הרב ראובן מרגליות: הבדלים בין גרסאות בדף
אלחנן אליהו (שיחה | תרומות) (שימוש בתבנית מקור) |
אלחנן אליהו (שיחה | תרומות) (שימוש בתבנית מקור) |
||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
*[[גצל קרסל]], אחרון הראשונים, '''שנה בשנה''' (תשל"ו) עמ' 411-417 (= '''סתרי ספר וסופר''', צפת תשל"ו). | *[[גצל קרסל]], אחרון הראשונים, '''שנה בשנה''' (תשל"ו) עמ' 411-417 (= '''סתרי ספר וסופר''', צפת תשל"ו). | ||
*יצחק אלפסי, '''אנציקלופדיה של הציונות הדתית''', חלק ו, ירושלים : מוסד הרב קוק, תשס"א, טורים 639-645. | *יצחק אלפסי, '''אנציקלופדיה של הציונות הדתית''', חלק ו, ירושלים : מוסד הרב קוק, תשס"א, טורים 639-645. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־15:24, 23 באפריל 2015
|
|
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 - ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה תלמיד חכם, חוקר וספרן, מחבר למעלה מחמישים ספרים במגוון נושאים תורניים. מייסד ספריית הרמב"ם והספרן שלה במשך שנים רבות. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.
תולדות חייו
נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. למרות הסמכתו לרבנות בגיל צעיר על ידי גדולי הרבנים, כרבי מאיר אריק מבוצ'אץ', לא קיבל עליו משרה רבנית ועסק במסחר ספרים. היה מפעיליה של תנועת המזרחי, במסגרתה שימש בתפקידים שונים.
בטבת תרצ"ה (1934) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. מני אז ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב. נפטר ללא שהשאיר אחריו ילדים.
בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל[1].
כתיבתו
הרב מרגליות היה בעל זיכרון צילומי ובקי במרחב עצום של התורה שבעל פה. כתב על נושאים מגוונים, כשספריו יועדו הן לציבור הרחב והן לחוקרים.
עסק רבות בנושאי מחקר תולדות המשנה והתלמוד, והביע בנושא זה דעות מקוריות ביותר, בחריפות ובבקיאות מרובה.
התמקד בספריו אף בענייני הקבלה, כשהוא כותב ספרים על ספר הזוהר, כגון "הרמב"ם והזוהר", העוסק בהשוואת דבריו של הרמב"ם למובא בזוהר, וכן "שערי זוהר", העוסק בהבאת שיטת הזוהר על סמך שאר הספרות של תורה שבעל פה, כגון התלמוד בבלי ומדרשים.
בנוסף כתב הרב מרגליות ספרים הקשורים לארץ ישראל, כדוגמת ספריו "קוי אור" ו"טל תחיה", העוסקים במשפט עברי ובמדינה המתחדשת.
תוכן נוסף של ספריו התמקד אף במונוגרפיות שונות, כשהוא כותב על הרמב"ן, רבי יחיאל מפאריס, רבי אברהם בן רמב"ם, רבי חיים בן עטר, המהרש"א ועוד.
כפי שכותב עליו ד"ר יצחק רפאל, סגנון כתיבתו התאפיין בכתיבה מתומצתת, ששאפה להכיל נושאים רבים.
ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שהוא עצמו מתאר בהקדמתו לספרו "נפש חיה" (הערות וחידושים על השו"ע); כך ספרו נכתב תוך כדי מלחמת העולם הראשונה בעת שהותו בלבוב.
בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתבי הרב מרגליות. עד כה ההדירו שמונה מספריו.
בכתביו הוא מגלה בקיאות רבה במדעים.
הייחודיות שבחידושיו
הייחודיות המאפיינת את כתביו והגורמת לרבים לחבב את סגנון חידושיו, קשורה גם היא בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן. הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של אמורא פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים. לאחר שעומד בעל השמועה כנגדו, הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או את לשלול חוסר הבנה בדבריי האמורא. נוהגו שלא להותיר אף לא פרט, שאינו מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו המקרא והמסורה שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא. שיטת חידושיו מייחדת אותו והקנתה לו קהל של מעריצים המצטטים את דבריו ומתענגים על שמועותיו.
מספריו
- מרגליות הים על מסכת סנהדרין, מוסד הרב קוק, ירושלים. הספר הידוע ביותר ממנו. לעתים הרב מרגליות היה מכונה בשם ספרו זה. (מהדורה מקוונת: חלק א', חלק ב' באתר ספרים עבריים תבנית:PDF)
- תולדות אדם, תולדותיו ומשנתו של המהרש"א, למברג תרע"ב.
- קב בשמים, הערות על דברי בעלי התוספות, לבוב תרע"ג.
- מלאכי עליון, אנציקלופדיה לענייני מלאכים, ירושלים : מוסד הרב קוק, תש"ה. (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, מלאכי עליון, באתר HebrewBooks)
- ניצוצי אור הערות על התלמוד ועוד ספרי חז"ל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ב.
- שערי זוהר השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר, מוסד הרב קוק.
- יסוד המשנה ועריכתה סקירה כללית על השתלשלות מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ן. (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, יסוד המשנה ועריכתה, באתר HebrewBooks)
- המקרא והמסורה קובץ מחקרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט.
- מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט. (יצא יחד עם עוללות).
- עוללות, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט (יצא יחד עם מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו).
- לחקר שמות וכינויים בתלמוד, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט. (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, לחקר שמות וכינויים בתלמוד, באתר HebrewBooks)
- לתולדות אנשי שם בלבוב, הערות לספרו של ר' שלמה בובר, אנשי שם.
- נפש חיה, הגהות הערות וחידושי דינים לשולחן ערוך חלק אורח חיים.
- פירושים להגדה של פסח באר מרים וקהלת משה, תל אביב תרצ"ז.
- ויכוח הרמבן ותולדות הרמב"ן (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, ויכוח הרמב"ן ותולדות הרמב"ן, באתר HebrewBooks)
- טל תחיה על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ) (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, טל תחיה, באתר HebrewBooks)
- נר למאור הערות וביאורים על הספר "אור החיים הקדוש" של רבי חיים בן עטר (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, נר למאור, באתר HebrewBooks)
ספרים שההדיר:
- ספר חסידים (כת"י בולוניה), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ז (עם מפתחות, תשס"ג).
- מלחמות ה' לר' אברהם בן רמב"ם, בצירוף מאמר על דרשות חז"ל ואגרות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.
- ספר הזוהר עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים, ירושלים : מוסד הרב קוק, תש"א-תש"ו.
- שו"ת מן השמים לר' יעקב ממרויש, לבוב תרפ"ו; ירושלים : מוסד הרב קוק, תשי"ז.
- ספר הבהיר, עם פירושים, וביאור 'אור בהיר, ירושלים : מוסד הרב קוק, תשי"א.
- זהר חדש עם ניצוצי זהר, ירושלים : מוסד הרב קוק, תשי"ג.
לקריאה נוספת
- ספר מרגליות, לזכרו של הרב ראובן מרגליות, בעריכת הרב ד"ר יצחק רפאל, ובהוצאת מוסד הרב קוק.
- גצל קרסל, אחרון הראשונים, שנה בשנה (תשל"ו) עמ' 411-417 (= סתרי ספר וסופר, צפת תשל"ו).
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק ו, ירושלים : מוסד הרב קוק, תשס"א, טורים 639-645.
הערות שוליים
- ↑ רשימת המפד"ל לכנסת השישית, אתר המכון לדמוקרטיה
--אלחנן אליהו (שיחה) 16:24, 23 באפריל 2015 (IDT)
מתוך "ויקיפדיה"