רבי יעקב וייל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יעקב''' ב"ר יהודה<ref>בשנת תרכ"ט נתגלה כי שם אביו היה רבי יהודה, כאשר ד"ר אברהם ברלינר פיענח מסמך בלתי קריא, עליו היה חתום "יעקב בן יהודה ווייל"</ref> '''וייל''' (מכונה '''מהר"י ווייל''', '''מהרי"ו''' או '''רי"ו''') היה מגדולי ה[[ראשונים]] באשכנז. יחד עם [[רבי ישראל איסרלן]] בעל [[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]], נחשב לגדול הדור באשכנז. | |||
'''רבי יעקב''' ב"ר יהודה<ref>בשנת תרכ"ט נתגלה כי שם אביו היה רבי יהודה, כאשר ד"ר אברהם ברלינר פיענח מסמך בלתי קריא, עליו היה חתום "יעקב בן יהודה ווייל"</ref> '''וייל''' (מכונה '''מהר"י ווייל''' או ''' | |||
==חייו== | ==חייו== | ||
שנת ומקום לידתו אינם ידועים בבירור. החוקרים סבורים כי נולד בעיר ווייל שעל נהר נקר בין השנים ק"מ-ק"נ. | שנת ומקום לידתו אינם ידועים בבירור. החוקרים סבורים כי נולד בעיר ווייל שעל נהר נקר בין השנים ק"מ-ק"נ. | ||
היה מצאצאי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ומבני משפחתו של [[מהר"י מינץ]]. למד זמן מה במיינץ מאת רבי זלמן רונקיל, שהיה פוסק ידוע באשכנז באותם ימים<ref>ראה {{מקור|שו"ת מהרי"ל יז}}: "ופה שאלני נער המפטיר ואמרתי לו לילך למה"ר זלמן..."</ref>. אמנם, רבו המובהק היה ה[[מהרי"ל]]. בערך בשנת קע"ז עבר ממיינץ לנירנברג, שם נשא אשה, ככל הנראה בת המקום (יתכן שבאו לאחריהם נישואים שניים). רבו המהרי"ל נתן לו רשות לפתוח [[ישיבה] בנירנברג, למרות העובדה שבעיר חי רבי זלמן כ"ץ- המהרז"ך, וכיהן בה כ[[רב]]. לאור זאת, מתוך כבוד למהרז"ך, ויתר מהרי"ו על פתיחת הישיבה, והתמנה לכהן כרב ו[[דיין]] לצד המהרז"ך. | היה מצאצאי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ומבני משפחתו של [[מהר"י מינץ]]. למד זמן מה במיינץ מאת רבי זלמן רונקיל, שהיה פוסק ידוע באשכנז באותם ימים<ref>ראה {{מקור|שו"ת מהרי"ל יז}}: "ופה שאלני נער המפטיר ואמרתי לו לילך למה"ר זלמן..."</ref>. אמנם, רבו המובהק היה ה[[מהרי"ל]]. בערך בשנת קע"ז עבר ממיינץ לנירנברג, שם נשא אשה, ככל הנראה בת המקום (יתכן שבאו לאחריהם נישואים שניים). רבו המהרי"ל נתן לו רשות לפתוח [[ישיבה] בנירנברג, למרות העובדה שבעיר חי רבי זלמן כ"ץ- המהרז"ך, וכיהן בה כ[[רב]]. לאור זאת, מתוך כבוד למהרז"ך, ויתר מהרי"ו על פתיחת הישיבה, והתמנה לכהן כרב ו[[דיין]] לצד המהרז"ך. | ||
בסביבות שנת קפ"ט החל לכהן כרבה של אוגסבורג, שם גם ייסד את הישיבה שרצה להקים בנירנברג. | בסביבות שנת קפ"ט החל לכהן כרבה של אוגסבורג, שם גם ייסד את הישיבה שרצה להקים בנירנברג. לבד מהיותו רב וראש ישיבה, ייצג את הקהילה היהודית אל מול השלטונות. | ||
בשנת קצ"ח הוחלט לגרש את יהודי אוגסבורג. למרות שניתנו ליהודים שנתיים לשם עזיבת העיר, בחר מהרי"ו לעזוב את העיר מיד. ה | |||
