מכללה ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==שכר הלימוד== | ==שכר הלימוד== | ||
שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה){{הערה|הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים}} | שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה){{הערה|הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים}}. | ||
==התנגדות למכללה בחוגים חרדיים== | ==התנגדות למכללה בחוגים חרדיים== | ||
הקמת המכללה לוותה בהתנגדות מצד רבנים [[ליטאים (זרם)|ליטאים]], ובראשם הרב [[אליעזר מנחם מן שך]]. הוא פרסם איגרת לבוגרות בית יעקב ובה הביע התנגדות ללימודים אקדמיים לבנות, הכוללים תכנים ושיטות לימוד המנוגדים למסורת בית יעקב: "תשמרו את נפשותיכן ותתחזקו בדרך ובהשקפה שקיבלתן בבתי ספר [[בית יעקב]], תיטהרו ותתקדשו להיות אמהות של הדור הבא". במשך שנים הוא אסר על תלמידיו להינשא לבנות בוגרות המכללה, אך עם השנים פחתה התנגדותו. | הקמת המכללה לוותה בהתנגדות מצד רבנים [[ליטאים (זרם)|ליטאים]], ובראשם הרב [[אליעזר מנחם מן שך]]. הוא פרסם איגרת לבוגרות בית יעקב ובה הביע התנגדות ללימודים אקדמיים לבנות, הכוללים תכנים ושיטות לימוד המנוגדים למסורת בית יעקב: "תשמרו את נפשותיכן ותתחזקו בדרך ובהשקפה שקיבלתן בבתי ספר [[בית יעקב]], תיטהרו ותתקדשו להיות אמהות של הדור הבא". במשך שנים הוא אסר על תלמידיו להינשא לבנות בוגרות המכללה, אך עם השנים פחתה התנגדותו. | ||
{{קרד/ויקי/עברית}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.michlalah.edu האתר הרשמי] | * [http://www.michlalah.edu האתר הרשמי] | ||
גרסה אחרונה מ־07:31, 9 ביולי 2018
|
|
מכללה ירושלים היא מכללה אקדמית תורנית, שממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים.
היסטוריה ופעילות[עריכה]
המכללה נוסדה בשנת תשכ"ה (ספטמבר 1964 למנינם) כמכללה להכשרת מורים, על ידי הרב ד"ר יהודה קופרמן. מתוך מטרה ליצור מוסד אקדמי ראשון שהנחת היסוד שלו כוללת אמונה בתורה מן השמים, אמונת חכמים, ושמירת מצוות.
בשנת ה'תשל"ז קיבלה המכללה הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה כמוסד תורני אקדמי להכשרת מורות, הראשון מסוגו במדינת ישראל. בניגוד למכללות אחרות, שמטרתן להכשיר מורים בלבד, במכללה ירושלים מדגישים כי ברצונם להכשיר תלמידות שיוכלו להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים ולשמש כחוקרות ומרצות במוסדות אקדמיים.[1]
המכללה מעניקה תואר אקדמי .B.Ed בתחומים מגוונים: תנ"ך ותושבע"פ, מתמטיקה, ביולוגיה וכימיה, אנגלית, ספרות, הגיל הרך, מחשבת ישראל, משאבי למידה, חינוך מיוחד, מוזיקה.
בשנת הלימודים תש"ע נפתחה במכללה תוכנית לימודים לתואר שני (.M.Ed) בהוראת המדעים (מדעי הטבע, מתמטיקה ומדעי המחשב). בשנת תשע"א נפתחה תוכנית לימודים לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך. בשנת תשע"ב נפתחה תוכנית לימודים בהוראה בין תחומית של תורה שבע"פ ומחשבת ישראל.
כיום פועלת במכללה גם מסלול להכשרת מורים, הלימודים נערכים בימים נפרדים [יום חמישי, ובשעות הערב של יום ראשון]. במסלול זה ניתן לקבל תואר .B.Ed בתחומים מגוונים: תנ"ך ותושבע"פ, מתמטיקה, מחשבת ישראל, חינוך מיוחד.
בשנת הלימודים תשע"ה, נפתחה במכללה תוכנית לימודים לתואר שני (.M.Ed).
סגל המכללה[עריכה]
ראש המכללה בשנים האחרונות היא ד"ר דבורה רוזנווסר, בתו של מייסד המכללה הרב ד"ר יהודה קופרמן. נשיא המכללה הוא פרופ' יעקב כץ.
דיקנית הסטודנטיות החל משנת תשע"ה היא הרבנית יפה מגנס (לשעבר מנהלת האולפנית).
במהלך השנים לימדו במכללה, בין היתר, הרבנים שלמה זלמן מן ההר, ישעיהו הדרי, יעקב פילבר, יהושע כץ (רב העיר מעלה אדומים), יוסף כרמל (ראש כולל ארץ חמדה), זאב מאור, יהושע בכרך.
שכר הלימוד[עריכה]
שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[2].
התנגדות למכללה בחוגים חרדיים[עריכה]
הקמת המכללה לוותה בהתנגדות מצד רבנים ליטאים, ובראשם הרב אליעזר מנחם מן שך. הוא פרסם איגרת לבוגרות בית יעקב ובה הביע התנגדות ללימודים אקדמיים לבנות, הכוללים תכנים ושיטות לימוד המנוגדים למסורת בית יעקב: "תשמרו את נפשותיכן ותתחזקו בדרך ובהשקפה שקיבלתן בבתי ספר בית יעקב, תיטהרו ותתקדשו להיות אמהות של הדור הבא". במשך שנים הוא אסר על תלמידיו להינשא לבנות בוגרות המכללה, אך עם השנים פחתה התנגדותו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ עמוד האודות באתר המכללה.
- ↑ הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים