הרב יוסף שיינין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הרב יוסף שיינין''' הוא רבה האשכנזי של העיר אשדוד. ==תולדות חייו== נולד ביום הכיפורי...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[יום הכיפורים]] תש"א ב[[ירושלים]] לאביו הרב מנחם מנדל. למד ב[[ישיבת פוניבז']] אצל [[הרב יוסף | נולד ב[[יום הכיפורים]] תש"א ב[[ירושלים]] לאביו הרב מנחם מנדל. למד ב[[ישיבת פוניבז']] אצל [[הרב יוסף שלמה כהנמן]]. נשא את עטרה הדסה, בתו של הרב דוד סלומון, רב המושבים עין גנים וכפר אברהם שע"י [[פתח תקווה]] (כיום שכונות בעיר). גיסו בגיל 27 הוסמך לרבנות, ובגיל 30 נבחר לכהן כרב העיירה טירת הכרמל, תפקיד בו כיהן במשך 14 שנה. בשנת תשמ"ו, עם פרישתו של רבה האשכנזי של אשדוד, [[הרב סיני אדלר]], נשלח על ידי רבו הרב כהנמן לכהן כרב העיר, לצד הרב הספרדי [[הרב ישראל אליזרע]]. לאחר פטירת הרב אליזרע בשנת תשס"א, המשיך לכהן לבדו כרב העיר, עד למינויו של [[הרב חיים פינטו]] לכהן כרבה של אשדוד (לצד היותו רבה של קריית מלאכי). ייסד בעיר [[כולל]] להוראה בשם "מורשת מנחם" (ע"ש אביו), ועומד בראשו. | ||
בשנת תשע"א הצטרף לקריאתם של [[הרב שמואל אליהו]] וכ-50 רבני ערים נוספים שלא למכור או להשכיר דירות לערבים. | בשנת תשע"א הצטרף לקריאתם של [[הרב שמואל אליהו]] וכ-50 רבני ערים נוספים שלא למכור או להשכיר דירות לערבים. | ||
גרסה אחרונה מ־15:15, 4 באוגוסט 2015
|
|
הרב יוסף שיינין הוא רבה האשכנזי של העיר אשדוד.
תולדות חייו[עריכה]
נולד ביום הכיפורים תש"א בירושלים לאביו הרב מנחם מנדל. למד בישיבת פוניבז' אצל הרב יוסף שלמה כהנמן. נשא את עטרה הדסה, בתו של הרב דוד סלומון, רב המושבים עין גנים וכפר אברהם שע"י פתח תקווה (כיום שכונות בעיר). גיסו בגיל 27 הוסמך לרבנות, ובגיל 30 נבחר לכהן כרב העיירה טירת הכרמל, תפקיד בו כיהן במשך 14 שנה. בשנת תשמ"ו, עם פרישתו של רבה האשכנזי של אשדוד, הרב סיני אדלר, נשלח על ידי רבו הרב כהנמן לכהן כרב העיר, לצד הרב הספרדי הרב ישראל אליזרע. לאחר פטירת הרב אליזרע בשנת תשס"א, המשיך לכהן לבדו כרב העיר, עד למינויו של הרב חיים פינטו לכהן כרבה של אשדוד (לצד היותו רבה של קריית מלאכי). ייסד בעיר כולל להוראה בשם "מורשת מנחם" (ע"ש אביו), ועומד בראשו.
בשנת תשע"א הצטרף לקריאתם של הרב שמואל אליהו וכ-50 רבני ערים נוספים שלא למכור או להשכיר דירות לערבים.
חיבר את הספר הדר יוסף העוסק בעניינים שונים בהלכה, הכולל התכתבות עם הרב יוסף שלום אלישיב.
משפחתו[עריכה]
רעייתו, עטרה הדסה, היתה בתו של הרב דוד סלומון, שכיהן כרבם של כפר אברהם ועין גנים וראש "הישיבה הטכנולוגית כפר אברהם", נכדתם של הרב ישראל אריה ספיר (אב"ד בפתח תקווה) והרב אברהם ישראל משה סלומון (רבה של חרקוב שבאוקראינה) ונינתו של הרב משה לנדינסקי (ראש ישיבת ראדין). גיסיו הם הרב ברוך שמעון סלומון (רבה של פתח תקווה וראש ישיבת נחלת דוד הקרויה על שם הרב סלומון), הרב יעקב משה סלומון (ראש הישיבה הטכנולוגית כפר אברהם ומנכ"ל משרד הדתות), הרב אליהו סלומון (רב המועצה האזורית חבל יבנה ומושב בית גמליאל) והרב עמירם שקדי (ראש כולל אהלי דבורה בירושלים). אחייניתו היא אשת הרב שלמה שפירא, דיין בבית הדין בנתניה.