לא ירעו ולא ישחיתו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:




נאמר בישעיה {{מקור|(יא, ו - ט)}}: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נוהג בם, ופרה ודב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן, ושעשע יונק על חור פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי".
נאמר בישעיה {{מקור|יא, ו - ט|כן}}: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נוהג בם, ופרה ודב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן, ושעשע יונק על חור פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי".




שורה 35: שורה 35:




המשך המקרא הנאמר בישעיה הוא: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". המשך זה מנמק את השינוי הפילאי אשר יחול בטבען של החיות באחרית הימים - "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" - ומדוע? - "כי מלאה הארץ דעה את ה' - "כיון שהם טובים ושמרו דרך ה', לא תשלוט בהם חיה רעה ולא בבהמתם ובכל אשר להם, כמו שהבטיח על ידי משה רבינו עליו השלום: והשבתי חיה רעה מן הארץ..." {{מקור|(רד"ק ישעיה שם)}}.
המשך המקרא הנאמר בישעיה הוא: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". המשך זה מנמק את השינוי הפילאי אשר יחול בטבען של החיות באחרית הימים - "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" - ומדוע? - "כי מלאה הארץ דעה את ה' - "כיון שהם טובים ושמרו דרך ה', לא תשלוט בהם חיה רעה ולא בבהמתם ובכל אשר להם, כמו שהבטיח על ידי משה רבינו עליו השלום: והשבתי חיה רעה מן הארץ..." {{מקור|רד"ק ישעיה שם|כן}}.




שורה 41: שורה 41:




[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־12:46, 5 בספטמבר 2012

בימות המשיח ישתנה ויתחלף טבען האכזרי והטורפני של בעלי החיים.


נאמר בישעיה (יא, ו - ט): "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נוהג בם, ופרה ודב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן, ושעשע יונק על חור פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי".


בביאור פסוקים אלו ישנן ארבע שיטות עיקריות:


יש אומרים, שמקרא זה יתקיים כפשוטו, ככתבו וכלשונו, כלומר, שבימות המשיח אכן יגור זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ... כי ישתנה ויתחלף טבען האכזרי והטורפני של החיות.


שינוי זה בטבען של החיות - למרות חריגתו הנפלאה והמופלאה ממצבן העכשוי של החיות אשר ביקום - עולה הוא בקנה אחד עם דעת האומרים שבימות המשיח "עולם כמנהגו נוהג", שכן קודם חטאו של אדם הראשון, מנהגו של עולם היה "וגר זאב עם כבש...". השתנות טבען של החיות מטוב לרע נוצרה כאשר בא חטא לעולם: "לא הערוד ממית אלא החטא ממית". עולם כמנהגו נוהג במקורו הראשון הוא: "אריה כבקר יאכל תבן... לא ירעו ולא ישחיתו". יוצא איפוא, שמצבן של החיות אשר יהיה באחרית הימים, אינו אלא שיבה למצבן אשר היה בראשית הימים.


זה מה שאמרו חז"ל: "לעתיד לבוא הכל מתרפאין...", כי כאשר חטא האדם, חלו החיות והחלו לטרוף ולהשחית, אך אין זה אלא חולי בלבד, כאשר טבען הבריא הוא לא לטרוף ולא להשחית, ובאחרית הימים יתרפאו הם מחוליים זה ויהיו כאשר היו מתחילה.


לעומתם סוברים אחרים, כי לא יארע דבר. מנהגן של החיות יהיה כאשר הוא כיום ללא כל שינוי בטבען, והמקרא הנאמר בישעיה "וגר זאב עם כבש..." אינו אלא משל בלבד, והנמשל הוא: "שיהיו ישראל יושבין לבטח, ולא יהיה להם שום נוגש מרשעי אומות העולם שמשולים לנמר וזאב".


דעה נוספת מצינו בענין זה, המפשרת בין שתי הדעות הקודמות. לדעה זו, יש לחלק בין ארץ ישראל לשאר ארצות. בארץ ישראל יתקיים המקרא "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ..." הן כפשוטו, דהיינו שישתנה טבען האכזרי של החיות, והן כמשלו - שיהיו ישראל יושבין לבטח ללא שום נוגש מרשעי אומות העולם, לא כן בשאר ארצות העולם, בהם לא יחול כל שינוי בטבען של החיות, והמקרא הנאמר בהם אינו אלא דרך משל.


שיטה רביעית ישנה בזה, הסוברת, "והנכון: כי טבע החיות לא יתחלף, ויטרפו ויאכלו בשר כמו שהם עושים עתה, אלא הבטיח את ישראל, שהחיות הרעות לא יזיקו בכל ארץ ישראל, זהו שנאמר: לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי".


המשך המקרא הנאמר בישעיה הוא: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". המשך זה מנמק את השינוי הפילאי אשר יחול בטבען של החיות באחרית הימים - "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" - ומדוע? - "כי מלאה הארץ דעה את ה' - "כיון שהם טובים ושמרו דרך ה', לא תשלוט בהם חיה רעה ולא בבהמתם ובכל אשר להם, כמו שהבטיח על ידי משה רבינו עליו השלום: והשבתי חיה רעה מן הארץ..." (רד"ק ישעיה שם).