פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ טז: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (Try fix category tree) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ טז|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|טז}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ טז|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|טז}} | == סעיף טז – חליצת כתף == | ||
==== מועד קטן כב ע"ב ==== | |||
על כל המתים כולן, רצה - חולץ, רצה - אינו חולץ. על אביו ועל אמו - חולץ. | |||
<ul> | |||
<li> מהי חליצה, והאם צריך לחלוץ: (ב"י, דר"מ ס"ק ח, ט"ז ס"ק ט) | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li><p>ר"ח (מו"ק כב ע"ב), רי"ף, רמב"ם, רמב"ן בשם הגאונים, נימוק"י (מו"ק טו ע"א, ד"ה ולא חולצין) וטור – <span class="underline">הוצאת זרועו</span> משפת חלוקו ממקום הקריעה כדי לבזות עצמו ולהראות הקרע לכל.</p></li> | |||
<li><p>רש"י (בבא קמא יז ע"א ד"ה חלוצי כתף) – "<span class="underline">קרעו</span> בגדיהם עד <span class="underline">שנראו כתפיהם</span>".</p></li> | |||
<li><p>ר"ש – חולץ ופושט כסותו <span class="underline">העליון</span> מעליו, שנראה כמתעסק בצרכי המת או כמתאונן.</p></li> | |||
<li><p>ראבי"ה (ח"ג הל' אבל סי' תתמא) ומהר"ם (הל' שמחות סי' עה, הובא ברא"ש מו"ק פ"ג סי' מב) – "יש מפרשין <span class="underline">חליצת מנעלים</span> לילך יחף לביה"ק ולחזור, וכן ציוה ר' יצחק ב"ר יהודה לבנו לילך יחף לביה"ק ולחזור כשנפטרה אמו אשת ר' יצחק".</p></li> | |||
<li><p>כל-בו (הלכות אבל דף פו ע"ב) בשם רבינו יצחק, סמ"ק (סי' צז), ארחות חיים (ח"ב עמ' תקסו), מאירי (מו"ק כב ע"ב) וריטב"א (מו"ק כב ע"ב) – היום <span class="underline">אין</span> נוהגים כלל בחליצת כתף.<ref><p>והטעמים שכתבו שלא נהגו בחליצה היום:</p> | |||
<blockquote><p>'''הריטב"א''' (מועד קטן כב:) כתב: "ועכשיו לא נהגו העולם בחליצת כתף ולא ידע ר"י ז"ל לפרש טעם ברור בדבר, ויש שפירשו מפני שרוב ישראל דרין <span class="underline">בין הגוים ושמא ילעיגו עלינו</span> ואינו כבוד של מת וצריך להראות החליצה דאי לא לא מהני מידי".</p></blockquote> | |||
<blockquote><p>'''הלבוש''' (סע' טז) כתב: "במדינות אלו אין נוהגין כלל בחליצת כתף, ואפשר משום דחשיב <span class="underline">לן זילותא רבה</span> ואפילו לשפל ועני שבישראל והוה ליה כמו אין כבודו שבימיהם".</p></blockquote> | |||
<blockquote><p>'''ערוה"ש''' (סע' טו) ביאר שלא נוהגים כן: "דלפי בגדים שלנו כמעט הוא מהנמנעות אם לא לחלוץ <span class="underline">כל הבגד</span> כידוע, ולכן הכל מוחלים על כבוד זה".</p></blockquote> | |||
<blockquote><p>'''שבט יהודה''' (סי' שצ סע' ה) כתב: "משום <span class="underline">נזילות בימי הקור</span>, וכל היכא דאיכא צערא לא גזרו רבנן. ולא רצו לחלק בין זמן לזמן".</p></blockquote> | |||
<blockquote><p>'''שו"ת ציץ אליעזר''' (חלק ה - רמת רחל סימן מ) כתב 2 טעמים: "שני נימוקים לישוב המנהג, אחד משום <span class="underline">יקרא דשיכבא</span> שלא יצא מכך מטרה הפוכה לאי כבוד של המת. ואחד משום <span class="underline">יקרא דחיי</span> דחשוב לן בדורותינו הדבר לזילותא רבה ולכן הרי זה כאין כבודו של הבן שילך חלוץ כתף".</p></blockquote></ref></p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כדעת ר"ח, הרי"ף, הרמב"ם וסיעתם: "על כל המתים: אם רצה חולץ <span class"underline">כתף</span>. על אביו ואמו: <span class"underline">חייב</span> לחלוץ כתף והולך כך לפני המיטה עד שיקבר". | |||
