רבי אברהם אזולאי: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב אברהם אזולאי (השני) (ה'ש"ל (1570) - כ"ד בחשון ה'ת"ד (1643) ויש אומרים שנפטר כ"א בחשוון) היה מקובל, סבו או אבי-סבו של הרב החיד"א.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד למרדכי אזולאי בפאס שבמרוקו, בן למשפחה שעל פי המסורת מקורה בחבל קסטיליה שבספרד. בשנת שס"ו לערך, בעקבות צרות שעברו יהודי פאס משכניהם המוסלמים, וכן רעב ומגפות, החליט לעלות לארץ ישראל. בדרכו ארצה, טבעה האונייה עם כתביו, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב"ה החל לצייר מאז את חתימתו בצורת אונייה.

עם הגעתו ארצה התיישב בחברון. בשנת 1619 (ה'שע"ט) נאלץ לעזוב את העיר ולעבור להתגורר בירושלים, בשל מגפת דבר שפרצה בחברון. לאחר תקופה בירושלים, פרצה המגפה גם בה, אז עזב את העיר ועבר להתגורר בסביבות העיר חברון לתקופה קצרה, שם נדר נדר שאם יזכה לשוב לעירו חברון יפרסם בה את חידושי התורה שכתב במשך השנים "בשקידות העיון ובטירחא יתירה". הישועה הגיעה לו ממקום אחר, כאשר בעיר עזה פסקה המגפה. בי"ט אב אותה שנה עבר רבי אברהם להתגורר זמנית בעיר, ושם כתב את ספריו "חסד לאברהם" ("לזכור חסדי ה' אשר גמלני ומחרב מלטתני") ו"בעלי ברית אברהם. בעיר שימש אז המשורר רבי ישראל נג'ארה כרב הקהילה היהודית, שאף כתב שיר קצר לכבוד אחד מספריו. עם סיום המגפה חזר לחברון, שם בילה את שארית חייו.

למד את תורת הקבלה אצל הרב חיים ויטאל, וגם עם בנו, הרב שמואל ויטאל. הושפע רבות גם מתורת הקבלה של הרמ"ק.

לפי המסופר בהקדמת הספר אוצרות חיים, הרב אזולאי ורבי יעקב צמח נסעו לקברו של רבי חיים ויטאל בסוריה, שם עשו יחודים עד שקיבלו מרבי חיים ויטאל רשות לחפור בקברו ולהוציא משם את כתביו הגנוזים. אחד הכתבים שהוצאו היה הספר אוצרות חיים, שהוא בעצם מהדורה קמא לספר עץ חיים.

בספריו מתאר פעמים רבות את המעלות הרוחניות של ישיבה בארץ ישראל, ובפרט בעיר חברון.

פטירתו[עריכה]

על פטירתו נפוץ סיפור, שנכתב גם בספר 'זיכרון ירושלים'‏^[1]. לפי המסופר, בשנת ה'ת"ד (1643), בא פחה מאיסטנבול לבקר בחברון ובמערת המכפלה, וכשהציץ פנימה למערה התת-קרקעית נפלה חרבו היקרה לתוכה. הפחה הוריד אל המערה את משרתיו באמצעות חבלים, אולם הם מתו לפני שהספיקו להשיב את החרב. בשל כך גזר על היהודים להיכנס להוציא את החרב מהמערה. היהודים ערכו גורל, והרב אזולאי נבחר לבצע את המשימה. הוא טבל במקווה ובמשך לילה שלם למד ועסק בקבלה. לקראת הבוקר ביקש מחבריו שיתפללו עליו שלא יאונה לו רע והלך למערה, שם קשרו אותו בחבל וירד פנימה. לאחר שמצא את החרב, קשר אותה אל החבל והחזירה למעלה. הוא נכנס עמוק יותר למערה, שהיא אחד מפתחי גן עדן, וראה שם את אליעזר עבד אברהם. זה האחרון הובילו פנימה אל גן עדן, ושם ראה את האבות. בשל הפחד שאפף אותו, הוא התעלף, ולאחר שהריח בשמים, קם וסיפר לאבות על סיבת בואו. מכיוון שראה כי זהו גן עדן, לא רצה לצאת מתוכו, והאבות אמרו לו ש"זה אינו אפשר. עכשיו צא ומחר אתה עמנו". הרב אזולאי הועלה מהמערה בחבלים, ושב לביתו שמח, וכל הלילה דרש בפניו חבריו בקבלה. עם שחר טבל במקווה, לבש תכריכים וקרא "שמע ישראל", ונפטר. אמינות ההאגדה אינה ברורה, גם משום שנכדו הרב חיים יוסף דוד אזולאי לא מזכיר אותה בחיבוריו.

נקבר בבית העלמין העתיק בחברון.

משפחתו[עריכה]

• בנו הרב יצחק, מקובל, סופר וממנהיגי חברון.
• בתו חנה אשת בנימין זאבי. בנם רבה של חברון הרב אברהם ישראל זאבי.
• בתו אשת דוד יצחקי. בנם הראשון לציון הרב אברהם בן דוד יצחקי.
• בן נינו החיד"א.
• בנו של החיד"א רבי אברהם אזולאי (השני) בן החיד"א נקרא על שמו.

חיבוריו[עריכה]

כתב חיבורים רבים בנגלה ובנסתר. שמו יצא בעיקר הודות לתפוצתם הרחבה של ספריו הקבליים (בפרט הספר "חסד לאברהם"), שנדפסו לאחר פטירתו. בעשרות השנים האחרונות נדפסו גם ספריו בהלכה ובמשנה.

• אהבה בתענוגים - פירוש למשנה
• בעלי ברית אברם - פירוש לתנ"ך
• הגהות על הלבוש
• הגהות על הרמב"ם (בכתב יד)
• זהרי חמה - ביאור על הזוהר קיצור ספר ירח יקר לרבי אברהם גלאנטי (תוספת והשלמה לאור החמה).
• חסד לאברהם (הראשון) - ספרו המפורסם ביותר
• כנף רננים - על כוונות האר"י
• מעשה חושב - על כוונות האר"י (כנראה ח"ב מכנף רננים)
• קריית ארבע ג' חלקים:
  • אור הלבנה - הגהות על הזוהר
  • אור החמה- פירוש על ספר הזוהר‏^[2]
  • אור הגנוז - פירוש לשונות הזוהר העמוקים על פי כתבי הרב חיים ויטאל שהוצאו מהגניזה. (ספר זה אבד)

אברהם אזולאי (השלישי)[עריכה]

אברהם אזולאי (השלישי) (מנדלבוים; כ"ו בסיוון ה'תרמ"ו, יוני 1886 – ז' בתמוז ה'תשי"ז, 6 ביולי 1957) היה עסקן ציבור בתל אביב, יושב ראש ועד שכונת נוה שלום, ממייסדי שכונת מאה שערים (תל אביב יפו) וחבר מועצת העיר בארבע המועצות הראשונות.

קישורים חיצוניים[עריכה]

מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.

• שמואל יוסף פין, ‏הערך "הר"ר אברהם ב"ר מרדכי אזולאי", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 9, באתר HebrewBooks
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "אברהם אזולאי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 16-15, באתר HebrewBooks
• תבנית:אוצר החכמה
• פירוש על פרקי אבות חלק מספרו "אהבה בתענוגים" על כל המשנה
• רבי אברהם אזולאי, באתר אוהלי צדיקים
• חכם אברהם אזולאי, באתר החכם היומי

הערות שוליים[עריכה]