אלקנה (ישוב): הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''אלקנה''' הוא ישוב קהילתי במערב השומרון המאורגן במועצה מקומית. הוא הוקם ידי גרעין "מערב שומרון" של גוש …) |
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) מ (אברהם אליצור העביר את הדף אלקנה לאלקנה (ישוב): אלקנה העיקרי (שעוד אין עליו ערך) הוא אלקנה בן ירחם, אביו של שמואל.) |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Elcana semel.jpg|200px|thumb|left|סמל הישוב]] | |||
'''אלקנה''' הוא ישוב קהילתי במערב השומרון המאורגן במועצה מקומית. הוא הוקם ידי גרעין "מערב שומרון" של גוש אמונים. הוא החל את דרכו כיישוב דתי-חילוני מעורב, הפך ליישוב דתי-לאומי מובהק, המתאפיין באיכות חיים גבוהה עם בתים צמודי–קרקע ואוכלוסייה הממוקמת בדירוג חברתי כלכלי גבוה. | '''אלקנה''' הוא ישוב קהילתי במערב השומרון המאורגן במועצה מקומית. הוא הוקם ידי גרעין "מערב שומרון" של גוש אמונים. הוא החל את דרכו כיישוב דתי-חילוני מעורב, הפך ליישוב דתי-לאומי מובהק, המתאפיין באיכות חיים גבוהה עם בתים צמודי–קרקע ואוכלוסייה הממוקמת בדירוג חברתי כלכלי גבוה. | ||
גרסה אחרונה מ־10:19, 23 במרץ 2015
|
אלקנה הוא ישוב קהילתי במערב השומרון המאורגן במועצה מקומית. הוא הוקם ידי גרעין "מערב שומרון" של גוש אמונים. הוא החל את דרכו כיישוב דתי-חילוני מעורב, הפך ליישוב דתי-לאומי מובהק, המתאפיין באיכות חיים גבוהה עם בתים צמודי–קרקע ואוכלוסייה הממוקמת בדירוג חברתי כלכלי גבוה.
ביישוב למעלה מ– 800 משפחות המונות כ– 4,000 תושבים, מתוכן כ– 60 משפחות צעירות בשכונה הצפונית, שבימים אלה מתרחבת.
מקור השם[עריכה]
אלקנה נמצאת בין שני נחלים: נחל קנה מצפון ונחל רבה מדרום, המתנקזים בהמשך דרכם לנחל הירקון. נחל קנה היווה בעבר גבול בין נחלות השבטים, נחלת מנשה שכנה מצפון לו ונחלת אפרים שכנה מדרום לו. אלקנה נמצאת בתחומי נחלת שבט אפרים.
שמו של היישוב נקרא כך על שם קרבתו לנחל קנה ועל שם אביו של שמואל הנביא אלקנה בן ירוחם אשר התגורר בהר אפריים.
תולדות הישוב[עריכה]
בסתיו 1975 חברי גרעין מערב השןמרון ביקרו באתר מבנה המשטרה הירדנית, שניצב בראש גבעה המשקיפה לעבר מישור החוף והחליטו להתיישב במקום. הקמת היושב אושרה ב-16 במאי 1977, כ"ח באייר תשל"ז, במלאת עשור לשחרור ירושלים.
המתיישבים הראשונים היו 15 משפחות בני "גרעין מסחה" (על שם הכפר הערבי הסמוך) שהתגוררו בתוך מבנה המשטרה הירדנית. המבנה חולק בעזרת מחיצות וקירות ושימש באותם חודשים ראשונים כמקום מגורים, בית כנסת, גן ילדים, בית ספר, מכולת, מקום כינוס ועוד.
לימים נבנו שכונות הישוב אך מבנה המשטרה הירדנית נשאר חקוק בסמל הישוב.
שכונות היושב[עריכה]
במסגרת בניית הקבע שהחלה ב– 1983 , הוקמו ארבע שכונות המציינות את מספר הבתים שבכל אחת: שכונת 220 , שכונת 165 , שכונת 80 ושכונה 34 , הקרויה גם "בני אלקנה".במסגרת התוכניות להתרחבות, אישר לאחרונה המינהל תוכנית להקמת 280 יחידות דיור מדורגות בקרבת השכונה הצפונית.
ייחודו של הישוב[עריכה]
היישוב סמוך מאוד לכביש חוצה שומרון (כביש 5) וקרוב באופן יחסי לגוש דן ולאוניברסיטת בר–אילן מחד, ולמכללת אריאל מאידך. המיקום הנוח משך אליו חברי סגל אקדמי וסטודנטים משני המוסדות. לאטרקטיביות של היישוב מוסיפה קרבתו לכביש 6, המשפרת את נגישותו. ביישוב שירותים קהילתיים עשירים: ספרייה, בריכה, מקווה, שירותי רפואה, חוגים תורניים ועוד
מגן דן[עריכה]
כ-20 משפחות בסמוך גרות בשכונת-המאחז "מגן דן, סמוך לישוב. המאחז הוקם במאי 1999. במאחז 26 מבנים ארעיים קראוונים ומבנה קבע אחד המשמש לבית כנסת.
שמות הרחובות[עריכה]
שמות הרחובות קרויים על פי רעיון שהגה פרופ' הלל וייס, תושב אלקנה, על פי מוטיבים וביטויים הלקוחים מתוך שיר השירים. הרחובות מסודרים על פי הא'-ב' ושם הרחוב המקיף את כל שכונות הקבע המרכזיות (ה-220, ה-165, ה-80 וה-34) הינו "שיר השירים". אתר הישוב
מוסדות חינוך[עריכה]
באלקנה מוסדות חינוך על יסודיים
- הישיבה התיכונית באלקנה נוסדה בשנת תשמ"ג 1983, כמכינה תורנית כמסגרת לימודים של חטיבת ביניים ומיועדת לבנים בוגרי כיתות ו' . הישיבה כוללת את כיתות ז'-יב'. האתגר החינוכי המיוחד של מקימי המכינה באלקנה היה להקים מוסד חינוכי שלא יסתפק בהישגים לימודיים , אלא יקדיש תשומת לב רבה לעיצוב האישיות התלמיד ברוח חינוך תורני - לאומי - ציוני, המשולב בדרך ארץ, יחד עם חינוך למידות וליראת שמיים.
- אולפנת השומרון אלקנה
- מכללת אורות ישראל המכללה נוסדה בשנת תשל"ח (1978), כמוסד לימודי תורני גבוה, במטרה להכשיר את מיטב התלמידות בוגרות האולפנות של בני-עקיבא ובתי הספר התיכוניים הדתיים, לתפקידי חינוך והוראה ברמות השונות של מערכת החינוך בישראל, ולמען תבנינה את הדור הצעיר ותעצבנה את דמותו, ומתוך כך תטלנה את רישומן על דמותה ועל צביונה של החברה במדינת ישראל