רבי שמשון רפאל הירש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[תמונה:Raghar.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמשון רפאל הירש]] | [[תמונה:Raghar.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמשון רפאל הירש]] | ||
[[הרב שמשון רפאל הירש]] ('''רש"ר הירש''') ראש ה[[רב]]נים האורתודוכסיים ומנהיגה הרוחני של [[יהדות גרמניה]], ומגדולי מפרשי ה[[תנ"ך]] המסורתיים המודרניים. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ"ד סיוון תקס"ח. למד תורה מפי [[החכם ברנייס]] ואחר כך מפי [[הרב יעקב עטלינגר]] | הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ"ד סיוון תקס"ח. למד תורה מפי [[החכם ברנייס]] ואחר כך מפי [[הרב יעקב עטלינגר]] בעל הערוך לנר. הוא נבחר בגיל 22 בלבד להיות רב נסיכות אולדנבורג. בגיל 27 הוא כותב את הספר 'חורב' ו'אגרות צפון'. את התפקיד המשמעותי הראשון קיבל בגיל 39 כשמונה להיות רבה הראשי של מורביה בהונגריה. היה לו הרבה מאבקים שם והוא נענה לבוא להיות רב קהילת פרנקפורט על אף שמדובר בהורדת מעמדו ביחס לתפקידו הקודם. הוא הצליח לקבל משרת רב בגרמניה עקב הלימודים האקדמאים שלמד. הברון רוטשילד מביא אותו, כאשר דרישתו היא שיבנו בית ספר חדש והוא עומד בראשו. כאשר עזב את קהילתו במורביה הוא כתב להם מכתב פרידה בו הביא כי יש צורך בפתיחות לתרבות חיצונית ולא להינעל בד' אמות של הלכה, כאשר לפתיחות זו הוא דרך ארץ. מכתב זה הינו אחד מהסממנים הראשונים של בניית שיטתו העקרונית תורה עם דרך ארץ. | ||
הוא כותב את 'חורב' במשך שנתיים אך בגלל בעיות בהוצאת הספר הוא כותב את הספר ל'אגרות צפוּן' – השם הוא בגלל שזה נכתב בעילום שם ונחתם כ'בן עוזיאל' ("לא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי"). באגרות צפון הוא מביא הרבה מהעקרונות שנוסחו בספר חורב ומנסח אותם כדו שיח בין נפתלי לבנימין. יש 19 אגרות. | |||
הוא עורך בין השנים 1853-1870 את כתב העת 'ישורון' ששם הוא מעביר להורים עניינים חינוכיים. הוא כותב מכתבים ומנשרים לקראת מבחני סוף השנה (שהיו שאילת שאלות את התלמיד בנוכחות ההורים). הוא פורס שם משנה חינוכית ובכלל פורס תפיסת עולם חינוכית. | |||
בישורון הרש"ר כתב שצריך לחסן את הילדים מפני מפגש עם החוץ ולא להסתיר אותם מכל מגע חיצוני. הוא אומר שמי שישמור על בניו מכל מגע חיצוני עם השכלה ימצא את כולם בחוץ. הוא ממשיל את העניין לחיסון פיזי – לא צריך לסגור את הילד כל היום בבית, אלא להוציאו החוצה ולחסנו מרוחות עזות. | |||
רק בשנת 1867 הוא מתחיל לכתוב את פירושו לתורה. בראשית-1867 ; שמות-1869 ; ויקרא-1873 ; במדבר-1876 ; דברים-1878. | |||
נפטר בכ"ז טבת תרמ"ט. | |||
==הפרדת הקהילות== | |||
בהתחלה כל הדתות היו מוגדרות תחת אותה קטגוריה כאשר כל דת הוגדרה כקהילה ביחס לקבלת תקציבים מהממשלה כגון הקהילה היהודית, הקתולית או הפרוטסטנטית. אמנם, לאחר איחוד גרמניה והקמת האימפריה הגרמנית של ביסמרק, פעל הרש"ר הירש לחקיקה שתאפשר לקהילתו לפרוש מהקהילות היהודיות. החוק נחקק בשנת 1876 'חוק הפרישה' שהרשה לכל קבוצה החפצה בכך להתאגד ולפרוש מהזרם המרכזי ולקבל תקציבים והכרה בהתאם. החוק שינה את יחסי הקהילות היהודיים ואפשר להם לראשונה לפרוש מהזרם המרכזי היהודי. | |||
