המהרי"ץ (השני): הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מתוך הויקיפדיה העברית: ה[[רב]] '''יוסף צבי דושינסקי''' (ב[[תקופת הביניים של העברית|כתיב מיושן]]: '''דושינסקיא''', מכונה: '''מהרי"צ דושינסקי''', | מתוך הויקיפדיה העברית: ה[[רב]] '''יוסף צבי דושינסקי''' (ב[[תקופת הביניים של העברית|כתיב מיושן]]: '''דושינסקיא''', מכונה: '''מהרי"צ דושינסקי''', כ"ה ב[[תמוז]] [[ה'תרכ"ז]], 28 ב[[יולי]] [[1867]] - י"ד ב[[תשרי]] [[ה'תש"ט]], 17 ב[[אוקטובר]] [[1948]]) היה רבן של הערים [[גלנטא]] ו[[חוסט]] ב[[הונגריה]], ו[[גאב"ד]] '[[בד"ץ העדה החרדית]]' ב[[ירושלים]], [[פוסק]] ו[[ראש ישיבה]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
=== בהונגריה === | === בהונגריה === | ||
נולד ב[[עיירה]] [[פקש|פאקש]] שבהונגריה לרב ישראל דושינסקי. היה תלמידו של רבי [[שמחה בונם סופר]], רבה של [[פרשבורג]], ושל רבי משה פולק, רבה של [[בוניהד]]. | [[המהרי"ץ (השני)]] דושינסקי נולד ב[[עיירה]] [[פקש|פאקש]] שבהונגריה לרב ישראל דושינסקי. היה תלמידו של רבי [[שמחה בונם סופר]], רבה של [[פרשבורג]], ושל רבי משה פולק, רבה של [[בוניהד]]. | ||
נשא את בתו של רבי [[מרדכי יהודה לייב וינקלר]], רבה של [[מאד (הונגריה)|מאד]]. בשנת [[ה'תרנ"ה 1895|ה'תרנ"ה]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ניצה קאליש|שם=משיב נפש - משפחת קאליש גלנטה|מו"ל=הוצאת כתר|שנת הוצאה=תשע"ד, 2014}}}} נתקבל לכהן כרבה של גלנטה, שם הקים [[ישיבה]] גדולה. בשנת [[ה'תרפ"א]] עבר לכהן כרבה של [[חוסט]], שם התקיימה ישיבה מהגדולות ב[[הונגריה]]. ב[[אלול]] [[ה'תרס"ד]] ([[1904]]) חתם על [[כרזה|כרוז]] שהתנגד בחריפות ל[[ציונות]] ולניסיונותיה הראשונים לחדור להונגריה{{הערה|{{קול מחזיקי הדת||קול קורא|1904/08/19|01002}}}}. | נשא את בתו של רבי [[מרדכי יהודה לייב וינקלר]], רבה של [[מאד (הונגריה)|מאד]]. בשנת [[ה'תרנ"ה 1895|ה'תרנ"ה]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ניצה קאליש|שם=משיב נפש - משפחת קאליש גלנטה|מו"ל=הוצאת כתר|שנת הוצאה=תשע"ד, 2014}}}} נתקבל לכהן כרבה של גלנטה, שם הקים [[ישיבה]] גדולה. בשנת [[ה'תרפ"א]] עבר לכהן כרבה של [[חוסט]], שם התקיימה ישיבה מהגדולות ב[[הונגריה]]. ב[[אלול]] [[ה'תרס"ד]] ([[1904]]) חתם על [[כרזה|כרוז]] שהתנגד בחריפות ל[[ציונות]] ולניסיונותיה הראשונים לחדור להונגריה{{הערה|{{קול מחזיקי הדת||קול קורא|1904/08/19|01002}}}}. | ||
