יוכבד: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקון מרים למצרים) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יוכבד''' היא בת [[לוי בן יעקב|לוי]], אשת עמרם ואימם של [[אהרון הכהן]], [[משה רבינו]] ו[[מרים הנביאה]]. ב[[ספר במדבר]] נאמר :" ...יוֹכֶבֶד בַּת-לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם..."(כ"ו,נ"ט) מכאן שיוכבד נולדה ב[[מצרים]]. המדרש דן בשאלה איך ייתכן שהיא נכללת בין שמות בני ישראל הבאים מצרימה <ref>שהיו 33 בני [[לאה אימנו]] ומופיעים ברשימה רק 32 שמות</ref>, כך שהיא נימנתה למרות שהיא עדין לא נולדה. ב[[מסכת סוטה]] נמצאנו למדים: "לידתה במצרים ואין הורתה במצרים" (י"ב,א'). ועל משמעות התופעה ידונו פרשני המקרא בהמשך. | |||
'''יוכבד''' היא בת [[לוי בן יעקב|לוי]], אשת עמרם ואימם של [[אהרון הכהן]], [[משה רבינו]] ו[[מרים הנביאה]]. ב[[ספר במדבר]] נאמר :" ...יוֹכֶבֶד בַּת-לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם..."(כ"ו,נ"ט) מכאן שיוכבד נולדה ב[[מצרים]]. המדרש דן בשאלה איך ייתכן שהיא נכללת בין שמות בני ישראל הבאים מצרימה <ref>שהיו 33 בני [[לאה אימנו]] ומופיעים ברשימה רק 32 שמות</ref>, כך שהיא נימנתה למרות שהיא עדין לא נולדה. ב[[מסכת סוטה]] נמצאנו למדים: "לידתה | |||
==תולדות יוכבד== | ==תולדות יוכבד== | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
==בן כמה היה לוי== | ==בן כמה היה לוי== | ||
להשלמת התמונה דן ה[[רמב"ן]] בגילו של אביה, לוי בן יעקב. בבואו למצרים היה בן 53 שנה. ואם אחרי ימים רבים, נגיע ל-100 שנה. ואז מוסיף הרמב"ן:" והנה יהיו בזה שני פלאים, שיהיה הוא זקן כאברהם אשר הזכיר הכתוב <ref>ספר <makor>בראשית יז יז</makor></ref>: '''הלבן מאה שנה יולד''', וכתיב :'''ואדני זקן''' ותהיה היא זקנה בלדת משה "ואם נאחר עוד לידתה לסוף ימי לוי, הנה | להשלמת התמונה דן ה[[רמב"ן]] בגילו של אביה, לוי בן יעקב. בבואו למצרים היה בן 53 שנה. ואם אחרי ימים רבים, נגיע ל-100 שנה. ואז מוסיף הרמב"ן:" והנה יהיו בזה שני פלאים, שיהיה הוא זקן כאברהם אשר הזכיר הכתוב <ref>ספר <makor>בראשית יז יז</makor></ref>: '''הלבן מאה שנה יולד''', וכתיב :'''ואדני זקן''' ותהיה היא זקנה בלדת משה "ואם נאחר עוד לידתה לסוף ימי לוי, הנה י�יה פלא גדול משל אברהם." | ||
ומסכם הרמב"ן: "והנה אם יהיו ימי יוכבד כימי אביה, ותתקיים בה הלחות עד קרוב לזקנתה כמשפט הנשים, איננו פלא אם תוליד בזמן אשר נתנו לה רבותינו, מפני שרצה האלוהים לגאול את ישראל על ידי האחים האלה ולא הגיע הקץ, (ולכן) איחר לידתם ימים רבים עד כי זקנה אמם. ולא יפלא מה' דבר" | ומסכם הרמב"ן: "והנה אם יהיו ימי יוכבד כימי אביה, ותתקיים בה הלחות עד קרוב לזקנתה כמשפט הנשים, איננו פלא אם תוליד בזמן אשר נתנו לה רבותינו, מפני שרצה האלוהים לגאול את ישראל על ידי האחים האלה ולא הגיע הקץ, (ולכן) איחר לידתם ימים רבים עד כי זקנה אמם. ולא יפלא מה' דבר" | ||
| שורה 35: | שורה 34: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נשים בתנ"ך]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:לויים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:18, 28 ביולי 2015
|
|
יוכבד היא בת לוי, אשת עמרם ואימם של אהרון הכהן, משה רבינו ומרים הנביאה. בספר במדבר נאמר :" ...יוֹכֶבֶד בַּת-לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם..."(כ"ו,נ"ט) מכאן שיוכבד נולדה במצרים. המדרש דן בשאלה איך ייתכן שהיא נכללת בין שמות בני ישראל הבאים מצרימה [1], כך שהיא נימנתה למרות שהיא עדין לא נולדה. במסכת סוטה נמצאנו למדים: "לידתה במצרים ואין הורתה במצרים" (י"ב,א'). ועל משמעות התופעה ידונו פרשני המקרא בהמשך.