הרש"ר הירש קרא לפרוש מן הקהילה היהודית הכללית, אך חלק גדול מקהילתו סירבו לפרוש וטענו כי עדיף להישאר מאוחדים עם שאר היהודים ובכללם גם הרפורמים. על מנת לחזק את טענתם, הם הביאו את הרב יצחק דב במברגר שהתנגד נחרצות לפרישת הקהילה האורתודוכסית מהקהילה הכללית בשביל שיכתוב על כך מכתבים לכלל התושבים. הרש"ר הגיב לרב במברגר ואמר שבתור המרא דאתרא הסמכות היא בידיו ואין סיבה שהרב במברגר יתערב בענייני הקהילה הפרטיים. הרש"ר החליט לבסוף כי הוא בעד הפרישה והגדיר את הקהילה כזרם חדש ונפרד מהקהילה היהודית הכללית. בחלופת מכתבים בינו לבין הרב במברגר הוא טוען כי חובה להיפרד מכל הדברים המנוכרים ליהדות וכשם שבעבר הקראים הוצאו מהקהילה היהודית כך יש צורך לנהוג כלפי הרפורמים. את טענותיו של הרב במברגר בדבר הצורך באחדות הוא דוחה ואומר כי בפועל האחדות הינה פורמלית בלבד, ולמעשה איננה קיימת כבר עשרות שנים. לדבריו, הרפורמים והאורתודוכסים נבדלים זה מזה כבר זמן רב והחוק החדש רק מאפשר להפוך את הבידול לרשמי. בפועל, חלק גדול מקהילת האורתודוכסים סירבו להיפרד מהקהילה ורק חלק מקהילות של הרש"ר הירש נענו לקריאתו ופרשו יחד עמו. | |||
==תורה עם דרך ארץ== | |||
הרש"ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה'.<ref>ראה למשל, אגרת טו באגרות צפון.</ref> | |||
שיטת הרש"ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה"ייקית" - שכה נפצו בה ה"רב דוקטור"ים. הרש"ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). "תורה עם דרך ארץ" היא התמודדות אחת נגד ה[[רפורמים]]. | שיטת הרש"ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה"ייקית" - שכה נפצו בה ה"רב דוקטור"ים. הרש"ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). "תורה עם דרך ארץ" היא התמודדות אחת נגד ה[[רפורמים]]. | ||
יש נקודות מגע משותפות בין הרש"ר הירש לבין [[הרב קוק]], אולם ההבדלים גם הם רבים והחשוב שבהם הוא שבעוד שאצל הרש"ר הירש עם ישראל צריך לפעול בגולה כדי להשפיע על הגויים סבר הרב קוק שרק בארץ ישראל תיתכן השפעה כזו, על בסיס הפסוק "כי מציון תצא תורה". הרב קוק מזכיר את הרש"ר הירש לשבח בכמה מקומות והזמין את ד"ר אוירבך חניך שיטתו להקים בית ספר ברוח זו בארץ ישראל. | |||
לאחר מאורעות השואה, הרב יצחק ברויאר, נכדו של הרש"ר, הוסיף לסיסמת סבו "תורה עם דרך ארץ ישראל". | |||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
===פירושו לתורה=== | ===פירושו לתורה=== | ||
[[הרב מרדכי ברויאר]] במאמרו על הפירוש פורסם במחניים, גיליון 4 (ב') תשנ"ג וגם נמצא בקישור [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/mahanaim/rashar.htm באתר דעת] מציג את המיוחד שבפירוש. וכך הוא מתאר את סגולתו:"רש"ר הירש ביקש להבין את פשוטו של המקרא רק כדי לעמוד מתוך כך על משמעותו של המקרא. הפשט היה בעיניו טפל, ואילו המשמעות היתה עיקר. הוא לא ביקש לדעת רק מה כתוב כאן, אלא הוא שאל גם למה הוא כתוב, מה הוא מוסיף לנשמה, כיצד הוא מחנך את האישיות, במה הוא מחשל את האופי ומקרב את האדם אל בוראו. ואלו הם דברים שכל אדם הלומד תורה ומקיים מצוות