פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד כח: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
(הוספת קישור למקור) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
סעיף כח - שתי כתות עדים החלוקות | סעיף כח - שתי כתות עדים החלוקות | ||
בגמרא במסכת כתובות {{#makor-new:כתובות כא ב|בבלי-כתובות|כא|ב}} רב פוסק שאם [[בי"ד]] ישב לקיים שטר, ולפני שחתמו על הקיום באו עדים והעידו שאחד מהדיינים פסול - שני הדיינים האחרים יכולים להעיד עליו שהוא כשר ולחתום איתו . הגמרא מקשה כיצד מקבלים את עדות שני הדיינים, הרי מולם יש שני עדים שמעידים הפוך! ומתרצת שהדיינים לא סותרים את דברי העדים, אלא אומרים שהדיין השלישי עשה תשובה. | |||
[[רמב"ם]], [[טור]] ו[[שו"ע]]: אם שנים העידו על אדם שעשה עבירה, ואחר כך שנים אחרים באו והעידו שעשה תשובה - הוא כשר. אם כת העדים השניה מכחישה את הראשונה ואומרת שמעולם הוא לא עשה את העבירה הזאת, הוא ספק פסול ולא יעיד או ידון עד שיעשה תשובה. | [[רמב"ם]], [[טור]] ו[[שו"ע]]: אם שנים העידו על אדם שעשה עבירה, ואחר כך שנים אחרים באו והעידו שעשה תשובה - הוא כשר. אם כת העדים השניה מכחישה את הראשונה ואומרת שמעולם הוא לא עשה את העבירה הזאת, הוא ספק פסול ולא יעיד או ידון עד שיעשה תשובה. | ||
גרסה אחרונה מ־11:16, 27 באפריל 2018
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:חושן משפט לד כח סעיף כח - שתי כתות עדים החלוקות
בגמרא במסכת כתובות כתובות כא ב רב פוסק שאם בי"ד ישב לקיים שטר, ולפני שחתמו על הקיום באו עדים והעידו שאחד מהדיינים פסול - שני הדיינים האחרים יכולים להעיד עליו שהוא כשר ולחתום איתו . הגמרא מקשה כיצד מקבלים את עדות שני הדיינים, הרי מולם יש שני עדים שמעידים הפוך! ומתרצת שהדיינים לא סותרים את דברי העדים, אלא אומרים שהדיין השלישי עשה תשובה.
רמב"ם, טור ושו"ע: אם שנים העידו על אדם שעשה עבירה, ואחר כך שנים אחרים באו והעידו שעשה תשובה - הוא כשר. אם כת העדים השניה מכחישה את הראשונה ואומרת שמעולם הוא לא עשה את העבירה הזאת, הוא ספק פסול ולא יעיד או ידון עד שיעשה תשובה.
⤶ סמ"ע: אם קודם העיד ולאחר מכן התעורר הספק מוציאים ממון על פיו, כי בשעת העדות הייתה לו חזקת כשרות.
֎ מהר"ם פדאוה ורמ"א: שני עדים שהעידו על אחד שהוא פסול, כגון שאחד אמר שהוא גנב והשני אמר שהלוה בריבית - מצטרפים לפסול אותו.