ב[[מרץ]] [[1932]] ([[ה'תרצ"ב]]) הגיע ל[[ארץ ישראל]] לביקור, במהלכו פגש את | ב[[מרץ]] [[1932]] ([[ה'תרצ"ב]]) הגיע ל[[ארץ ישראל]] לביקור, במהלכו פגש את [[רבי יוסף חיים זוננפלד]], רבה הראשון של [[בד"ץ העדה החרדית]] - שעדיין השתייכה ל[[אגודת ישראל]], והייתה הסניף הירושלמי שלה. כעבור מספר ימים נפטר הרב זוננפלד, והרב דושינסקי השתתף ב[[הלוויה|הלוויתו]] ואף נשא [[הספד]]{{הערה|{{דואר היום||הרב ר' יוסף חיים זוננפלד נפטר|1932/03/28|00103}}}}. כעבור כחצי שנה, ב[[ספטמבר]] 1932, החליט [[ועד העיר האשכנזי]] להזמינו לכהן כרב העדה החרדית במקום הרב זוננפלד, למורת רוחם של אחרים ב'עדה', שהעדיפו את הרב [[יואל טייטלבוים]]{{הערה|{{דואר היום||מה חדש בבירתנו? - תסיסה באגודת ישראל|1932/09/11|00419}}}}, וחלק מה[[חסידות|חסידים]] שהתנגדו לרב דושינסקי בשל היותו [[ההתנגדות לחסידות|מתנגד]]{{הערה|{{דואר היום||מאחורי הקלעים של מינוי הרב דושינסקי|1932/09/19|00308}}}}. התנגדות נוספת הובעה עקב העדפת רב מהונגריה על פני רבני ירושלים{{הערה|{{דבר||ירושלים - קבלת פנים לרבה של אגודת ישראל|1933/08/29|00703}}}}. | ||
=== בישראל === | === בישראל === | ||
ב[[ | בז' ב[[אלול]]{{הערה| יום הילולת הרב [[נעים בן אליהו]] זצ"ל}} [[ה'תרצ"ג]] ([[29 באוגוסט]] [[1933]]) [[עליה לארץ ישראל|עלה]] מהונגריה לארץ ישראל{{הערה|{{דואר היום||הרב דושינסקי בארץ|1933/08/29|00400}}}} יחד עם חלק מתלמידיו, והקים בירושלים ישיבה שנקראה "בית יוסף צבי" על שמו{{הערה|{{דואר היום||בירושלים - ישיבת בית יוסף|1933/11/01|00411}}}}. בישיבה זו לימד בעצמו [[תנ"ך]] לתלמידים, בניגוד למקובל בישיבות. | ||
היה בין ראשי אגודת ישראל בארץ ישראל. בשנת [[1934]] היה שותף לגיבוש רשימה יהודית מאוחדת ל[[בחירות]] ל[[עיריית ירושלים]], הוא צוטט כאומר שאילו גר ב[[רחביה]] היה מצביע עבור [[יצחק בן צבי]], נציג הרשימה המאוחדת במקום{{הערה|{{דואר היום||אילו ישב ברחביה|1934/09/30|00101}}}}. הרב דושינסקי חפץ להשתתף בהלווית הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ב־[[1935]], אך הדבר נמנע בשל התנגדות קיצוני ירושלים שהשתמשו | היה בין ראשי אגודת ישראל בארץ ישראל. בשנת [[1934]] היה שותף לגיבוש רשימה יהודית מאוחדת ל[[בחירות]] ל[[עיריית ירושלים]], הוא צוטט כאומר שאילו גר ב[[רחביה]] היה מצביע עבור [[יצחק בן צבי]], נציג הרשימה המאוחדת במקום{{הערה|{{דואר היום||אילו ישב ברחביה|1934/09/30|00101}}}}. הרב דושינסקי חפץ להשתתף בהלווית הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ב־[[1935]], אך הדבר נמנע בשל התנגדות קיצוני ירושלים שהשתמשו בכוח. | ||
ב[[דצמבר]] [[1936]] העיד בפני [[ועדת פיל]] בראש נציגות אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, יחד עם [[משה בלוי]], [[יצחק ברויאר]] וזאב שיין. הרב דושינסקי דיבר על הקשר בין [[עם ישראל]] לארץ ישראל וציפייתו הארוכה ל[[גאולה#.D7.94.D7.92.D7.90.D7.95.D7.9C.D7.94 .D7.91.D7.99.D7.94.D7.93.D7.95.D7.AA|גאולה]] וציין: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, ו[[הצהרת בלפור]] באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל{{הערה|{{דבר||עדויות אגודת ישראל בועדה המלכותית|1936/12/21|00911}}}}. | ב[[דצמבר]] [[1936]] העיד בפני [[ועדת פיל]] בראש