמיתית בלי ספק. אבל דוקא דברי חז"ל הללו מוטלים בספק.. הרי חז"ל אמרו מפורש "כותל מערבי '''של בית המקדש''' וכידוע כותלו המערבי של ביהמ"ק חרב מזמן לצערנו... | ||
קיצורו של דבר בלי לפתח דיון על פירושם של דברי חז"ל הללו דבר הדורש מחקר אמיתי ואמוני בלא פקפוק בקדושת הדברים לכאורה אין במאמר כדי להוכיח את "נבואת" חז"ל (נקודה נוספת שצריכה בירור בפני עצמה, מי אמר שכל מילה של חז"ל חייבת להכנס לגדר "נבואה"? הגם שמדובר בדברים קדושים של תורה ואכמ"ל בעיון בטעויות מדעיות לכאורה/לא לכאורה של חז"ל. | קיצורו של דבר בלי לפתח דיון על פירושם של דברי חז"ל הללו דבר הדורש מחקר אמיתי ואמוני בלא פקפוק בקדושת הדברים לכאורה אין במאמר כדי להוכיח את "נבואת" חז"ל (נקודה נוספת שצריכה בירור בפני עצמה, מי אמר שכל מילה של חז"ל חייבת להכנס לגדר "נבואה"? הגם שמדובר בדברים קדושים של תורה ואכמ"ל בעיון בטעויות מדעיות לכאורה/לא לכאורה של חז"ל. | ||
:כבר ביאר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] בספרו עיר הקודש והמקדש<ref>[http://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/44_04.png כאן].</ref>, שהכותל של '''הר הבית''' נקרא "כותל של בית המקדש", כי כל הר הבית נקרא מקדש על היותו חצר המקדש, וכפי שאכן דיני "מורא '''מקדש'''" היו נהוגים | :כבר ביאר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] בספרו עיר הקודש והמקדש<ref>[http://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/44_04.png כאן].</ref>, שהכותל של '''הר הבית''' נקרא "כותל של בית המקדש", כי כל הר הבית נקרא מקדש על היותו חצר המקדש, וכפי שאכן דיני "מורא '''מקדש'''" היו נהוגים בכל שטח הר הבית (איסור כניסה לטמאים בטרם טבילה, איסור כניסה בנעלים, איסור כניסה שלא לצורך מצוה, וכו'). והדברים מוכרחים, שהרי דברי חז"ל שבמדרש נאמרו '''לאחר''' חורבן בית שני (תקופת התנאים האחרונים), ובהכרח שהם לא דיברו על הכותל שכבר נחרב בימיהם אלא על הכותל שנשאר דהיינו הכותל של הר הבית. ואכן בפירוש ה[[רא"ש]] ל[[מסכת מדות]]<ref>א', ג', חמשה שערים היו להר הבית וכו'."</ref> מבואר שמה שנאמר בחז"ל שהשכינה במערב (סיבה אשר עבורה שלא חרב הכותל המערבי) נאמר לגבי הכותל המערבי של הר הבית, ולכן שהער שהיה בכותל זה נקרא "ראש לכל השערים" ("שער קיפונוס"). גם במקור קדום, ב[[קינה]]<ref>קינה י"ז בספר הקינות לט' באב נוסח אשכנז.</ref> המיוחסת ל[[רבי אליעזר הקליר]], מזהה במפורש את הכותל המערבי של הר הבית כהיותו הכותל אשר עליו מספרים חז"ל באיכה רבה<ref>פרשה א, עה"פ היו צריה.</ref> שארבעת הדוכסין ניסו להחריבו ללא הצלחה (והטעם מפורש במדרש: "וגזרו מן שמיא דלא יחרב לעולם, למה? ששכינה במערב"), וגם רמז לדרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה מהפסוק "הנה זה עומד אחר כתלנו" שהכותל המערבי לא יחרב לעולם. וז"ל: "על פתח '''הר הבית''' החל לבוא, כיד '''ארבעה ראשי טפסריו''' להחריבו, על צד מערבי לזכר השריד בו, וצג '''אחר כתלנו''' ולא רב ריבו". עכ"ל. | ||
