לא זו אף זו קתני: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
לא רק את המקרה הפשוט, אלא אף את המקרה המסובך שונה התנא. ביטוי | '''לא זו אף זו קתני''' הוא ביטוי תלמודי שפירושו: לא רק את המקרה הפשוט, אלא אף את המקרה המסובך יותר שונה התנא. | ||
ביטוי זה משמש תשובה לשאלה מדוע נכתבה ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] פיסקה פשוטה המובנת מעצמה, ומשמעות התשובה היא שזוהי אחת מדרכי המשנה או הברייתא להקדים את המקרה הפשוט למקרה המסובך ממנו ולעלות מן הקל אל הכבד. | |||
ה[[תוספות]] {{מקור|תוספות קידושין מא א$קידושין מא ע"א ד"ה "האיש מקדש"|כן}} מסבירים, שלא אומרים "לא זו אף זו" אלא בשתי בבות, כלומר, בשתי פסקאות שונות במשנה, אבל באותה הבבא לא ניתן לומר כך<ref>אמנם מצינו גם מקומות בהם תירצו כך בבבא אחת, למשל: {{מקור|תוספות יבמות ב א$תוספות יבמות ב ע"א ד"ה "עד סוף העולם"}}</ref>, ומסביר ה[[רבי יששכר בער איילנבורג|באר שבע]] ({{מקור|באר שבע הוריות א$הוריות פ"א ד"ה "על פיהם"}}, הובא ב"גליון הש"ס" בקידושין שם) שזה מפני ש[[רבי]], בסדרו את המשניות, לקח קטעים כתובים ממקורות שונים וחיברן, ולכן יתכן שהיו שני קטעים שחזרו על אותו עיקרון ורבי הכניסם אף על פי שיש חזרה בשני על העיקרון שהובא בראשון, מפני שבשני יש חידוש כלשהו. | |||
ב[[פני יהושע]] {{מקור|פני יהושע קידושין מא א$קידושין שם|כן}} הסביר שלא אומרים "לא זו אף זו" אלא במקום שיש גם חידוש כלשהו בבבא הראשונה, אבל במקום בו הבבא הראשונה אומרת דבר שאין בו חידוש כלל, לא אומרים זאת, היות והיה אפשר לשנות רק את הבבא השניה ואין כל צורך בבבא הראשונה. | |||
כתב בהליכות עולם (שער ג פרק ב): "אורחיה דתנא נקיט ברישא מילתא דפשיטא והדר מוסיף עלה מילתא דרבותא ורוצה לומר לא זו בלבד אלא אף זו, וכן תמצא בהרבה מקומות בגמרא שמקשה לישתוק מרישא ומסיפא ידעינן לה ומתרץ לא זו אף זו קתני כלומר תנא נמי הכי קאמר לא מיבעיא זו אלא אף זו". | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ביטויים תלמודיים]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:48, 28 באוקטובר 2012
|
|
לא זו אף זו קתני הוא ביטוי תלמודי שפירושו: לא רק את המקרה הפשוט, אלא אף את המקרה המסובך יותר שונה התנא. ביטוי זה משמש תשובה לשאלה מדוע נכתבה במשנה או בברייתא פיסקה פשוטה המובנת מעצמה, ומשמעות התשובה היא שזוהי אחת מדרכי המשנה או הברייתא להקדים את המקרה הפשוט למקרה המסובך ממנו ולעלות מן הקל אל הכבד.
התוספות (קידושין מא ע"א) מסבירים, שלא אומרים "לא זו אף זו" אלא בשתי בבות, כלומר, בשתי פסקאות שונות במשנה, אבל באותה הבבא לא ניתן לומר כך[1], ומסביר הבאר שבע (הוריות פ"א, הובא ב"גליון הש"ס" בקידושין שם) שזה מפני שרבי, בסדרו את המשניות, לקח קטעים כתובים ממקורות שונים וחיברן, ולכן יתכן שהיו שני קטעים שחזרו על אותו עיקרון ורבי הכניסם אף על פי שיש חזרה בשני על העיקרון שהובא בראשון, מפני שבשני יש חידוש כלשהו.
בפני יהושע (קידושין שם) הסביר שלא אומרים "לא זו אף זו" אלא במקום שיש גם חידוש כלשהו בבבא הראשונה, אבל במקום בו הבבא הראשונה אומרת דבר שאין בו חידוש כלל, לא אומרים זאת, היות והיה אפשר לשנות רק את הבבא השניה ואין כל צורך בבבא הראשונה.
כתב בהליכות עולם (שער ג פרק ב): "אורחיה דתנא נקיט ברישא מילתא דפשיטא והדר מוסיף עלה מילתא דרבותא ורוצה לומר לא זו בלבד אלא אף זו, וכן תמצא בהרבה מקומות בגמרא שמקשה לישתוק מרישא ומסיפא ידעינן לה ומתרץ לא זו אף זו קתני כלומר תנא נמי הכי קאמר לא מיבעיא זו אלא אף זו".
הערות שוליים
- ↑ אמנם מצינו גם מקומות בהם תירצו כך בבבא אחת, למשל: תוספות יבמות ב ע"א