נציגות אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, יחד עם [[משה בלוי]], [[יצחק ברויאר]] וזאב שיין. הרב דושינסקי דיבר על הקשר בין [[עם ישראל]] לארץ ישראל וציפייתו הארוכה ל[[גאולה#.D7.94.D7.92.D7.90.D7.95.D7.9C.D7.94 .D7.91.D7.99.D7.94.D7.93.D7.95.D7.AA|גאולה]] וציין: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, ו[[הצהרת בלפור]] באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל{{הערה|{{דבר||עדויות אגודת ישראל בועדה המלכותית|1936/12/21|00911}}}}. | ||
| שורה 51: | שורה 45: | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/48157 הגדת מהרי"ץ]''', פירוש על [[הגדה של פסח]], ירושלים [[ה'תשנ"ו]]. | * '''[http://hebrewbooks.org/48157 הגדת מהרי"ץ]''', פירוש על [[הגדה של פסח]], ירושלים [[ה'תשנ"ו]]. | ||
* '''דרשות מהרי"ץ''', ארבעה כרכים (לחנוכה - '''[http://hebrewbooks.org/48152 חלק א]''', ו'''[http://hebrewbooks.org/48153 חלק ב]''', ירושלים ה'תש"ס; ל'''[http://hebrewbooks.org/48155 מועדי השנה]''', ירושלים ה'תשס"ב; ל'''[http://hebrewbooks.org/48156 ז' אדר]''', ירושלים ה'תשס"ג. באתר היברובוקס). | * '''דרשות מהרי"ץ''', ארבעה כרכים (לחנוכה - '''[http://hebrewbooks.org/48152 חלק א]''', ו'''[http://hebrewbooks.org/48153 חלק ב]''', ירושלים ה'תש"ס; ל'''[http://hebrewbooks.org/48155 מועדי השנה]''', ירושלים ה'תשס"ב; ל'''[http://hebrewbooks.org/48156 ז' אדר]''', ירושלים ה'תשס"ג. באתר היברובוקס). | ||
==[[המהרי"ץ (השלישי)]]== | |||
[[המהרי"ץ (השלישי)]] הינו [[רבי יוסף צבי דושינסקי -דושינסקיא]] מ[[ירושלים]] חבר [[בד"ץ העדה החרדית]] ו[[אדמו"ר מדושינסקיא]] בנו של רבי '''ישראל משה דושינסקיא''' ונכדו של [[המהרי"ץ (השני)]] הינו כיום מנהיג הקהילה וראש הישיבה הוא חתנו של הרב [[יקותיאל יהודה (זלמן לייב) מייזליש]] רבה של קהילת [[סיגעיט]] ב[[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]], משמש כמוהל וזכה למול מאות תינוקות ולהכניסם בבריתו של [[אברהם אבינו]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39088&pgnum=1 '''עוד יוסף חי'''] - תולדות וקורות, הנהגות והדרכות, אגדות דרשות ושיחות. נכתב על ידי אחיו הרב משה מרדכי דושינסקי, ותלמידו הרב יהושע סג"ל דייטש. ירושלים ה'תש"י. (באתר היברובוקס) | * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39088&pgnum=1 '''עוד יוסף חי'''] - תולדות וקורות, הנהגות והדרכות, אגדות דרשות ושיחות. נכתב על ידי אחיו הרב משה מרדכי דושינסקי, ותלמידו הרב יהושע סג"ל דייטש. ירושלים ה'תש"י. (באתר [[היברובוקס]]) | ||