זקוק להם ומרגיש בחסרונם. וזו היא אפוא הסיבה לכך, שפירוש רש"ר הירש היה פירוש עממי, שנתקבל בהערצה על ידי כל שכבות הציבור - גדולים וקטנים כאחד". | [[הרב מרדכי ברויאר]] במאמרו על הפירוש <ref>פורסם במחניים, גיליון 4 (ב') תשנ"ג וגם נמצא בקישור [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/mahanaim/rashar.htm באתר דעת]</ref> מציג את המיוחד שבפירוש. וכך הוא מתאר את סגולתו:"רש"ר הירש ביקש להבין את פשוטו של המקרא רק כדי לעמוד מתוך כך על משמעותו של המקרא. הפשט היה בעיניו טפל, ואילו המשמעות היתה עיקר. הוא לא ביקש לדעת רק מה כתוב כאן, אלא הוא שאל גם למה הוא כתוב, מה הוא מוסיף לנשמה, כיצד הוא מחנך את האישיות, במה הוא מחשל את האופי ומקרב את האדם אל בוראו. ואלו הם דברים שכל אדם הלומד תורה ומקיים מצוות זקוק להם ומרגיש בחסרונם. וזו היא אפוא הסיבה לכך, שפירוש רש"ר הירש היה פירוש עממי, שנתקבל בהערצה על ידי כל שכבות הציבור - גדולים וקטנים כאחד". | ||
הוא מגדיר את כל פירוש בתור "יפה", כך הוא בעיני הלומד, ודעתו מתיישבת בו - מאליו הוא מכוון לאמיתה של התורה, כפי שהיא יוצאת לו מתוך האות המיוחדת לו בתורה. משום כך פירושי רש"ר הירש אינם ניתנים לא להוכחה ולא לסתירה; אי אפשר לומר עליהם שהם "נכונים" או "לא נכונים", אלא אפשר רק לומר שהם "יפים"; כי הם מבטאים אותה משמעות של התורה, המתאימה לשורש נשמתו של הלומד. | הוא מגדיר את כל פירוש בתור "יפה", כך הוא בעיני הלומד, ודעתו מתיישבת בו - מאליו הוא מכוון לאמיתה של התורה, כפי שהיא יוצאת לו מתוך האות המיוחדת לו בתורה. משום כך פירושי רש"ר הירש אינם ניתנים לא להוכחה ולא לסתירה; אי אפשר לומר עליהם שהם "נכונים" או "לא נכונים", אלא אפשר רק לומר שהם "יפים"; כי הם מבטאים אותה משמעות של התורה, המתאימה לשורש נשמתו של הלומד. | ||
| שורה 29: | שורה 49: | ||
פירושו לתורה נחשב למקובל בקרב יהודי גרמניה, עד כדי כך שנהגו לומר שכאשר לומדים תורה עם פירוש, הכוונה עם פירוש הרב שמשון רפאל הירש, זאת לעומת המקובל בשאר תפוצות ישראל שהכוונה ללימוד עם פירוש היתה לפירוש [[רש"י]]. תרומה לכך הייתה העובדה שהוא נכתב בשפה הגרמנית, ולאחר מכן תורגם גם ל[[עברית]]. כמו כן היה לפירוש יתרון נוסף, לעומת הפירוש האחר לתורה של [[הרב דוד צבי הופמן]], שגם הוא היה בשפה הגרמנית, פירושו של הרב שמשון רפאל הירש נחשב לפירוש עממי אשר נלמד על כל שכבות הציבור. | פירושו לתורה נחשב למקובל בקרב יהודי גרמניה, עד כדי כך שנהגו לומר שכאשר לומדים תורה עם פירוש, הכוונה עם פירוש הרב שמשון רפאל הירש, זאת לעומת המקובל בשאר תפוצות ישראל שהכוונה ללימוד עם פירוש היתה לפירוש [[רש"י]]. תרומה לכך הייתה העובדה שהוא נכתב בשפה הגרמנית, ולאחר מכן תורגם גם ל[[עברית]]. כמו כן היה לפירוש יתרון נוסף, לעומת הפירוש האחר לתורה של [[הרב דוד צבי הופמן]], שגם הוא היה בשפה הגרמנית, פירושו של הרב שמשון רפאל הירש נחשב לפירוש עממי אשר נלמד על כל שכבות הציבור. | ||
===אגרות צפון=== | ===אגרות צפון=== | ||
'''אגרות צפון'''- 19 אגרות על היהדות, הוא הספר הראשון מספרי הרש"ר הירש שנדפס. | '''אגרות צפון'''- 19 אגרות על היהדות, הוא הספר הראשון מספרי הרש"ר הירש שנדפס. | ||