</li> | |||
<li> אך הרמ"א (סעיף יז) כתב: "וי"א דעכשיו בזמן הזה <span class"underline">לא נהגו</span> לחלוץ כתף כלל. וכן נוהגין האידנא". | |||
</li> | |||
<li> וכן כתב החזו"ע (ח"א "דיני קריעה" סע' יב עמ' רלה): "ועתה <span class"underline">לא נהגו</span> לחלוץ כתף כלל".<ref><p>יש להעיר שבילקוט יוסף (דיני קריעה סע' כז עמר רכח) כתב שיש לחלוץ כתף גם היום: "טוב ונכון <span class"underline">לחלוץ כתף</span> כשמגיעים סמוך לבית הקברות". ובהערה כתב (שם הערה כז, עמ' רכט): "ומרן אאמו"ר {הגאון הרב עובדיה יוסף} שליט"א בעת פטירת אמו נ"ע (לפני כחמישים שנה) חלץ כתף סמוך לקבר תוך ד' אמות, ואמר שכן ראוי לעשות. וכן הנהיג בהלווית הרבנית נ"ע, שציווה לנו בניו שיחיו, לחלוץ כתף כשמגיעים סמוך לשער בית הקברות". ובשנת ה'תשע"ב הגיש ידיד שלי שאלה לרב עובדיה יוסף לבירור מה דעתו, ונאמר לו שלא לחלוץ, וכפי שכתב בחזו"ע. ונראה שדעתו כמשנה אחרונה <span class"underline">שאין</span> לחלוץ בימינו.</p></ref> | |||
</li> | |||
<li> ומנגד הרב אברהם יוסף שליט"א<ref><p>הרב אברהם יוסף שליט"א, נולד שנת ה'תש"ט (1949), בנו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, רב העיר חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. תשובתו הובאה באתר מורשת בכתובת: http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id124784.</p></ref> כתב בתשובה: "חליצת כתף קיימת רק על <span class"underline">אם</span>, ובשום אופן לא באב, שראוי לא לילך אחר מיטתו כלל." | |||
</li> | |||
<li>==== וכתב הרב רצון ערוסי שליט"א<ref><p>הרב ד"ר רצון הלוי ערוסי שליט"א, נולד בשנת ה'תש"ד (1944), משמש כרב העיר קרית אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, מייסד ויו"ר ארגון הליכות עם ישראל. נחשב לאחד מממשיכי דרכו של הרב יוסף קאפח זצ"ל.</p> | |||
<p>תשובתו הובאה באתר מורשת, בכתובת: http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=107783</p></ref> שמנהג תימן עד היום <span class="underline">לחלוץ כתף</span> על הוריו. ==== | |||
</li> | |||
<li> ובספר יפה ללב<ref><p>הספר '''יפה ללב''' נכתב ע"י הרב רחמים נסים יצחק פלאג'י. נולד באיזמיר, בשנת ה'תקע"ג (1813) – ושם נפטר בשנת ה'תרס"ז (1907) היה רב העיר איזמיר. לספר "יפה ללב" יש תשעה חלקים ונכתב לפי סדר הטור והשו"ע.</p></ref> (ח"ג סי' שמ ס"ק ח, הובא בחזו"ע שם הע' יג) כתב שכיוון שלא נהגו לחלוץ, <span class"underline">יש לעכב</span> על מי שבא לשנות את המנהג. וכ"פ בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל סימן מ) שאין לחלוץ.<ref><p>ובטעמו של הציץ אליעזר עיין לעיל הערה 27.</p></ref> | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
=== כשאין כבודו לחלוץ === | |||
==== מסכת שמחות פרק ט ה"ג ==== | |||
על כל המתים כולן אינו חולץ, על אביו ועל אמו חולץ. ואף על אביו ועל אמו, אם אינו רוצה לחלוץ - <span class="underline">לא יחלוץ</span>, ומעשה כשמת אביו של רבי עקיבא, וחלצו אחרים לפניו והוא לא חלץ. | |||
<ul> | |||
<li><blockquote><p>כתב השו"ע: "ואם הבן, אדם גדול, ואין כבודו שילך חלוץ כתף – <span class="underline">אין צריך</span> לחלוץ".</p></blockquote></li></ul> | |||
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:02, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז – חליצת כתף
מועד קטן כב ע"ב
על כל המתים כולן, רצה - חולץ, רצה - אינו חולץ. על אביו ועל אמו - חולץ.