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?151781 בית יוסף להבה - תולדות מהרי"ץ]''', קורות חייו. אברהם נתן סופר, גבריאל חיים צבי נויפלד ושמעון אופמאן. הוצאת איחוד מוסדות מהרי"ץ, ירושלים ה'תשנ"ג. (באתר [[אוצר החכמה]]) | * '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?151781 בית יוסף להבה - תולדות מהרי"ץ]''', קורות חייו. אברהם נתן סופר, גבריאל חיים צבי נויפלד ושמעון אופמאן. הוצאת איחוד מוסדות מהרי"ץ, ירושלים ה'תשנ"ג. (באתר [[אוצר החכמה]]) | ||
גרסה אחרונה מ־03:20, 4 ביולי 2023
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 - י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטא וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'בד"ץ העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
ביוגרפיה[עריכה]
בהונגריה[עריכה]
המהרי"ץ (השני) דושינסקי נולד בעיירה פאקש שבהונגריה לרב ישראל דושינסקי. היה תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, רבה של פרשבורג, ושל רבי משה פולק, רבה של בוניהד.
נשא את בתו של רבי מרדכי יהודה לייב וינקלר, רבה של מאד. בשנת ה'תרנ"ה[1] נתקבל לכהן כרבה של גלנטה, שם הקים ישיבה גדולה. בשנת ה'תרפ"א עבר לכהן כרבה של חוסט, שם התקיימה ישיבה מהגדולות בהונגריה. באלול ה'תרס"ד (1904) חתם על כרוז שהתנגד בחריפות לציונות ולניסיונותיה הראשונים לחדור להונגריה[2].
במרץ 1932 (ה'תרצ"ב) הגיע לארץ ישראל לביקור, במהלכו פגש את רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה הראשון של בד"ץ העדה החרדית - שעדיין השתייכה לאגודת ישראל, והייתה הסניף הירושלמי שלה. כעבור מספר ימים נפטר הרב זוננפלד, והרב דושינסקי השתתף בהלוויתו ואף נשא הספד[3]. כעבור כחצי שנה, בספטמבר 1932, החליט ועד העיר האשכנזי להזמינו לכהן כרב העדה החרדית במקום הרב זוננפלד, למורת רוחם של אחרים ב'עדה', שהעדיפו את הרב יואל טייטלבוים[4], וחלק מהחסידים שהתנגדו לרב דושינסקי בשל היותו מתנגד[5]. התנגדות נוספת הובעה עקב העדפת רב מהונגריה על פני רבני ירושלים[6].
בישראל[עריכה]
בז' באלול[7] ה'תרצ"ג (29 באוגוסט 1933) עלה מהונגריה לארץ ישראל[8] יחד עם חלק מתלמידיו, והקים בירושלים ישיבה שנקראה "בית יוסף צבי" על שמו[9]. בישיבה זו לימד בעצמו תנ"ך לתלמידים, בניגוד למקובל בישיבות.
היה בין ראשי אגודת ישראל בארץ ישראל. בשנת 1934 היה שותף לגיבוש רשימה יהודית מאוחדת לבחירות לעיריית ירושלים, הוא צוטט כאומר שאילו גר ברחביה היה מצביע עבור יצחק בן צבי, נציג הרשימה המאוחדת במקום[10]. הרב דושינסקי חפץ להשתתף בהלווית הרב אברהם יצחק הכהן קוק ב־1935, אך הדבר נמנע בשל התנגדות קיצוני ירושלים שהשתמשו בכוח.
בדצמבר 1936 העיד בפני ועדת פיל בראש נציגות אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, יחד עם משה בלוי, יצחק ברויאר וזאב שיין. הרב דושינסקי דיבר על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל וציפייתו הארוכה לגאולה וציין: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, והצהרת בלפור באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל[11].