:והרב ז. מ. קורן (ר"מ ישיבת קרית ארבע) בספרו חצרות בית ה'<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/vl/koren-hazrot/koren-hazrot03.pdf פרק א.]</ref> לאחר מחקר מקיף וארוך, מסיק וז"ל: "ואף על פי שלשון המדרשים אשר דיברו על הכותל המערבי 'של בית המקדש' לכאורה אינה מתיישבת עם ההנחה כי הכותל אינו לא כותל המקדש ואף לא כותל העזרה, ברור כי אי אפשר לבאר מדרשים אלו כפשוטם, ועל כרחין כוונתם לשטח הגדול יותר. וכעין זה מצאנו בתחילת מסכת יומא, לגבי פרישת כהן גדול ללשכת בית האבן קודם שריפת פרה, שמקישים דין פרישה זו לפרישה האמורה בפרשת המילואים. אף על פי שבפרשת המילואים נצטוו לא לצאת 'מפתח אהל מועד', ולעומת זאת לשכת בית האבן לא היתה כלל בעזרה אלא בהר הבית, וכמו שדקדקו התוספות שם. וגדולה מזו מצאנו לרמב"ם, אשר לדעתו שם 'מקדש' הנאמר במשנה מתייחס לעתים לירושלים כולה." עכ"ל. | :והרב ז. מ. קורן (ר"מ ישיבת קרית ארבע) בספרו חצרות בית ה'<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/vl/koren-hazrot/koren-hazrot03.pdf פרק א.]</ref> לאחר מחקר מקיף וארוך, מסיק וז"ל: "ואף על פי שלשון המדרשים אשר דיברו על הכותל המערבי 'של בית המקדש' לכאורה אינה מתיישבת עם ההנחה כי הכותל אינו לא כותל המקדש ואף לא כותל העזרה, ברור כי אי אפשר לבאר מדרשים אלו כפשוטם, ועל כרחין כוונתם לשטח הגדול יותר. וכעין זה מצאנו בתחילת מסכת יומא, לגבי פרישת כהן גדול ללשכת בית האבן קודם שריפת פרה, שמקישים דין פרישה זו לפרישה האמורה בפרשת המילואים. אף על פי שבפרשת המילואים נצטוו לא לצאת 'מפתח אהל מועד', ולעומת זאת לשכת בית האבן לא היתה כלל בעזרה אלא בהר הבית, וכמו שדקדקו התוספות שם. וגדולה מזו מצאנו לרמב"ם, אשר לדעתו שם 'מקדש' הנאמר במשנה מתייחס לעתים לירושלים כולה." עכ"ל. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
:בברכה, --[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 22:50, 9 בפברואר 2014 (IST) | :בברכה, --[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 22:50, 9 בפברואר 2014 (IST) | ||
: מה שכתבתי כאן, אוסיף גם בערך [[כותל המערבי]] לתועלת הקוראים. --[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] ([[שיחת משתמש:Mishehu|שיחה]]) 22:57, 9 בפברואר 2014 (IST) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־08:22, 10 בפברואר 2014
|
|
"הכותל המערבי אינו חרב לעולם" הנבואה אמיתית בלי ספק. אבל דוקא דברי חז"ל הללו מוטלים בספק.. הרי חז"ל אמרו מפורש "כותל מערבי של בית המקדש וכידוע כותלו המערבי של ביהמ"ק חרב מזמן לצערנו... קיצורו של דבר בלי לפתח דיון על פירושם של דברי חז"ל הללו דבר הדורש מחקר אמיתי ואמוני בלא פקפוק בקדושת הדברים לכאורה אין במאמר כדי להוכיח את "נבואת" חז"ל (נקודה נוספת שצריכה בירור בפני עצמה, מי אמר שכל מילה של חז"ל חייבת להכנס לגדר "נבואה"? הגם שמדובר בדברים קדושים של תורה ואכמ"ל בעיון בטעויות מדעיות לכאורה/לא לכאורה של חז"ל.