| שורה 52: | שורה 73: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [[הרב יחיאל יעקב וינברג]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/deot/vaynberg.htm משנתו של ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל] באתר דעת. | |||
* צבי א. קורצווייל, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/kurtzvail-4.htm הרב שמשון רפאל הירש] (אתר דעת) | * צבי א. קורצווייל, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/kurtzvail-4.htm הרב שמשון רפאל הירש] (אתר דעת) | ||
* הרב יונה עמנואל, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/hakehila-2.htm 'הקהילה הפורשת' של הרב הירש והרבנות הראשית לישראל] | * הרב יונה עמנואל, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/hakehila-2.htm 'הקהילה הפורשת' של הרב הירש והרבנות הראשית לישראל] | ||
גרסה אחרונה מ־13:45, 17 במרץ 2020
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב שמשון רפאל הירש (רש"ר הירש) ראש הרבנים האורתודוכסיים ומנהיגה הרוחני של יהדות גרמניה, ומגדולי מפרשי התנ"ך המסורתיים המודרניים.
תולדות חייו[עריכה]
הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ"ד סיוון תקס"ח. למד תורה מפי החכם ברנייס ואחר כך מפי הרב יעקב עטלינגר בעל הערוך לנר. הוא נבחר בגיל 22 בלבד להיות רב נסיכות אולדנבורג. בגיל 27 הוא כותב את הספר 'חורב' ו'אגרות צפון'. את התפקיד המשמעותי הראשון קיבל בגיל 39 כשמונה להיות רבה הראשי של מורביה בהונגריה. היה לו הרבה מאבקים שם והוא נענה לבוא להיות רב קהילת פרנקפורט על אף שמדובר בהורדת מעמדו ביחס לתפקידו הקודם. הוא הצליח לקבל משרת רב בגרמניה עקב הלימודים האקדמאים שלמד. הברון רוטשילד מביא אותו, כאשר דרישתו היא שיבנו בית ספר חדש והוא עומד בראשו. כאשר עזב את קהילתו במורביה הוא כתב להם מכתב פרידה בו הביא כי יש צורך בפתיחות לתרבות חיצונית ולא להינעל בד' אמות של הלכה, כאשר לפתיחות זו הוא דרך ארץ. מכתב זה הינו אחד מהסממנים הראשונים של בניית שיטתו העקרונית תורה עם דרך ארץ.
הוא כותב את 'חורב' במשך שנתיים אך בגלל בעיות בהוצאת הספר הוא כותב את הספר ל'אגרות צפוּן' – השם הוא בגלל שזה נכתב בעילום שם ונחתם כ'בן עוזיאל' ("לא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי"). באגרות צפון הוא מביא הרבה מהעקרונות שנוסחו בספר חורב ומנסח אותם כדו שיח בין נפתלי לבנימין. יש 19 אגרות.
הוא עורך בין השנים 1853-1870 את כתב העת 'ישורון' ששם הוא מעביר להורים עניינים חינוכיים. הוא כותב מכתבים ומנשרים לקראת מבחני סוף השנה (שהיו שאילת שאלות את התלמיד בנוכחות ההורים). הוא פורס שם משנה חינוכית ובכלל פורס תפיסת עולם חינוכית.
בישורון הרש"ר כתב שצריך לחסן את הילדים מפני מפגש עם החוץ ולא להסתיר אותם מכל מגע חיצוני. הוא אומר שמי שישמור על בניו מכל מגע חיצוני עם השכלה ימצא את כולם בחוץ. הוא ממשיל את העניין לחיסון פיזי – לא צריך לסגור את הילד כל היום בבית, אלא להוציאו החוצה ולחסנו מרוחות עזות.
רק בשנת 1867 הוא מתחיל לכתוב את פירושו לתורה. בראשית-1867 ; שמות-1869 ; ויקרא-1873 ; במדבר-1876 ; דברים-1878.