- מהי חליצה, והאם צריך לחלוץ: (ב"י, דר"מ ס"ק ח, ט"ז ס"ק ט)
ר"ח (מו"ק כב ע"ב), רי"ף, רמב"ם, רמב"ן בשם הגאונים, נימוק"י (מו"ק טו ע"א, ד"ה ולא חולצין) וטור – הוצאת זרועו משפת חלוקו ממקום הקריעה כדי לבזות עצמו ולהראות הקרע לכל.
רש"י (בבא קמא יז ע"א ד"ה חלוצי כתף) – "קרעו בגדיהם עד שנראו כתפיהם".
ר"ש – חולץ ופושט כסותו העליון מעליו, שנראה כמתעסק בצרכי המת או כמתאונן.
ראבי"ה (ח"ג הל' אבל סי' תתמא) ומהר"ם (הל' שמחות סי' עה, הובא ברא"ש מו"ק פ"ג סי' מב) – "יש מפרשין חליצת מנעלים לילך יחף לביה"ק ולחזור, וכן ציוה ר' יצחק ב"ר יהודה לבנו לילך יחף לביה"ק ולחזור כשנפטרה אמו אשת ר' יצחק".
כל-בו (הלכות אבל דף פו ע"ב) בשם רבינו יצחק, סמ"ק (סי' צז), ארחות חיים (ח"ב עמ' תקסו), מאירי (מו"ק כב ע"ב) וריטב"א (מו"ק כב ע"ב) – היום אין נוהגים כלל בחליצת כתף.[1]
- הכרעה: השו"ע פסק כדעת ר"ח, הרי"ף, הרמב"ם וסיעתם: "על כל המתים: אם רצה חולץ כתף. על אביו ואמו: חייב לחלוץ כתף והולך כך לפני המיטה עד שיקבר".
- אך הרמ"א (סעיף יז) כתב: "וי"א דעכשיו בזמן הזה לא נהגו לחלוץ כתף כלל. וכן נוהגין האידנא".
- וכן כתב החזו"ע (ח"א "דיני קריעה" סע' יב עמ' רלה): "ועתה לא נהגו לחלוץ כתף כלל".[2]
- ומנגד הרב אברהם יוסף שליט"א[3] כתב בתשובה: "חליצת כתף קיימת רק על אם, ובשום אופן לא באב, שראוי לא לילך אחר מיטתו כלל."
- ==== וכתב הרב רצון ערוסי שליט"א[4] שמנהג תימן עד היום לחלוץ כתף על הוריו. ====
- ובספר יפה ללב[5] (ח"ג סי' שמ ס"ק ח, הובא בחזו"ע שם הע' יג) כתב שכיוון שלא נהגו לחלוץ, יש לעכב על מי שבא לשנות את המנהג. וכ"פ בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל סימן מ) שאין לחלוץ.[6]
כשאין כבודו לחלוץ
מסכת שמחות פרק ט ה"ג
על כל המתים כולן אינו חולץ, על אביו ועל אמו חולץ. ואף על אביו ועל אמו, אם אינו רוצה לחלוץ - לא יחלוץ, ומעשה כשמת אביו של רבי עקיבא, וחלצו אחרים לפניו והוא לא חלץ.