באלול ה'תרצ"ז (1937), השתתף בכנסייה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד שבצ'כוסלובקיה, ונמנה כחבר במועצת גדולי התורה.
התנגד לשותפות עם הועד הלאומי וכנסת ישראל, וקרא ליציאה מאורגנת מגופים אלו. כן התנגד למגבית כופר הישוב, ולרכישת בשר ממערכת השחיטה שתחת הרבנות הראשית.
בשלהי 1942, התנגד להשתתפות באירוע צום ותפילה בבית הכנסת החורבה, שאורגן על ידי האדמו"ר מגור בשיתוף עם כנסת ישראל והרבנות הראשית, על רקע הידיעות שהתפרסמו על השואה, וזאת מתוך התנגדות לשיתוף פעולה עם גופים ציוניים וחילונים. תחת זאת הכריז על עצרת צום ותפילה נפרדת. התנגדות זו יוחסה להשפעתם של אנשי קבוצת נטורי קרתא, והיא, ומקרים נוספים, וויכוחים בין אנשי היישוב הישן לעולים מחו"ל, הובילה למשבר פנימי מתגלגל בתוך אגודת ישראל. בסופו של דבר, בשנת ה'תש"ד (1944) נפרדו דרכיהן של אגודת ישראל והעדה החרדית, בתוכה התחזקה השפעת נטורי קרתא[12]. בעקבות הפירוד ירדה השפעתו של הרב דושינסקי והצטמצמה לעדה החרדית.
ב־1946, בזמן פעילות ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, שלחה הוועדה המדינית של העדה החרדית תזכיר לוועדה, והרב דושינסקי צירף מכתב נוסף מטעמו.
ב־1948 חתם על הסכם שנערך בין הרבנים הראשיים, הרב יצחק אייזיק הרצוג, והרב בן ציון חי עוזיאל, וראשי ישיבות בירושלים, לבין המפקד לשירות העם, לפיו בני הישיבות פטורים משירות צבאי, ונוכח קרבות מלחמת העצמאות יעברו חלקם אימונים קצרים בלבד וחלקם ישמרו כמה ימים בחודש, ובשאר הזמן ילמדו. את מי שהתנגדו להסכמות אלו מטעמים קנאיים האשים באהדה לציונות[13]. לאחר מספר ימים הוציא, לבקשת שלטונות הצבא, גילוי דעת בו קרא לציבור להצטרף לעבודת הביצורים בימות החול[14], במהלך העבודות הגיעו לבקשו להתיר עבודות ביצורים אף בשבת מטעמי פיקוח נפש, אולם הוא סירב להצטרף להיתר שניתן על ידי הרב הרצוג בטענה כי אין מדובר בפיקוח נפש שהתעורר בשבת, אלא בדחיית עבודות שיכלו להיעשות בימות החול, וטען כי אם אין די נשק כנגד האויב, עבודת הביצורים היא "דבר מועט"[15]. עם זאת כשבאחת השבתות נצפו כוחות צבא ירדנים מתקרבים לכיוון ירושלים, פורסם בשם הרב דושינסקי, כי יש לצאת בשבת לחפור תעלות הגנה, אולם במהלך ההתארגנות הירדנים נסוגו וגיוס החירום בוטל[16].
הרב דושינסקי נפטר בערב סוכות ה'תש"ט, ונקבר בבית העלמין שערי צדק בירושלים.
תלמידיו[עריכה]
- הרב ישראל חיים הירש - רבה של בילקא ולימים האדמו"ר מבאדישל בירושלים.
- הרב דוד שלמה אייכלר - לשעבר יו"ר העדה החרדית האשכנזית בירושלים.
משפחתו[עריכה]
- הרב דושינסקי נישא לאסתר (נפטרה בשנת תשל"ב). בנם יחידם הוא הרב ישראל משה דושינסקי, ששימש גאב"ד העדה החרדית בירושלים, וראש הישיבה והקהילה אחרי אביו (בימיו קיבלה הקהילה צביון חסידי יותר).