נפטר בכ"ז טבת תרמ"ט.
הפרדת הקהילות[עריכה]
בהתחלה כל הדתות היו מוגדרות תחת אותה קטגוריה כאשר כל דת הוגדרה כקהילה ביחס לקבלת תקציבים מהממשלה כגון הקהילה היהודית, הקתולית או הפרוטסטנטית. אמנם, לאחר איחוד גרמניה והקמת האימפריה הגרמנית של ביסמרק, פעל הרש"ר הירש לחקיקה שתאפשר לקהילתו לפרוש מהקהילות היהודיות. החוק נחקק בשנת 1876 'חוק הפרישה' שהרשה לכל קבוצה החפצה בכך להתאגד ולפרוש מהזרם המרכזי ולקבל תקציבים והכרה בהתאם. החוק שינה את יחסי הקהילות היהודיים ואפשר להם לראשונה לפרוש מהזרם המרכזי היהודי.
הרש"ר הירש קרא לפרוש מן הקהילה היהודית הכללית, אך חלק גדול מקהילתו סירבו לפרוש וטענו כי עדיף להישאר מאוחדים עם שאר היהודים ובכללם גם הרפורמים. על מנת לחזק את טענתם, הם הביאו את הרב יצחק דב במברגר שהתנגד נחרצות לפרישת הקהילה האורתודוכסית מהקהילה הכללית בשביל שיכתוב על כך מכתבים לכלל התושבים. הרש"ר הגיב לרב במברגר ואמר שבתור המרא דאתרא הסמכות היא בידיו ואין סיבה שהרב במברגר יתערב בענייני הקהילה הפרטיים. הרש"ר החליט לבסוף כי הוא בעד הפרישה והגדיר את הקהילה כזרם חדש ונפרד מהקהילה היהודית הכללית. בחלופת מכתבים בינו לבין הרב במברגר הוא טוען כי חובה להיפרד מכל הדברים המנוכרים ליהדות וכשם שבעבר הקראים הוצאו מהקהילה היהודית כך יש צורך לנהוג כלפי הרפורמים. את טענותיו של הרב במברגר בדבר הצורך באחדות הוא דוחה ואומר כי בפועל האחדות הינה פורמלית בלבד, ולמעשה איננה קיימת כבר עשרות שנים. לדבריו, הרפורמים והאורתודוכסים נבדלים זה מזה כבר זמן רב והחוק החדש רק מאפשר להפוך את הבידול לרשמי. בפועל, חלק גדול מקהילת האורתודוכסים סירבו להיפרד מהקהילה ורק חלק מקהילות של הרש"ר הירש נענו לקריאתו ופרשו יחד עמו.
תורה עם דרך ארץ[עריכה]
הרש"ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה'.[1]
שיטת הרש"ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה"ייקית" - שכה נפצו בה ה"רב דוקטור"ים. הרש"ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). "תורה עם דרך ארץ" היא התמודדות אחת נגד הרפורמים.
יש נקודות מגע משותפות בין הרש"ר הירש לבין הרב קוק, אולם ההבדלים גם הם רבים והחשוב שבהם הוא שבעוד שאצל הרש"ר הירש עם ישראל צריך לפעול בגולה כדי להשפיע על הגויים סבר הרב קוק שרק בארץ ישראל תיתכן השפעה כזו, על בסיס הפסוק "כי מציון תצא תורה". הרב קוק מזכיר את הרש"ר הירש לשבח בכמה מקומות והזמין את ד"ר אוירבך חניך שיטתו להקים בית ספר ברוח זו בארץ ישראל. לאחר מאורעות השואה, הרב יצחק ברויאר, נכדו של הרש"ר, הוסיף לסיסמת סבו "תורה עם דרך ארץ ישראל".