הוא התיישב בארפורט<ref>יש חוקרים הסוברים כי לאחר הגירוש התגורר בהמבורג, אולם כפי הנראה אין זה נכון (הרב דוב בער רוזנצוויג, מבוא לתולדות רבינו יעקב ווייל, שו"ת מהר"י וייל בהוצאת מפעל חכמי אשכנז מכון ירשלים, תשס"א)</ref>, ובשנת ר"ג מונה לרב הקהילה. קהילת ארפורט היתה אחת הקהילות הגדולות באשכנז לאחר "המגפה השחורה". הוא בדק את שרשי מנהגי הקהילה, ולא היסס לבטל מנהגי טעות המנוגדים להלכה<ref>ראה {{מקור|מהר"י ווייל דינין והלכות סה}} לגבי מנהג להדביק [[נר חנוכה|נרות חנוכה]] יחד לנר אחד.</ref>. | |||
שנת פטירתו אינה יודעה, אולם ברור כי נפטר לפני שנת ר"כ <ref>שכן בשנה זו נפטר בעל תה"ד שהזכירו פעמים אחדות לאחר פטירתו (תה"ד פסקים, סימן קמב) לכן ודאי שנפטר לפני שנה זו</ref>. מסתבר שנפטר לפני גירוש יהודי ארפורט בשנת רט"ז. | |||
==מתלמידיו== | |||
*[[מהר"ם מינץ]] | |||
*[[רבי יוסף בן משה]]- בעל "לקט יושר". | |||
*[[מהר"י ברונא]] | |||
*רבי יצחק סגל | |||
==חיבורו== | |||
כל תורתו של גדול חכמי אשכנז בדורו מסתכמת בספר אחד, '''[[שו"ת]] מהר"י וייל'''. הספר כולל 193 תשובות. | |||
למעט התשובות, כולל הספר עוד שני חיבורים קטנים מאת מהרי"ו: | |||
*'''דינין והלכות'''- ספר הכולל 71 סימנים, בעיקר בענייני [[אורח חיים]]. ההלכות בספר מובאות ללא מקורות וללא דיונים והרחבות. הרב דוב בער רוזנצוויג מגדיר את עניינו של החיבור<ref>במבוא שכתב לשו"ת מהר"י ווייל, מהדורת מכון ירושלים</ref>: "לדעתי, חיבור זה משקף את המצב הרוחני העגום האופייני לתקופה שלאחר המגפה השחורה. דינים ומנהגים, שהיו- ללא ספק- חלק מהותי מחיי השיגרה של הקהילה היהודית, נזקקו עתה להבהרות. הבורות והבלבול, שנוצרו בעקבות המגפה השחורה, הביאו בסופו של דבר להתגבשותם של ספרי מנהגים מפורטים, שנועדו למסד, לאשר ולבאר את המנהגים המקובלים... ". | |||
*'''הלכות שחיטה ובדיקה'''- חיבור הקובע את תהליך השחיטה המעשי, המיועד בעיקר לשוחטים. הספר נדפס בהמשך בחוברת נפרדת, וזכה להערות ופירושים מאת גדולי אשכנז, כ[[רמ"א]] ו[[מהרש"ל]]. ספר זה הפך לספר היסוד בהלכות השחיטה האשכנזית. הרמ"א הכלילו בפירושו ל[[טור]] "דרכי משה" ובהגהותיו של ה[[שולחן ערוך]]. באפון כללי, פסיקתו מחמירה יותר מן השחיטה הספרדית. | |||
===דרך הפסיקה=== | |||
בפסיקתו, ניתן ביטוי רחב לפסיקה האשכנזית, ואינו מזכיר כלל פוסקים ספרדים (למעט ה[[רמב"ם]] וה[[רי"ף]]). עיקר הפוסקים עליהם נשען מהרי"ו הם [[מהר"ם מרוטנבורג]], [[רא"ש]] ובעיקר [[מהרי"ל]]. עם זאת, מהרי"ו היה בעל עצמאות גדולה בפסיקת ההלכה, ולא היסס לנקוט עמדה המנוגדת לדעת קודמיו ורבותיו, ואפילו כנגד רבו המובהק המהרי"ל. | |||
פסקיו הפכו להיות מאבני היסוד של הפסיקה האשכנזית, ומוזכרות פעמים רבות בהגהות הרמ"א לשו"ע. | |||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
*בנו רבי יוזל ווייל מרגנשבורג, דרכו נעשה קרוב בקשרי נישואין ל[[מהר"י ברונא]]. | *בנו רבי יוזל ווייל מרגנשבורג, דרכו נעשה קרוב בקשרי נישואין ל[[מהר"י ברונא]]. | ||
*מהר"ם ווייל מאולם | *מהר"ם ווייל מאולם | ||
*בנו החורג, ר' מענצלין. | *[[רבי נתנאל וייל]], בעל "קרבן נתנאל" על ה[[רא"ש]] | ||
*בנו החורג, ר' מענצלין. | |||
*רבי מאיר וויל- [[דיין]] בעיר רוגזין<ref>[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9095| מקור]</ref> | |||
*הרב ד"ר יוסף ווייל- רבה של צרניקאו, חבל פוזנן<ref>[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9095| מקור]</ref>. | |||
*[[הרב זלמן מלמד]]- ראש [[ישיבת בית אל]]<ref>[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9095| מקור]</ref>. | |||
*[[הרב אליעזר מלמד]]- ראש [[ישיבת הר ברכה]] ורב הישוב<ref>[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9095| מקור]</ref>. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5145|מספר שנים=71}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ווייל יעקב}} | {{מיון רגיל:ווייל יעקב}} | ||
| שורה 16: | שורה 41: | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | [[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות באשכנז ובגרמניה]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:43, 27 באפריל 2014
|
|
רבי יעקב ב"ר יהודה[1] וייל (מכונה מהר"י ווייל, מהרי"ו או רי"ו) היה מגדולי הראשונים באשכנז. יחד עם רבי ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן, נחשב לגדול הדור באשכנז.
חייו[עריכה]
שנת ומקום לידתו אינם ידועים בבירור. החוקרים סבורים כי נולד בעיר ווייל שעל נהר נקר בין השנים ק"מ-ק"נ. היה מצאצאי מהר"ם מרוטנבורג ומבני משפחתו של מהר"י מינץ. למד זמן מה במיינץ מאת רבי זלמן רונקיל, שהיה פוסק ידוע באשכנז באותם ימים[2]. אמנם, רבו המובהק היה המהרי"ל. בערך בשנת קע"ז עבר ממיינץ לנירנברג, שם נשא אשה, ככל הנראה בת המקום (יתכן שבאו לאחריהם נישואים שניים). רבו המהרי"ל נתן לו רשות לפתוח [[ישיבה] בנירנברג, למרות העובדה שבעיר חי רבי זלמן כ"ץ- המהרז"ך, וכיהן בה כרב. לאור זאת, מתוך כבוד למהרז"ך, ויתר מהרי"ו על פתיחת הישיבה, והתמנה לכהן כרב ודיין לצד המהרז"ך.
בסביבות שנת קפ"ט החל לכהן כרבה של אוגסבורג, שם גם ייסד את הישיבה שרצה להקים בנירנברג. לבד מהיותו רב וראש ישיבה, ייצג את הקהילה היהודית אל מול השלטונות.
בשנת קצ"ח הוחלט לגרש את יהודי אוגסבורג. למרות שניתנו ליהודים שנתיים לשם עזיבת העיר, בחר מהרי"ו לעזוב את העיר מיד. ה
הוא התיישב בארפורט[3], ובשנת ר"ג מונה לרב הקהילה. קהילת ארפורט היתה אחת הקהילות הגדולות באשכנז לאחר "המגפה השחורה". הוא בדק את שרשי מנהגי הקהילה, ולא היסס לבטל מנהגי טעות המנוגדים להלכה[4].
שנת פטירתו אינה יודעה, אולם ברור כי נפטר לפני שנת ר"כ [5]. מסתבר שנפטר לפני גירוש יהודי ארפורט בשנת רט"ז.
מתלמידיו[עריכה]
- מהר"ם מינץ
- רבי יוסף בן משה- בעל "לקט יושר".
- מהר"י ברונא
- רבי יצחק סגל
חיבורו[עריכה]
כל תורתו של גדול חכמי אשכנז בדורו מסתכמת בספר אחד, שו"ת מהר"י וייל. הספר כולל 193 תשובות.
