שביעי של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

שביעי של פסח הוא כא בניסן, יומו השביעי והאחרון של חג הפסח. כיום הראשון של חג הפסח, שביעי של פסח הוא יום טוב.

עפ"י חז"ל, ביום זה אירעה קריעת ים סוף והושרה שירת הים.

קריעת ים סוף

עפ"י חז"ל אירעה קריעת ים סוף בשביעי של פסח: "איקטורין [מלווים] שלח [פרעה] עמהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה ביום ד', ובחמישי ובששי רדפו אחריהם וליל שביעי ירדו לים. בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח לכן אנו קורין השירה ביום השביעי" (רש"י).

מצוות ומנהגי החג

איסור אכילת חמץ והחזקתו חל עד מוצאי שביעי של פסח. בהדלקת הנרות ובקידוש בליל שביעי של פסח אין מברכים "שהחיינו", כי זה אינו חג בפני עצמו (כשמיני עצרת), אלא חלק מחג הפסח וכבר ברכו "שהחיינו" בתחילת החג.

כמו בחול המועד אומרים בשביעי של פסח הלל בדילוג. קוראים בשירת הים (שמות טו ) ומפטירים בשירת דוד. אם שביעי של פסח חל בשבת, קוראים בו את מגילת שיר השירים. בחו"ל חוגגים שני ימים טובים, ובשני קוראים בפרשת המועדות שבפרשת ראה (דברים טו-טז), ומפטירים "עוד היום בנב לעמד" (ישעיה י).^[1]

נוהגים לקרוא בליל שביעי של פסח את שירת הים בניגונים מיוחדים, ויש קהילות הקוראות גם את שירת הים בפסוקי דזמרה בניגון מיוחד.

בחסידות חב"ד ישנו מנהג (שזכה לעידוד הבבא סאלי, הרב מרדכי אליהו ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד משיח בן דוד, בה שותים ארבע כוסות כבליל הסדר.

הערות שוליים