רבי מאיר הלוי אבולעפיה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (רמ"ה הועבר לרבי מאיר הלוי אבולעפיה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי מאיר הלוי בן טודרוס אבולעפיה''' מטוליטולא. מגדולי ישראל בתקופת ה[[ראשונים]]. | '''רבי מאיר הלוי בן טודרוס אבולעפיה (הרמ"ה)''' מטוליטולא. מגדולי ישראל בתקופת ה[[ראשונים]] בספרד. | ||
הרמ"ה נולד למשפחת חכמים מכובדת. הוא ואביו, רבי טודרוס בן יהודה, עברו לטולדו ושם הקימו [[ישיבה]]. אביו הוכתר בתואר "נשיא", תואר שעבר לבנו רבי מאיר לאחר פטירתו. בשנות השלושים לחייו התמנה הרמ"ה על ידי הקהילה לכהן כ[[דיין]]בבית הדין הרבני של העיר. חבריו לבית הדין היו רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של [[רבי יוסף אבן מיגאש]]) ו[[ראב"ן]] הירחי. הרמ"ה נחשב מגדולי ה[[פוסק]]ים בספרד ורבים פנו אליו בשאלות, ביניהם חברו ה[[רמב"ן]], ה[[רשב"א]], ה[[ר"ש]] משאנץ וחכמי לוניל שהיו בפרובאנס - [[רבינו יהונתן הכהן מלוניל]] ו[[רבי אהרן בר משולם]]. | |||
בהיותו צעיר קיבל הרמ"ה לידיו את ספר [[משנה תורה]] שכתב ה[[רמב"ם]], וגילה כי בהלכות [[תשובה]], הרמב"ם מתאר את ה[[עולם הבא]] כעולם "שאין בו גוף וגויה", לדעתו היה בכך משום הכחשת האמונה ב[[תחית המתים]]. הרמ"ה גם התנגד לפרשנות האלגורית העולה מכתבי הרמב"ם לאגדות חז"ל. | |||
הרמ"ה ערך את השגותיו על כתבי הרמב"ם, באיגרת ששלח לחכמי פרובנס, ובראשם לרבינו יהונתן הכהן מלוניל. חכמי לוניל שהעריצו מאד את הרמב"ם, לא קיבלו את דברי הביקורת של רבי מאיר, ורבי אהרון בן משולם מלוניל אף החזיר לו איגרת תשובה נוזפת שהובילה לחליפת איגרות שלמה הנקראת המכונה "כתאב אלרסאיל" (פאריס תרל"א). בסופו של דבר הוא נכשל בגיוס חכמי צרפת כנגד הרמב"ם, ועורר עליו זעם רב מצידם. | |||
גם אצל חכמי ספרד עוררו דבריו כנגד הרמב"ם כעס, ואחד מחכמי ספרד אף כתב עליו חרוז נזעם. | |||
הרמ"ה לא שקט ושלח את חליפת האיגרות כולה לרבינו שמשון משאנץ, מבעלי התוספות וביקש ממנו להכריע. רבינו שמשון תמך בדעתו של הרמ"ה לגבי תחית המתים, ולגבי שלילת הפרשנות האלגורית, אך סירב להצטרף למלחמה כנגד הרמב"ם, בהיותו רוחש לו כבוד רב. ב[[איגרת תחית המתים]] לרמב"ם הוא התנער לחלוטין מן הפרשנות שייחס לו הרמ"ה בנושא זה. | |||
עם כל זאת, רחש הרמ"ה לרמב"ם כבוד רב ואף כתב קינה למותו. עם השנים הצטננה ביקורתו של הרמ"ה כנגד הרמב"ם, ושלושים שנה לאחר מכן, כשהתלקח בשנית הפולמוס על תורת הרמב"ם ו[[רבי שלמה מן ההר]] ותלמידו [[רבינו יונה גירונדי]] הנהיגו חרם על חלק מספריו של הרמב"ם ונענו בחרם נגדי עליהם ועל חסידיהם - נשאר הרמ"ה נייטרלי. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4930|מספר שנים=74}} | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*פירוש "יד רמ"ה" על מסכתות [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] ו[[מסכת קידושין|קידושין]]. | *פירוש "יד רמ"ה" על מסכתות [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] ו[[מסכת קידושין|קידושין]]. | ||
*אגרות הרמ"ה. | *אגרות הרמ"ה. | ||
*"כתאב אלרסאייל"- התכתבות עם ר' יהונתן מלוניל ור' שמשון משאנץ אודות הרמב"ם. | |||
{{מיון רגיל:מאיר הלוי אבולעפיה}} | {{מיון רגיל:מאיר הלוי אבולעפיה}} | ||
[[קטגוריה: ראשונים]] | [[קטגוריה: ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | [[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | ||
[[קטגוריה:חכמי ספרד]] | |||
[[קטגוריה:לויים]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:49, 20 בפברואר 2015
|
|
רבי מאיר הלוי בן טודרוס אבולעפיה (הרמ"ה) מטוליטולא. מגדולי ישראל בתקופת הראשונים בספרד.