כתביו[עריכה]
פירושו לתורה[עריכה]
הרב מרדכי ברויאר במאמרו על הפירוש [2] מציג את המיוחד שבפירוש. וכך הוא מתאר את סגולתו:"רש"ר הירש ביקש להבין את פשוטו של המקרא רק כדי לעמוד מתוך כך על משמעותו של המקרא. הפשט היה בעיניו טפל, ואילו המשמעות היתה עיקר. הוא לא ביקש לדעת רק מה כתוב כאן, אלא הוא שאל גם למה הוא כתוב, מה הוא מוסיף לנשמה, כיצד הוא מחנך את האישיות, במה הוא מחשל את האופי ומקרב את האדם אל בוראו. ואלו הם דברים שכל אדם הלומד תורה ומקיים מצוות זקוק להם ומרגיש בחסרונם. וזו היא אפוא הסיבה לכך, שפירוש רש"ר הירש היה פירוש עממי, שנתקבל בהערצה על ידי כל שכבות הציבור - גדולים וקטנים כאחד".
הוא מגדיר את כל פירוש בתור "יפה", כך הוא בעיני הלומד, ודעתו מתיישבת בו - מאליו הוא מכוון לאמיתה של התורה, כפי שהיא יוצאת לו מתוך האות המיוחדת לו בתורה. משום כך פירושי רש"ר הירש אינם ניתנים לא להוכחה ולא לסתירה; אי אפשר לומר עליהם שהם "נכונים" או "לא נכונים", אלא אפשר רק לומר שהם "יפים"; כי הם מבטאים אותה משמעות של התורה, המתאימה לשורש נשמתו של הלומד.
המתח הזה שבין הפירוש "הנכון", המשכנע את השכל, ובין המשמעות "היפה", המושכת את הלב, יודגם במקרא הבא:
"ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען" (בראשית ט, יח)
פסוק זה פותח את פרשת שכרותו של נח. והואיל ורק שם, חם ויפת היו מעורבים באותו מעשה. לכאורה לא היה כל מקום להזכיר כאן את בנו של חם את כנען. משום כך אומר רש"י, שהמשפט "וחם הוא אבי כנען" איננו אלא הערה פרשנית למה שייאמר בהמשך שחם החוטא היה אביו של כנען שנתקלל.
רש"ר הירש, שביקש את משמעותו של המקרא מחפש את המשמעות של המשפט "וחם הוא אבי כנען". ובמקום הפירוש "הנכון", המכוון לפשוטו של המקרא, אמר פירוש "יפה", הנותן למקרא זה משמעות גדולה. וכך הוא כותב:" לדעתו, רומז לנו הכתוב: עתיד הכנעני להגיע לשיא ההשחתה המוסרית, עד שהארץ תקיאנו מתוכה, וישראל יבואו במקומו. אולם שורש ההשחתה של עמי כנען נעוץ באופיו של חם. שכן כיבוד ומורא של אב ואם הוא היסוד לכל התפתחות האדם. אם הבנים רואים בהוריהם שומרי משמרת של תפקיד אלוהי והם מכבדים את מהותם הרוחנית - כי אז תגדל האנושות כעץ רענן. כנגד זה אם בן מסוגל להתענג על מהותו הגשמית של אביו, כבר נכרת הגזע, ועתיד חדש לא יצמח על יסוד העבר. כל דור מתחיל את לימודיו מחדש, אין הצעירים לומדים מן העבר, אלא דורות מתחלפים עלי אדמות - והעתיד עודנו מהם והלאה. אכן חם שזלזל בכבוד אביו הוא "אבי" ההשחתה המוסרית של כנען."
והוא מסכם: "בפירוש זה כבר הגיע המתח שבין "נכון" ובין "יפה" לשיאו; ואפשר אפילו לומר, שהפירוש היפה איננו נכון. אולם לא תמיד היחס הוא כך; אלא בדרך כלל הפירוש היפה משתלב עם הפירוש הנכון ורק - מוסיף לו משמעות. ולא עוד, אלא יש שרש"ר הירש מתגלה כמי שמוכתר בשני הכתרים האלה כאחד: הוא גילה פירוש מבריק, המכוון לעומק פשוטו של המקרא; ואף על פי כן לא הסתפק בכך, אלא טרח להוסיף לו משמעות, שיש בה כדי להשיב את הנפש".
בפירוש עוסק הרש"ר גם כן פעמים רבות בדקדוק ובהבנת מילים כאשר הוא מחדש בתחום זה רבות, בהקישו מילים דומות והסקת משמעויות חדשות למילים ולשורשים שונים.
