הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (10 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravuziel.jpg| | [[תמונה:Ravuziel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]] | ||
'''הרב בן ציון מאיר חי עזיאל''' היה [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]]. | '''הרב בן ציון מאיר חי עזיאל''' היה [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כשהיה בן ארבע עשרה נפטר אביו, והרב נאלץ למסור שיעורים פרטיים לפרנסת משפחתו, עד שאחד מבני משפחתו התנדב לסייע לו, ואיפשר לו לחזור ללימודו. | כשהיה בן ארבע עשרה נפטר אביו, והרב נאלץ למסור שיעורים פרטיים לפרנסת משפחתו, עד שאחד מבני משפחתו התנדב לסייע לו, ואיפשר לו לחזור ללימודו. | ||
כשהיה בן עשרים החל ללמד בישיבת "תפארת ירושלים", ולאחר ארבע שנים הפך להיות ראש הישיבה. כמו כן, הקים את ישיבת "מחזיקי תורה" שנועדה לאפשר לאברכים ללמוד ללא טרדות ע"י מתן תקציב קבוע לכל אחד. | כשהיה בן עשרים החל ללמד בישיבת "תפארת ירושלים", ולאחר ארבע שנים הפך להיות ראש הישיבה. כמו כן, הקים את ישיבת "מחזיקי תורה" שנועדה לאפשר לאברכים ללמוד ללא טרדות ע"י מתן תקציב קבוע לכל אחד. | ||
נבחר לכהן כרבה של הקהילה הספרדית | |||
נבחר לכהן כרבה של הקהילה הספרדית ב[[יפו]], לצדו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], גם בשל גדלותו בתורה וגם כי החוק התורכי חייב שרב חייב להיות יליד הארץ, נתין תורכי ושולט בתורכית ובצרפתית, והרב עוזיאל ענה על כל התנאים האלו. בתקופה זו, שכללה את תקופת מלחמת העולם הראשונה, פעל הרב רבות למען יהודי יפו כנגד גורמים שונים, בעיקר מטעם השלטון התורכי. כמו כן, סייע רבות לחיילים יהודים בצבא התורכי. בזכותו גם נמנעה העתקת קברי יהודי יפו אל מחוץ לעיר. | |||
בשנת תרע"ו, גורש עם תושבי יפו ותל אביב (היהודים והערבים כאחד), למרות שהחוק איפשר לו להישאר בעיר, ואשתו אף נפטרה במסע הנדודים, ועבר לגור בירושלים בדירת אמו. | בשנת תרע"ו, גורש עם תושבי יפו ותל אביב (היהודים והערבים כאחד), למרות שהחוק איפשר לו להישאר בעיר, ואשתו אף נפטרה במסע הנדודים, ועבר לגור בירושלים בדירת אמו. | ||
בתום מלחמת העולם, חזרו תושבי העיר, והרב עוזיאל בתוכם, לבתיהם ביפו. | בתום מלחמת העולם, חזרו תושבי העיר, והרב עוזיאל בתוכם, לבתיהם ביפו. | ||
כשנבחר [[הרב יעקב מאיר]], רבה של סלוניקי, לכהן כראשון לציון וכרב ראשי, מונה הרב עוזיאל לכהן תחתיו ברבנות העיר. בקהילת סלוניקי פעל רבות לחיזוק שמירת ה[[שבת]] | |||
בשנת תרע"ט נתמנה לנשיא תנועת "המזרחי" ואף ייצג אותה בוועידתה העולמית באמסטרדם. | |||
כשנבחר [[הרב יעקב מאיר]], רבה של סלוניקי, לכהן כראשון לציון וכרב ראשי, מונה הרב עוזיאל לכהן תחתיו ברבנות העיר. בקהילת סלוניקי פעל רבות לחיזוק שמירת ה[[שבת]], החינוך היהודי, שיקום בתי כנסת ועוד. | |||
בשנת תרפ"ג חזר ל[[ארץ ישראל]], יחד עם עוד רבים מבני סלוניקי שהצליח להעלות. | בשנת תרפ"ג חזר ל[[ארץ ישראל]], יחד עם עוד רבים מבני סלוניקי שהצליח להעלות. | ||
כשחזר, מונה למשרת רבה הספרדי הראשי של תל אביב. | כשחזר, מונה למשרת רבה הספרדי הראשי של תל אביב. | ||
בשנת תרצ"ט, נפטר הרב יעקב מאיר, ולפי צוואתו, ממשיכו יהיה הרב עוזיאל. ואכן, מונה הרב למשרת הראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל. | בשנת תרצ"ט, נפטר הרב יעקב מאיר, ולפי צוואתו, ממשיכו יהיה הרב עוזיאל. ואכן, מונה הרב עוזיאל למשרת הראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל. | ||
באותה תקופה, שהיתה תקופת מלחמת העולם השניה וה[[שואה]], ארגן | באותה תקופה, שהיתה תקופת מלחמת העולם השניה וה[[שואה]], ארגן תפילות ועצרות להצלת יהודי אירופה, ואף פעל בכמה ועדות הצלה שונות. | ||
לאחר המלחמה, ב[[ | לאחר המלחמה, בה' ב[[אייר]] תש"ח, הוקמה [[מדינת ישראל]]. כרב הראשי, נדרש, יחד עם [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], לדון בשאלות הלכתיות מרכזיות ומכריעות בנושא המדינה. בין השאר, חברו השניים בסיועו של הסופר ש"י עגנון את ה[[תפילה לשלום המדינה]]. | ||
הרב זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד. | הרב זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד. | ||
