פרשני:בבלי:נדרים יד א: הבדלים בין גרסאות בדף
Micropedia bot (שיחה | תרומות) (Automatic page editing) |
Micropedia bot (שיחה | תרומות) מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==חברותא== | ==חברותא== | ||
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי רבי מאיר</b> היא - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לית ליה</b> לרבי מאיר את הכלל ש"<b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> | <span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי רבי מאיר</b> היא - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לית ליה</b> לרבי מאיר את הכלל ש"<b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו אתה שומע הן!</b></span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא</b> שמא תאמר, משנתנו בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> היא -</span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא</b> שמא תאמר, משנתנו בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> היא -</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כך, כי אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו רישא!</b> הרי נשנו כבר הדברים האלה במשנה בפרק הקודם (י ב), "לחולין שאוכל לך - הרי זה נדר בקרבן", ולמה היה צריך כאן התנא לחזור ולשנות שוב את דברי רבי יהודה אלו.</span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כך, כי אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו רישא!</b> הרי נשנו כבר הדברים האלה במשנה בפרק הקודם (י ב), "לחולין שאוכל לך - הרי זה נדר בקרבן", ולמה היה צריך כאן התנא לחזור ולשנות שוב את דברי רבי יהודה אלו.</span> | ||
גרסה מ־12:26, 1 ביולי 2015
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
חברותא
אי רבי מאיר היא - הא לית ליה לרבי מאיר את הכלל ש"מכלל לאו אתה שומע הן!
ואלא שמא תאמר, משנתנו בשיטת רבי יהודה היא -
אי אפשר לומר כך, כי אם כן היינו רישא! הרי נשנו כבר הדברים האלה במשנה בפרק הקודם (י ב), "לחולין שאוכל לך - הרי זה נדר בקרבן", ולמה היה צריך כאן התנא לחזור ולשנות שוב את דברי רבי יהודה אלו.
ומשנינן: איידי, אגב דקתני במשנתנו כבשר חזיר, כעבודת כוכבים, מותר, מפני שאינו מתפיס בדבר הנדור, להכי קתני גם דין האומר חולין.
רבינא אמר תירוץ אחר לשם מה שנה התנא כאן "חולין" -
לפי שהתכוון התנא לחדש שאין כאן צורך להשאל על הנדר כמו שצריך להשאל עליו בסיפא, והכי קתני:
ואלו מותרין לגמרי כחולין, ואינם צריכים להשאל על נדרם - המתפיס כבשר חזיר, כעבודת כוכבים.
אבל האומר לאשתו "הרי את עלי כאמא", צריך להשאל, מדרבנן, על נדרו, ופותחין לו פתח ממקום אחר, כדי שלא ייקל ראשו בנדרים.
והוינן בה: ואי לא תנא חולין, האם הוה אמינא שגם האומר כבשר חזיר בעי שאלה?
ומי איכא לאסוקי על דעתא הכי!? וכי יתכן להעלות זאת על הדעת?
הא, והרי מדקתני סיפא: האומר לאשתו הרי את עלי כאימא - פותחין לו פתח ממקום אחר, מכלל זה אתה למד, דרישא - לא בעיא שאלה!
אלא מחוורתא, שחולין - ממילא נסבה.
ועתה מבארת הגמרא את מקור הדין שרק אם מתפיסים בדבר הנדור חל הנדר -
מנהני מילי? -
אמר קרא: (במדבר ל) "איש כי ידור נדר לה"'.
מכפל הלשון "ידור נדר", אתה למד שאין אפשרות להתפיס בנדר - עד שידור, שיתפיס, בדבר הנדור. 1
1. עיין בהקדמה ביאור הענין, האם צריך לידור בדבר הנדור, או שאם בא להתפיס, עליו להתפיס בדבר הנדור ולא בדבר האסור.
והוינן בה: אי הכי, שמ"ידור נדר" אתה למד זאת, אפילו המתפיס בדבר האסור נמי יחול נדרו!
דהא גם באיסור כתיב לשון כפול, המלמד על התפסה - שנאמר "לאסור איסר על נפשו"!?
ומשנינן: אין ללמוד התפסה בדבר האסור מדברי הכתוב הזה, כי "לאסור איסר", מבעי ליה - לכדתניא:
דתניא: איזהו איסר האמור בתורה: האומר שלא אוכל בשר ביום זה כיום שמת בו אביו, שהיא התפסה בדבר הנדור.
שנינו במשנה: האומר לאשתו הרי את עלי כאימא, צריך להשאל עליו, ופותחים לו פתח ממקום אחר.
ורמינהו סתירה לכך מברייתא אחרת:
דתניא: האומר "הרי את עלי כבשר אימא, דהיינו, דבר זה אסור עלי כבשר אמי, כבשר אחותי, כערלה, וככלאי הכרם" - לא אמר כלום!
אמר תירץ אביי: אמנם לא אמר כלום מדאורייתא, ואולם, צריך הוא שאלה מדרבנן.
רבא אמר: הא שלא אמר כלום הוא בתלמידי חכמים, שאין לחשוש שיבואו לידי מכשול אם לא יצטרכו לבוא ולהשאל.
הא, משנתנו מדברת בעם הארץ.
וראיה לדברי:
והתניא: הנודר בתורה - לא אמר כלום.
ואמר על כך רבי יוחנן: וצריך שאלה לחכם.
ואמר רב נחמן: ותלמיד חכם - אינו צריך שאלה!