הרמ"ה נולד למשפחת חכמים מכובדת. הוא ואביו, רבי טודרוס בן יהודה, עברו לטולדו ושם הקימו ישיבה. אביו הוכתר בתואר "נשיא", תואר שעבר לבנו רבי מאיר לאחר פטירתו. בשנות השלושים לחייו התמנה הרמ"ה על ידי הקהילה לכהן כדייןבבית הדין הרבני של העיר. חבריו לבית הדין היו רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של רבי יוסף אבן מיגאש) וראב"ן הירחי. הרמ"ה נחשב מגדולי הפוסקים בספרד ורבים פנו אליו בשאלות, ביניהם חברו הרמב"ן, הרשב"א, הר"ש משאנץ וחכמי לוניל שהיו בפרובאנס - רבינו יהונתן הכהן מלוניל ורבי אהרן בר משולם.
בהיותו צעיר קיבל הרמ"ה לידיו את ספר משנה תורה שכתב הרמב"ם, וגילה כי בהלכות תשובה, הרמב"ם מתאר את העולם הבא כעולם "שאין בו גוף וגויה", לדעתו היה בכך משום הכחשת האמונה בתחית המתים. הרמ"ה גם התנגד לפרשנות האלגורית העולה מכתבי הרמב"ם לאגדות חז"ל.
הרמ"ה ערך את השגותיו על כתבי הרמב"ם, באיגרת ששלח לחכמי פרובנס, ובראשם לרבינו יהונתן הכהן מלוניל. חכמי לוניל שהעריצו מאד את הרמב"ם, לא קיבלו את דברי הביקורת של רבי מאיר, ורבי אהרון בן משולם מלוניל אף החזיר לו איגרת תשובה נוזפת שהובילה לחליפת איגרות שלמה הנקראת המכונה "כתאב אלרסאיל" (פאריס תרל"א). בסופו של דבר הוא נכשל בגיוס חכמי צרפת כנגד הרמב"ם, ועורר עליו זעם רב מצידם.
גם אצל חכמי ספרד עוררו דבריו כנגד הרמב"ם כעס, ואחד מחכמי ספרד אף כתב עליו חרוז נזעם.
הרמ"ה לא שקט ושלח את חליפת האיגרות כולה לרבינו שמשון משאנץ, מבעלי התוספות וביקש ממנו להכריע. רבינו שמשון תמך בדעתו של הרמ"ה לגבי תחית המתים, ולגבי שלילת הפרשנות האלגורית, אך סירב להצטרף למלחמה כנגד הרמב"ם, בהיותו רוחש לו כבוד רב. באיגרת תחית המתים לרמב"ם הוא התנער לחלוטין מן הפרשנות שייחס לו הרמ"ה בנושא זה.
עם כל זאת, רחש הרמ"ה לרמב"ם כבוד רב ואף כתב קינה למותו. עם השנים הצטננה ביקורתו של הרמ"ה כנגד הרמב"ם, ושלושים שנה לאחר מכן, כשהתלקח בשנית הפולמוס על תורת הרמב"ם ורבי שלמה מן ההר ותלמידו רבינו יונה גירונדי הנהיגו חרם על חלק מספריו של הרמב"ם ונענו בחרם נגדי עליהם ועל חסידיהם - נשאר הרמ"ה נייטרלי.
| תקופת חייו של רבי מאיר הלוי אבולעפיה על ציר הזמן |
|---|
 |