- כבר ביאר הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי בספרו עיר הקודש והמקדש[1], שהכותל של הר הבית נקרא "כותל של בית המקדש", כי כל הר הבית נקרא מקדש על היותו חצר המקדש, וכפי שאכן דיני "מורא מקדש" היו נהוגים בכל שטח הר הבית (איסור כניסה לטמאים בטרם טבילה, איסור כניסה בנעלים, איסור כניסה שלא לצורך מצוה, וכו'). והדברים מוכרחים, שהרי דברי חז"ל שבמדרש נאמרו לאחר חורבן בית שני (תקופת התנאים האחרונים), ובהכרח שהם לא דיברו על הכותל שכבר נחרב בימיהם אלא על הכותל שנשאר דהיינו הכותל של הר הבית. ואכן בפירוש הרא"ש למסכת מדות[2] מבואר שמה שנאמר בחז"ל שהשכינה במערב (סיבה אשר עבורה שלא חרב הכותל המערבי) נאמר לגבי הכותל המערבי של הר הבית, ולכן שהער שהיה בכותל זה נקרא "ראש לכל השערים" ("שער קיפונוס"). גם במקור קדום, בקינה[3] המיוחסת לרבי אליעזר הקליר, מזהה במפורש את הכותל המערבי של הר הבית כהיותו הכותל אשר עליו מספרים חז"ל באיכה רבה[4] שארבעת הדוכסין ניסו להחריבו ללא הצלחה (והטעם מפורש במדרש: "וגזרו מן שמיא דלא יחרב לעולם, למה? ששכינה במערב"), וגם רמז לדרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה מהפסוק "הנה זה עומד אחר כתלנו" שהכותל המערבי לא יחרב לעולם. וז"ל: "על פתח הר הבית החל לבוא, כיד ארבעה ראשי טפסריו להחריבו, על צד מערבי לזכר השריד בו, וצג אחר כתלנו ולא רב ריבו". עכ"ל.
- והרב ז. מ. קורן (ר"מ ישיבת קרית ארבע) בספרו חצרות בית ה'[5] לאחר מחקר מקיף וארוך, מסיק וז"ל: "ואף על פי שלשון המדרשים אשר דיברו על הכותל המערבי 'של בית המקדש' לכאורה אינה מתיישבת עם ההנחה כי הכותל אינו לא כותל המקדש ואף לא כותל העזרה, ברור כי אי אפשר לבאר מדרשים אלו כפשוטם, ועל כרחין כוונתם לשטח הגדול יותר. וכעין זה מצאנו בתחילת מסכת יומא, לגבי פרישת כהן גדול ללשכת בית האבן קודם שריפת פרה, שמקישים דין פרישה זו לפרישה האמורה בפרשת המילואים. אף על פי שבפרשת המילואים נצטוו לא לצאת 'מפתח אהל מועד', ולעומת זאת לשכת בית האבן לא היתה כלל בעזרה אלא בהר הבית, וכמו שדקדקו התוספות שם. וגדולה מזו מצאנו לרמב"ם, אשר לדעתו שם 'מקדש' הנאמר במשנה מתייחס לעתים לירושלים כולה." עכ"ל.
- ולגבי האם כל דברי חז"ל הם נבואה: יש להפריד בין הנושאים. לגבי ידיעת חז"ל על המדע, יש מחלוקת בראשונים האם מקור ידיעתם (ביחס למדע דוקא) הוא מחכמי אומות העולם בזמנם או קבלה איש מפי איש עד משה רבינו מפי הקב"ה. אך לגבי דברים שכותבים חז"ל על העתיד, לא שייך לומר ששאבו את דבריהם מחכמי הזמן, כי הרי אין לחכמי הזמן מידע על העתיד, ולכן בהכרח שדבריהם ביחס לאירועים עתידיים הם קבלה איש מפי איש עד משה רבינו, או יתכן השגה עצמית ברוח הקודש.
- מה שכתבתי כאן, אוסיף גם בערך כותל המערבי לתועלת הקוראים. --Mishehu (שיחה) 22:57, 9 בפברואר 2014 (IST)