פירושו לתורה נחשב למקובל בקרב יהודי גרמניה, עד כדי כך שנהגו לומר שכאשר לומדים תורה עם פירוש, הכוונה עם פירוש הרב שמשון רפאל הירש, זאת לעומת המקובל בשאר תפוצות ישראל שהכוונה ללימוד עם פירוש היתה לפירוש רש"י. תרומה לכך הייתה העובדה שהוא נכתב בשפה הגרמנית, ולאחר מכן תורגם גם לעברית. כמו כן היה לפירוש יתרון נוסף, לעומת הפירוש האחר לתורה של הרב דוד צבי הופמן, שגם הוא היה בשפה הגרמנית, פירושו של הרב שמשון רפאל הירש נחשב לפירוש עממי אשר נלמד על כל שכבות הציבור.
אגרות צפון[עריכה]
אגרות צפון- 19 אגרות על היהדות, הוא הספר הראשון מספרי הרש"ר הירש שנדפס. הספר בנוי כהתכתבות בין בנימין, בחור צעיר שהתרחק מדרך התורה והמצוות, ונפתלי. בנימין שוטח את טענותיו ותלונותיו על היהדות, ונפתלי מעורר אותו לשים לב לכך, שכל היכרותו עם היהדות היא בעצם חלקית חיצונית ושטחית, והוא לא בחן מעולם את השקפותיה של היהדות ביחס לשאלות היסוד, לתכלית האדם, ולתפקידו של עם ישראל. לאורך האגרות נפתלי סוקר בנימין את משמעותה של היהדות, ואת תפקידם של המצוות, ובכך משיב לתלונותיו. הוא מסביר שבמשך הדורות נשמר במסירות הקיום המעשי של המצוות, אך הרוח שעומדת בבסיסם נשכחה במהלך הדורות, ובשל כך בני הדור פוגשים יהדות בלתי מובנת ורבים מהם עוזבים אותה. הוא מציב כמשימה לדור את שאיבת רוח היהדות מתוך היהדות עצמה - התנ"ך ודברי חז"ל, ולא ממקורות חיצוניים,ובכך להפוך את היהדות למובנת. ומציג את תכניתו לכתיבת ספר שיבאר את המצוות וטעמיהן.
ספרים נוספים[עריכה]
- חורב- על טעמי המצוות הנהוגות בזמן הזה, שורשיהם ודיניהן.
- שמש מרפא- שו"ת הלכתי
- פירוש על ספר תהלים
- המצוות כסמלים- על תפקידן ומשמעתון של המצוות. נכתב כנגד שיטות הרפורמים, שכנגדם לחם.
- תפילות ישראל- סידור תפילה עם פירושיו.
- במעגלי שנה- סדרה על המועדים.
- מתנה טובה- הגיונות ליום השבת (בעריכת אהרן סורסקי).
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יואל שוורץ, תולדות הגה"צ ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל (חלק מסדרת "תולדות גדולי ישראל"), ירושלים תש"ס
- הרב יונה עמנואל (עורך), הרב שמשון רפאל הירש- משתנו ושיטתו, הוצאת פלדהיים י-ם/ ניו יורק תשמ"ט
- רבי יעקב רוזנהיים, רבי שמשון רפאל הירש: מבשר ומגשים חזון היהדות הנצחית, (תרגם מגרמנית: ד"רחיים וייסמן), הוצאת נצח, בני ברק תשכ"ו.
- הגב' חוה קרוסקל (בתו של פרופ' מרדכי ברויאר ז"ל), "מי לה' אלי!" - קורות חייו של הרב הירש, הוצאת פלדהיים ירושלים.
- שו"ת שמש מרפא, שאלות ותשובות של הרב הירש בענייני הלכה ושאלות ציבוריות. בסוף הספר, סקירה מקיפה אודות אישיותו ופועלו. יצא לאור על-ידי הרב קלוגמן מירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב יחיאל יעקב וינברג, משנתו של ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל באתר דעת.
- צבי א. קורצווייל, הרב שמשון רפאל הירש (אתר דעת)
- הרב יונה עמנואל, 'הקהילה הפורשת' של הרב הירש והרבנות הראשית לישראל
- מיכל דל, תפיסתו של רש"ר הירש בדבר פרישה מהקהילה ופירושו לתורה, מתוך: אורשת כרך א -03