למעט התשובות, כולל הספר עוד שני חיבורים קטנים מאת מהרי"ו:
- דינין והלכות- ספר הכולל 71 סימנים, בעיקר בענייני אורח חיים. ההלכות בספר מובאות ללא מקורות וללא דיונים והרחבות. הרב דוב בער רוזנצוויג מגדיר את עניינו של החיבור[6]: "לדעתי, חיבור זה משקף את המצב הרוחני העגום האופייני לתקופה שלאחר המגפה השחורה. דינים ומנהגים, שהיו- ללא ספק- חלק מהותי מחיי השיגרה של הקהילה היהודית, נזקקו עתה להבהרות. הבורות והבלבול, שנוצרו בעקבות המגפה השחורה, הביאו בסופו של דבר להתגבשותם של ספרי מנהגים מפורטים, שנועדו למסד, לאשר ולבאר את המנהגים המקובלים... ".
- הלכות שחיטה ובדיקה- חיבור הקובע את תהליך השחיטה המעשי, המיועד בעיקר לשוחטים. הספר נדפס בהמשך בחוברת נפרדת, וזכה להערות ופירושים מאת גדולי אשכנז, כרמ"א ומהרש"ל. ספר זה הפך לספר היסוד בהלכות השחיטה האשכנזית. הרמ"א הכלילו בפירושו לטור "דרכי משה" ובהגהותיו של השולחן ערוך. באפון כללי, פסיקתו מחמירה יותר מן השחיטה הספרדית.
דרך הפסיקה[עריכה]
בפסיקתו, ניתן ביטוי רחב לפסיקה האשכנזית, ואינו מזכיר כלל פוסקים ספרדים (למעט הרמב"ם והרי"ף). עיקר הפוסקים עליהם נשען מהרי"ו הם מהר"ם מרוטנבורג, רא"ש ובעיקר מהרי"ל. עם זאת, מהרי"ו היה בעל עצמאות גדולה בפסיקת ההלכה, ולא היסס לנקוט עמדה המנוגדת לדעת קודמיו ורבותיו, ואפילו כנגד רבו המובהק המהרי"ל.
פסקיו הפכו להיות מאבני היסוד של הפסיקה האשכנזית, ומוזכרות פעמים רבות בהגהות הרמ"א לשו"ע.
צאצאיו[עריכה]
- בנו רבי יוזל ווייל מרגנשבורג, דרכו נעשה קרוב בקשרי נישואין למהר"י ברונא.
- מהר"ם ווייל מאולם
- רבי נתנאל וייל, בעל "קרבן נתנאל" על הרא"ש
- בנו החורג, ר' מענצלין.
- רבי מאיר וויל- דיין בעיר רוגזין[7]
- הרב ד"ר יוסף ווייל- רבה של צרניקאו, חבל פוזנן[8].
- הרב זלמן מלמד- ראש ישיבת בית אל[9].
- הרב אליעזר מלמד- ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב[10].
| תקופת חייו של רבי יעקב וייל על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ בשנת תרכ"ט נתגלה כי שם אביו היה רבי יהודה, כאשר ד"ר אברהם ברלינר פיענח מסמך בלתי קריא, עליו היה חתום "יעקב בן יהודה ווייל"
- ↑ ראה שו"ת מהרי"ל יז: "ופה שאלני נער המפטיר ואמרתי לו לילך למה"ר זלמן..."
- ↑ יש חוקרים הסוברים כי לאחר הגירוש התגורר בהמבורג, אולם כפי הנראה אין זה נכון (הרב דוב בער רוזנצוויג, מבוא לתולדות רבינו יעקב ווייל, שו"ת מהר"י וייל בהוצאת מפעל חכמי אשכנז מכון ירשלים, תשס"א)
- ↑ ראה מהר"י ווייל דינין והלכות סה לגבי מנהג להדביק נרות חנוכה יחד לנר אחד.
- ↑ שכן בשנה זו נפטר בעל תה"ד שהזכירו פעמים אחדות לאחר פטירתו (תה"ד פסקים, סימן קמב) לכן ודאי שנפטר לפני שנה זו
- ↑ במבוא שכתב לשו"ת מהר"י ווייל, מהדורת מכון ירושלים
- ↑ מקור
- ↑ מקור
- ↑ מקור
- ↑ מקור