ספריו[עריכה]
- צאן יוסף, ארשיווא ה'תרצ"ג. (באתר היברובוקס).
- עוד יוסף חי, ירושלים ה'תש"י. (באתר היברובוקס).
- תורת מהרי"ץ, חמישה כרכים על התורה (על בראשית, ירושלים ה'תשט"ז; על שמות, ירושלים ה'תשכ"ט; על ויקרא, ירושלים ה'תשכ"ה; על במדבר, ירושלים ה'תשכ"ט; על דברים, ירושלים ה'תשל"ח. באתר היברובוקס).
- תהילות מהרי"ץ, על תהילים, ירושלים ה'תשל"ג.
- שו"ת מהרי"ץ, שני כרכים, ירושלים ה'תשל"ה (חלק א, וחלק ב, באתר היברובוקס).
- חידושי מהרי"ץ, על כמה ממסכתות הש"ס (חלק א - למסכת ברכות, ירושלים ה'תשמ"ה; למסכת פסחים, ירושלים ה'תשנ"ט. באתר היברובוקס).
- מעט צר"י, ענייני חנוכה, ירושלים ה'תשנ"ג.
- הגדת מהרי"ץ, פירוש על הגדה של פסח, ירושלים ה'תשנ"ו.
- דרשות מהרי"ץ, ארבעה כרכים (לחנוכה - חלק א, וחלק ב, ירושלים ה'תש"ס; למועדי השנה, ירושלים ה'תשס"ב; לז' אדר, ירושלים ה'תשס"ג. באתר היברובוקס).
המהרי"ץ (השלישי)[עריכה]
המהרי"ץ (השלישי) הינו רבי יוסף צבי דושינסקי -דושינסקיא מירושלים חבר בד"ץ העדה החרדית ואדמו"ר מדושינסקיא בנו של רבי ישראל משה דושינסקיא ונכדו של המהרי"ץ (השני) הינו כיום מנהיג הקהילה וראש הישיבה הוא חתנו של הרב יקותיאל יהודה (זלמן לייב) מייזליש רבה של קהילת סיגעיט בניו יורק בארצות הברית, משמש כמוהל וזכה למול מאות תינוקות ולהכניסם בבריתו של אברהם אבינו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- עוד יוסף חי - תולדות וקורות, הנהגות והדרכות, אגדות דרשות ושיחות. נכתב על ידי אחיו הרב משה מרדכי דושינסקי, ותלמידו הרב יהושע סג"ל דייטש. ירושלים ה'תש"י. (באתר היברובוקס)
- בית יוסף להבה - תולדות מהרי"ץ, קורות חייו. אברהם נתן סופר, גבריאל חיים צבי נויפלד ושמעון אופמאן. הוצאת איחוד מוסדות מהרי"ץ, ירושלים ה'תשנ"ג. (באתר אוצר החכמה)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תבנית:דואר היום
- תבנית:הצופה
- תבנית:תאש
- משה ארנוולד, הרב יוסף צבי דושינסקי זצ"ל והמדינה שבדרך, "המעיין" ניסן תשע"ה, ישיבת שעלבים
- מנדי גרוזמן, מסמך בן 70 שנה מעורר סערה בחברה החרדית, 15 באוגוסט 2017, nrg
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ תבנית:צ-ספר
- ↑ תבנית:קול מחזיקי הדת
- ↑ תבנית:דואר היום
- ↑ תבנית:דואר היום
- ↑ תבנית:דואר היום
- ↑ תבנית:דבר
- ↑ יום הילולת הרב נעים בן אליהו זצ"ל
- ↑ תבנית:דואר היום
- ↑ תבנית:דואר היום
- ↑ תבנית:דואר היום
- ↑ תבנית:דבר
- ↑ חיים שלם, מנהיגותו של האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל לנוכח הידיעות על גורל יהודי אירופה
- ↑ תבנית:כיכר השבת
תבנית:כיכר השבת - ↑ תבנית:כיכר השבת
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}