בשנת תשי"ג, נפטר בנו יוסף רפאל, ולאחר זמן קצר, חלה אף | בשנת תשי"ג, נפטר בנו יוסף רפאל, ולאחר זמן קצר, חלה אף הוא, ובשל מחלתו נאלץ לשכב, ומשהתגברה מחלתו, נאלצו הרופאים לכרות את רגלו, ובכ"ד ב[[אלול]] תשי"ג, נפטר בגיל 73. בצוואתו נכתב: "שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה...האמת והשלום אהבו". נקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות. | ||
[[תמונה:Rav uziel.JPG|שמאל|200Px|ממוזער|מצבתו]] | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 27: | שורה 32: | ||
*'''"חידושי עזיאל"'''- על ה[[ש"ס]] (שני כרכים). | *'''"חידושי עזיאל"'''- על ה[[ש"ס]] (שני כרכים). | ||
*'''"גליוני עזיאל"'''- הערות ותיקונים על [[מסכת ברכות]] (נדפסו בסוף חלק ז' של שו"ת 'עשה לך רב' של [[הרב חיים דוד הלוי]]). | *'''"גליוני עזיאל"'''- הערות ותיקונים על [[מסכת ברכות]] (נדפסו בסוף חלק ז' של שו"ת 'עשה לך רב' של [[הרב חיים דוד הלוי]]). | ||
==מתלמידיו== | |||
* [[הרב חיים דוד הלוי]]- רבה של תל אביב. | |||
* [[הרב אליעזר יהודה ולדנברג]]- בעל שו"ת [[ציץ אליעזר]] שהיה מקורב אליו ביותר ואף עמד בראשות ישיבתו "שערי ציון". | |||
* [[הרב רחמים לוי]]- רב שכונת נחלאות בירושלים | |||
{{סדרה|הקודם= [[הרב יעקב מאיר]]|הבא=[[הרב יצחק נסים]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}} | {{סדרה|הקודם= [[הרב יעקב מאיר]]|הבא=[[הרב יצחק נסים]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}} | ||
{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[הרב יעקב משה טולידאנו]]|רשימה=רבנים ראשיים ספרדיים ל[[תל אביב]]}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''" | * הרב שבתי דון יחיא, '''הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל- חייו ומשנתו''', המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, י-ם תשט"ו | ||
*גאולה בת יהודה, '''ראשונים ליצון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשס"ט. | * [[הרב חיים דוד הלוי]], '''תולדותיו ומפעלו הספרותי של מרן הרב ב"צ מאיר חי עזיאל זצ"ל''', נוצאת אמרי פי, ירושלים תשל"ט. | ||
*ד"ר | * מ. אגסי, '''"הראשונים לציון"''', ירושלים תשס"ג עמ' 270-292. | ||
* גאולה בת יהודה, '''ראשונים ליצון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשס"ט. | |||
* ד"ר יצחק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 327. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60150| על הרב עוזיאל באתר הרבנות הראשית לתל אביב יפו] | *[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60150| על הרב עוזיאל באתר הרבנות הראשית לתל אביב יפו] | ||
{מיון רגיל:עוזיאל בן ציון מאיר חי}} | {{מיון רגיל:עוזיאל בן ציון מאיר חי}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:ראשונים לציון]] | [[קטגוריה:ראשונים לציון]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | ||
[[ | [[קטגוריה:רבני ישיבת פורת יוסף]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני תנועת המזרחי]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לתל אביב]] | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לתל אביב]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:10, 2 באפריל 2015
|
|
הרב בן ציון מאיר חי עזיאל היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי"ג בסיוון תר"מ בירושלים לאביו הרב יוסף רפאל עזיאל, שהיה אב בית דין בעיר. למד בילדותו אצל אביו ובתלמוד תורה "דורש ציון" ולאחר מכן בישיבת "תפארת ירושלים", ונודע כבר אז כעילוי ושקדן. תכונות אלו משכו אליו רבנים רבים, ביניהם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר- ה"ישא ברכה" ורבה הראשי של ירושלים רבי שמואל סלנט. כשהיה בן ארבע עשרה נפטר אביו, והרב נאלץ למסור שיעורים פרטיים לפרנסת משפחתו, עד שאחד מבני משפחתו התנדב לסייע לו, ואיפשר לו לחזור ללימודו. כשהיה בן עשרים החל ללמד בישיבת "תפארת ירושלים", ולאחר ארבע שנים הפך להיות ראש הישיבה. כמו כן, הקים את ישיבת "מחזיקי תורה" שנועדה לאפשר לאברכים ללמוד ללא טרדות ע"י מתן תקציב קבוע לכל אחד.