כתב השו"ע: "ואם הבן, אדם גדול, ואין כבודו שילך חלוץ כתף – אין צריך לחלוץ".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
והטעמים שכתבו שלא נהגו בחליצה היום:
הריטב"א (מועד קטן כב:) כתב: "ועכשיו לא נהגו העולם בחליצת כתף ולא ידע ר"י ז"ל לפרש טעם ברור בדבר, ויש שפירשו מפני שרוב ישראל דרין בין הגוים ושמא ילעיגו עלינו ואינו כבוד של מת וצריך להראות החליצה דאי לא לא מהני מידי".
הלבוש (סע' טז) כתב: "במדינות אלו אין נוהגין כלל בחליצת כתף, ואפשר משום דחשיב לן זילותא רבה ואפילו לשפל ועני שבישראל והוה ליה כמו אין כבודו שבימיהם".
ערוה"ש (סע' טו) ביאר שלא נוהגים כן: "דלפי בגדים שלנו כמעט הוא מהנמנעות אם לא לחלוץ כל הבגד כידוע, ולכן הכל מוחלים על כבוד זה".
שבט יהודה (סי' שצ סע' ה) כתב: "משום נזילות בימי הקור, וכל היכא דאיכא צערא לא גזרו רבנן. ולא רצו לחלק בין זמן לזמן".
שו"ת ציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל סימן מ) כתב 2 טעמים: "שני נימוקים לישוב המנהג, אחד משום יקרא דשיכבא שלא יצא מכך מטרה הפוכה לאי כבוד של המת. ואחד משום יקרא דחיי דחשוב לן בדורותינו הדבר לזילותא רבה ולכן הרי זה כאין כבודו של הבן שילך חלוץ כתף".
- ↑
יש להעיר שבילקוט יוסף (דיני קריעה סע' כז עמר רכח) כתב שיש לחלוץ כתף גם היום: "טוב ונכון לחלוץ כתף כשמגיעים סמוך לבית הקברות". ובהערה כתב (שם הערה כז, עמ' רכט): "ומרן אאמו"ר {הגאון הרב עובדיה יוסף} שליט"א בעת פטירת אמו נ"ע (לפני כחמישים שנה) חלץ כתף סמוך לקבר תוך ד' אמות, ואמר שכן ראוי לעשות. וכן הנהיג בהלווית הרבנית נ"ע, שציווה לנו בניו שיחיו, לחלוץ כתף כשמגיעים סמוך לשער בית הקברות". ובשנת ה'תשע"ב הגיש ידיד שלי שאלה לרב עובדיה יוסף לבירור מה דעתו, ונאמר לו שלא לחלוץ, וכפי שכתב בחזו"ע. ונראה שדעתו כמשנה אחרונה שאין לחלוץ בימינו.
- ↑
הרב אברהם יוסף שליט"א, נולד שנת ה'תש"ט (1949), בנו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, רב העיר חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. תשובתו הובאה באתר מורשת בכתובת: http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id124784.
- ↑
הרב ד"ר רצון הלוי ערוסי שליט"א, נולד בשנת ה'תש"ד (1944), משמש כרב העיר קרית אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, מייסד ויו"ר ארגון הליכות עם ישראל. נחשב לאחד מממשיכי דרכו של הרב יוסף קאפח זצ"ל.
תשובתו הובאה באתר מורשת, בכתובת: http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=107783
- ↑
הספר יפה ללב נכתב ע"י הרב רחמים נסים יצחק פלאג'י. נולד באיזמיר, בשנת ה'תקע"ג (1813) – ושם נפטר בשנת ה'תרס"ז (1907) היה רב העיר איזמיר. לספר "יפה ללב" יש תשעה חלקים ונכתב לפי סדר הטור והשו"ע.
- ↑
ובטעמו של הציץ אליעזר עיין לעיל הערה 27.