תולדות יוכבד[עריכה]
יוכבד מכונה בשם "שפרה" אחת "המילדות העבריות" [2] שסירבו להרוג את תנוקות בני ישראל על אף דרישתו של מלך מצרים. לפי המדרש, בעלה עמרם גירש אותה לאחר שפרעה גזר מיתה על התנוקות הזכרים של בני ישראל. מרים, בתו הבכורה, שכנעה אותו לשאת אותה מחדש כשהיא טוענת כלפיו: "פרעה גזר רק על הזכרים ואתה גוזר בין על הזכרים ובין על הנקבות", הוא נשא אותה מחדש והם ילדו את משה. כאשר משה נולד אימו, יוכבד, החביאה אותו בביתה לשלושה חודשים , הניחה את התיבה על היאור והוא ניצל על ידי בת פרעה. ואז יוכבד עוברת להיות המינקת שלו.
באיזה גיל יוכבד ילדה[עריכה]
על הנישואין מחדש של עמרם ויוכבד נאמר בספר שמות "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִי" [3] ובהמשך נולד משה רבינו. רש"י מנסה לעשות סדר בתאריכים. כאשר עמרם החזיר את יוכבד "היא נהפכה להיות נערה" - למרות שכבר הייתה בת מאה שלושים שנה. לפי המסורת בני ישראל היו במצרים מאתים ועשר שנה. כאשר יצאו היה משה בן שמונים שנה - אם כן יוכבד התעברה מעמרם כאשר הייתה בת מאה שלושים.
ראב"ע מוסיף כי בפיוט לשמחת תורה נאמר:" יוכבד אמי אחרי התנחמי והיא בת ר"נ " - דהיינו, (250) שנה , יוצא מזה שיוכבד ילדה את משה כאשר הייתה בת 130 שנה ואולי בת 250 שנה !
בן כמה היה לוי[עריכה]
להשלמת התמונה דן הרמב"ן בגילו של אביה, לוי בן יעקב. בבואו למצרים היה בן 53 שנה. ואם אחרי ימים רבים, נגיע ל-100 שנה. ואז מוסיף הרמב"ן:" והנה יהיו בזה שני פלאים, שיהיה הוא זקן כאברהם אשר הזכיר הכתוב [4]: הלבן מאה שנה יולד, וכתיב :ואדני זקן ותהיה היא זקנה בלדת משה "ואם נאחר עוד לידתה לסוף ימי לוי, הנה י�יה פלא גדול משל אברהם."
ומסכם הרמב"ן: "והנה אם יהיו ימי יוכבד כימי אביה, ותתקיים בה הלחות עד קרוב לזקנתה כמשפט הנשים, איננו פלא אם תוליד בזמן אשר נתנו לה רבותינו, מפני שרצה האלוהים לגאול את ישראל על ידי האחים האלה ולא הגיע הקץ, (ולכן) איחר לידתם ימים רבים עד כי זקנה אמם. ולא יפלא מה' דבר"
מגלות לתשועה[עריכה]
עובדת הולדת יוכבד עם הירידה לגלות והולדת בנה- משה רבינו שהוא המושיע של עם ישראל מהגלות, מבטא את הרעיון שרבקה רביב מאוניברסיטת בר-אילן מציגה במאמרה בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה: "לידת יוכבד בת לוי מהווה תרופה למכת הגלות. שהרי זכתה יוכבד וילדה את משה שיעמוד בראשם של ישראל ביציאת מצרים." וכך עם הירידה לגלות כבר נולדה ישועתם ממנה. את הרעיון שברגע הקשה ביותר כבר נוצרת הדרך לישועה, מצינו עוד במקרא. בפרשת וישב בין סיפור מכירת יוסף לסיפוריו של יוסף במצרים שיבץ הכתוב את סיפור יהודה ותמר. ועל כך נאמר: "שבטים היו עוסקים במכירתו של יוסף, ויעקב היה עוסק בשקו ובתעניתו, ויהודה עוסק לקחת אשה והקב"ה בורא אורו של מלך המשיח".
עם ירידתם של ישראל למצרים, כבר הוכנה יציאתם ממנה, באמצעות לידתה של יוכבד, אמו של משה רבינו. ולא בכדי נוהגים לקרוא כהפטרה לפרשת ויגש את הכתובים המעודדים בספר יחזקאל [5]: "ודבר אליהם כה אמר ה' אלקים הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם".
קברה[עריכה]
על פי המסורת קבורות ב"קבר האימהות" בטבריה : יוכבד בת לוי, צפורה אשת משה, אלישבע בת עמינדב, בלהה וזלפה נשות יעקב אבינו ורחל אשת ר' עקיבא.
בעבר ציינו את הקבר אבני בזלת שחורות, אך בתחילת המאה הן נעלמו ולא נותר מהן סימן, בעיקר בעקבות הבניה החדשה בקרית-שמואל. בחקירה שעשה ר"מ טולידנו בשנת תשט"ז נמצא באחת המפות באיזור טבריה, ציון קבר קדוש. חלקה זו היתה רשומה בטאבו ע"ש "כוללות הספרדים רמב"ה" וכך זוהה המקום כ"קבר האמהות".
ראוי לציין כי בקיר הדרומי של הגדר מופיע שלט האומר : "זה הקיר עומד על הקברים". מתחת לשלט יש גומחה להדלקת נרות.