נבחר לכהן כרבה של הקהילה הספרדית ביפו, לצדו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, גם בשל גדלותו בתורה וגם כי החוק התורכי חייב שרב חייב להיות יליד הארץ, נתין תורכי ושולט בתורכית ובצרפתית, והרב עוזיאל ענה על כל התנאים האלו. בתקופה זו, שכללה את תקופת מלחמת העולם הראשונה, פעל הרב רבות למען יהודי יפו כנגד גורמים שונים, בעיקר מטעם השלטון התורכי. כמו כן, סייע רבות לחיילים יהודים בצבא התורכי. בזכותו גם נמנעה העתקת קברי יהודי יפו אל מחוץ לעיר. בשנת תרע"ו, גורש עם תושבי יפו ותל אביב (היהודים והערבים כאחד), למרות שהחוק איפשר לו להישאר בעיר, ואשתו אף נפטרה במסע הנדודים, ועבר לגור בירושלים בדירת אמו. בתום מלחמת העולם, חזרו תושבי העיר, והרב עוזיאל בתוכם, לבתיהם ביפו.
בשנת תרע"ט נתמנה לנשיא תנועת "המזרחי" ואף ייצג אותה בוועידתה העולמית באמסטרדם.
כשנבחר הרב יעקב מאיר, רבה של סלוניקי, לכהן כראשון לציון וכרב ראשי, מונה הרב עוזיאל לכהן תחתיו ברבנות העיר. בקהילת סלוניקי פעל רבות לחיזוק שמירת השבת, החינוך היהודי, שיקום בתי כנסת ועוד. בשנת תרפ"ג חזר לארץ ישראל, יחד עם עוד רבים מבני סלוניקי שהצליח להעלות. כשחזר, מונה למשרת רבה הספרדי הראשי של תל אביב. בשנת תרצ"ט, נפטר הרב יעקב מאיר, ולפי צוואתו, ממשיכו יהיה הרב עוזיאל. ואכן, מונה הרב עוזיאל למשרת הראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל. באותה תקופה, שהיתה תקופת מלחמת העולם השניה והשואה, ארגן תפילות ועצרות להצלת יהודי אירופה, ואף פעל בכמה ועדות הצלה שונות. לאחר המלחמה, בה' באייר תש"ח, הוקמה מדינת ישראל. כרב הראשי, נדרש, יחד עם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, לדון בשאלות הלכתיות מרכזיות ומכריעות בנושא המדינה. בין השאר, חברו השניים בסיועו של הסופר ש"י עגנון את התפילה לשלום המדינה. הרב זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד. בשנת תשי"ג, נפטר בנו יוסף רפאל, ולאחר זמן קצר, חלה אף הוא, ובשל מחלתו נאלץ לשכב, ומשהתגברה מחלתו, נאלצו הרופאים לכרות את רגלו, ובכ"ד באלול תשי"ג, נפטר בגיל 73. בצוואתו נכתב: "שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה...האמת והשלום אהבו". נקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות.
ספריו[עריכה]
- שו"ת "משפטי עזיאל" (תשעה כרכים).
- "מכמני עזיאל"- מאמרים (ששה כרכים).
- "הגיוני עזיאל"- הגיגיו במחשבה (שני כרכים).
- "דרשות עזיאל"- על מסכת אבות.
- "שערי עזיאל"- דיני יתום, אלמנה ואפוטרופסות (שני כרכים).
- "השמיטה, היובל ומצוות הקהל"- על שמיטה, יובל והקהל.
- "השופט והמשפט"- על ענייני משפטים.
- "חידושי עזיאל"- על הש"ס (שני כרכים).
- "גליוני עזיאל"- הערות ותיקונים על מסכת ברכות (נדפסו בסוף חלק ז' של שו"ת 'עשה לך רב' של הרב חיים דוד הלוי).
מתלמידיו[עריכה]
- הרב חיים דוד הלוי- רבה של תל אביב.
- הרב אליעזר יהודה ולדנברג- בעל שו"ת ציץ אליעזר שהיה מקורב אליו ביותר ואף עמד בראשות ישיבתו "שערי ציון".
- הרב רחמים לוי- רב שכונת נחלאות בירושלים
| הקודם: הרב יעקב מאיר |
הרב הראשי הספרדי | הבא: הרב יצחק נסים |
| הקודם: - |
רבנים ראשיים ספרדיים לתל אביב | הבא: הרב יעקב משה טולידאנו |
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב שבתי דון יחיא, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל- חייו ומשנתו, המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, י-ם תשט"ו
- הרב חיים דוד הלוי, תולדותיו ומפעלו הספרותי של מרן הרב ב"צ מאיר חי עזיאל זצ"ל, נוצאת אמרי פי, ירושלים תשל"ט.
- מ. אגסי, "הראשונים לציון", ירושלים תשס"ג עמ' 270-292.
- גאולה בת יהודה, ראשונים ליצון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט.
- ד"ר יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 327.